שו"ת כרך של רומי רלב

גמור ומטבע הענין היה צריך לכנותו כאחד מהכינוים הנז"ל המורגלים בפי כל האשכנזים ומעולם לא מצאנו בס' השמות של האשכנזים מרקו כינוי למרדכי וא"כ לא היה מן הדין לכתוב מרדכי אחריו כי נתבאר לנו כי שם מרקו אינו נגזר להאשכנזים לשם מרדכי ומוכרח שבבואו לארצות המזרחיות שינה שמו מרקו גם בלא טעם כאשר רגילין בעונות עכשיו להתחפש בשמות הנוצרים וכדומה ואחר שכן הענין הזה עצמו הוא יביאינו לברר כי לא היה אפשר לכתוב בגט לא מרטין ולא מרקו וז"ל הרב ג"מ וטיב גיטין מוורשא מהאי טעמא נראה לי מפנים הללו שיש במדינות אלו לרוב שם מפי"ק המלכות ורבים מעמי הארץ מתיהרי"ם שלא ליזכר בשם ישראל עוד ומפרסמים עצמם בשם של נכרים אף שרגילין ישראל בהזכרת שם זה מ"מ בגט אין לחוש לכתוב שם זה שהכל יודעים שעיקר שמו ביהדות אינו כן ואין צריך להמציא וכל שום בשביל זה מאחר שידוע לכל שאין זה עיקר שמו ואינו עולה לס"ת רק בשם ישראל ואפי' חותם עצמו בשם של נכרים ידוע שאינו אלא בדרך כינוי יעי"ש

הוא הדבר אשר דברנו שכיון ששם מרקו ולא מערקל וכו' וכו' באשכנזי נראה להדיא כי לקוח הוא בארצות אלו כדי שלא להזכר בשם ישראל בין הגוים אפילו שבשם זה רגילין ישראלים אחרים באיטליא להקרא בשם זה במקום מרדכי עכ"ז באשכנזי שלקח שם זה בארצות המזרח הוא דוקא כדי שלא להזכיר בשם ישראל כגון דא ודאי כל החושש לכותבו גורע הוא וכ"ז אם באמת היו קורין אותו מרקו שבאיטליא קורין לו מרדכי אבל באמת גם זה הוא כינוי בדוי מחדש לקשר בזיוף מחדש עם שם מרטין שאינו כינוי שם ישראלי כל עיקר ותל"ית כי נתגלה כל סרחון הזיופים לעין כל אומה ולשון שאם נעתיק פסק זה באחד מלשונו' העמים גמירי יגזרו על אנשים כאלה המבלבלים ישובו של עולם קרימינא"ל בכל חוקותיו ומשפטיו אחר שעי"ז מעגנים אשה אחת יושבת שפיר יושבת שאנן

הפרט הב' מ"ש בכתב מריר"י ראשון ושני אשר כתבו לי לשמי וז"ל בכתב הראשון לבל ימחול הרב לכתוב להרב דפה שלא יתן הקידושין לאלתר רק שיעכב הדבר על איזה זמן היינו עד שיבא תשו' מירוש' ע"כ וגם למעלה כתבו שהם כתבו כ"ז לירוש' לחכמי האשכנזים וגם בכתבם השני אחר שבא הרב תנא דבי אליהו פה כתבו וז"ל והרב דפה נסע לאלכסנדריא להרב הגאון נר"ו שיעזור לו לדבר עבירה זה לכן אנחנו ח"מ מפילי' תחינתינו לפני כבודו שלא להמהר לעשות דברים האלו להכשיר גט פסול זה כי כתבנו זו לירוש' ת"ו ועוד נכתבו להגאון המפו' מוהר"ש יהודה ליב ראפאפורט ולגאונים אחרים בטוחים אנחנו במידת טובו וגודל עונתנותו וברוב חכמתו שיעשה זאת למען ה' ותורתו ושלא יהיה חילול ה' ע"כ: שומו שמים ע"ז בהניח באמבטי התחתונה אחת אותו חציפות לכתוב שבא הרב הזקן בששי"ם חכמה אצלי להעזר לו בדבר עבירה זה אשר אנשים ריקים ופוחזים יוכו בסנורים להכות במכה של חלל אחת תרי גברי רברבי העומדים על כסא דין מאז השנים ושמם נודע בשערים לתהלה לשם ולתפארת וליראת חטא המכרעת כי מענין זה ניכר מהיתם החצוף ולולי חרשו בעגלת המשומד לא יחציפו האנשים מזרע ישראל את פניהם כ"כ ונניח זה כאשר אמרנו כי חרפה היא לנו להתעכב בדברים של מה בכך זו בלבד חובה עלינו ולמען ציון לא אחשה ולמען ירוש' לא נשקוט עד שנברר דברים כאלה כשמלה איך אין כח בשום מורה ודאין לא מארצות אחרות ולא מירוש' להכניס עצמם בענינים כאלו שאינן נוגעים להם ובפרט כשאין הטעות מפורש ויש להאריך בזה אבל נדבר ב' דברות יוצאות מתוך האש מפי מוהר"ץ הלוי הובא בתשו' שמש צדקה סי' ט"ו וז"ל אבל מקדם לא אוכל להתאפק מלהגיד את לחשי בצערי ושיחי שאל אלהים הוא יודע ועד שמיום שעמדתי על דעתי זה לי ארבעים שנה ויותר שאני מורה הוראות בישראל נצטערתי על הדבר הזה וכתבתי להרב מחכמי ישראל כי רע עלי המעשה כי יבא אדם מחוץ לכתוב נגד פסק רבנים או רב מקום אחר בשומעם קול מלחשים וזה לא זולת זה עושים את התורה כשתי תורות ואומרים הני רבנן והני רבנן ואין אתם יודעים עד מה ועושים בגדי פרושים מדרס לע"ה וכדאמר ר"ג לרבנן בעירובין דכ"ז וכו' ומי לנו גדול מר"י בחולין פ' כ"ה כי אתא לקמיה ריס"ל וכו' ואם הראשונים שקטנם עבה לא היו מורין במקום חבריהם ונגד חבריהם מה יש לנו לעשות אנן יתמי דיתמי לגבי דידהו ודי שכל אחד יעמוד בגבולו שכל אחד יודע במקומו מקומם ושעתם של דברים יותר ממה שיודע מי שאינו שומע אלא לקול מלחשים ע"כ

עוד הוסיף וכ' בסי' ל' שם אחר שהאריך בפרט זה מתוך האש כ' וז"ל לא יכולתי לצייר בדעתי מי הוא זה ואיזה הוא שיכול לגזור ולסתור מה שגזרו ב"ד העיר לקיים לא יש עוד בדורינו ב"ד דאלימי כרבי אמי וכרבי אסי ודעתי הקלושה היתה הווה ותהיה להיות כל רב שורר בביתו בשומו על לב כי לא לאדם ישפוט וכו' עיש"ב וזה די לסתום פי המקטרגים כאשר הפחידונו ששולחים הענינים לארצות אחרות וגאונים אחרי' כאילו אבדה התורה מאתנו ואין אתנו יודע עד מה וכדי למלאת בחצץ פיהם גם על מה שהזהירונו להתעכב עד שיבא הפסק מירוש' ומחכמי האשכנזים נאמר על ראשון ראשון הלא גם בנו דיבר ה' ותורת הרב המסדר ותורתינו היא מזהב שב"א מהארץ הטובה ההיא כדאמרו במד"ר וזהב הארץ ההיא טוב אין תורה כתורת א"י והגם שעונותינו גרשונו מהסתפח בנחלת ה' ונפגמנו עכ"פ עם כל פגימותינו הרי אנו משובחין יותר מכל המשובחים שבשאר מדינות אחרות עיין אבות דר"ן פכ"ח הדברים בצורתן. ואפילו על אותם החכמים השוכנים בציון והבוחרים לשכון כבוד בהר הקדש בירוש' ת"ו גם ע"ז הדבר יצא מפי המלך הגאון מא"ד ארץ מצרים בס' דרכי נועם סי' כ"ג כי שם הרחיב פה האריך לשון בד' נועם וחן ושכל טוב ויראת אלהים על כולם ותכלית דבריו הם אלו מ"מ לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול ומיום שגלו ישראל מעל אדמתן כל מקום שגלו שכינה עמהם והיא המחפפת עלינו בגלותינו להאיר עיננו את הדרך נלך בה ואת המעשה אשר יעשון בכל תפוצות הגולה ועל כיוצא בזה יאמרו המושלים הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע בא יבא ברינה נושא אלומתיו ועתה בגלותינו הוראה יוצאה לעול' מכל תפוצות הגולה ודי בזה עכ"ד המסולתים ממש וכוונתו לומר בא יבא ברינה נושא אלומותיו כי רצונו להוכיח שהחכם המובהק אשר כל