שו"ת כרך של רומי רכח

ועיקר הדבר שזו סארינה אסורה לזה הרשע אלטיר מאחר שנתן עיניו בה ועתה זה הרשע אלטיר רוצה לעשות החופה בל"ג לעומר והיינו אצל הרב דפה ובקשנו מאתו שלא יתן הקידושין וכו' וכאשר אמרנו לו שיעיין בתשו' טור אבן סי' ט"ז ובנודע ביהודה ובבית שמואל אחרון ובתשב"ץ ובהרדב"ז ובש"ות אחרות אמר שהוא רוצה רק על הש"ע הקטן וכו' וכאשר דברנו עמו הרבה נתן לנו עצה שנכתוב להרב הגאון נר"ו כי ראובן מרדכי אמר שהרב בעצמו אמר שאסורה לאלטיר לכן ימחול ויכתוב להרב דפה שלא יתן הקידושין לאלתר רק שיעכב על איזה זמן היינו עד שיבא תשו' מירוש' ת"ו והרב דפה אמר לנו דאם לא יבא תשובה עד ל"ג לעומר הוא יתן הקידושין לאלטיר וכו' ולא נעתיק עוד מכאן ואילך אסור לשמוע ומכ"ש לכותבו משום מסכים בכפירה

ומעתה השיב בקיצור גיליון כי הענין שלפנינו נחלק לב' סעיפים

הסעיף הא' בפיסול הגט חלילה. והסעיף הב' בנישואי אלטיר שראובן אמר שאני אמרתי ח"ו שהיא אסירה לו ושקר ענה אלא שאני אמרתי ואומר שדבר זה שהוא קודם מעשה ראוי לעמוד עליו ולבארו משים לזות שפתים וכבר הבאתי בידי תשו' אדמת קדש הנז' ולא שח"ו אני מחליט לאסור אחרי כל מה שידעתי וכמבואר בגופא דעובדא כי לאסור איסר אשה על איש דעלמא צריכה רבה ויקירא וכמ"ש הרב אורים גדולים במעשה הסנה סו"סי קכ"ט ובסוף לימוד ק"ל. והביאו הרב יד אהרן א"ה בהגהב"י אות כ"ח ומכאן תוכחת מגולה לנדונינו אשר אין בו כדאי לאסור האשה הנז' ע"פי דבריו ובפרט אנן דידעינן שורש הדבר מתחילה כי הוא אמר שמגרשה בעבור ריח הפה. ועיין באגרות הרמב"ם ד"כ וז"ל אבל אם ח"ו נשען עליה אע"פי שאין שם עדים ראוי לכל ב"ד הגון שלא תנשא אשה למי שנחשד עליה והיא תחת בעלה ע"כ ואולם ה"ד ע"י קלא דלא פסיק לא ע"פי בעלה שאומר עתה שהיא מפתה אותו שיגרשנה וק"ל וע"כ נניח הסעיף הב' באחרונה ונדבר בו מה שראוי לדבר ינטפל עצמינו בביאור הסעיף הא' דהיינו על הכפלת השמות שזייפו מחדש גם בו גם באביו ודבר זה נחלקו לב' פרטים הפרט הא' כשנעשה עצמינו אלמים וחרשים לפי שעה שבדרך אמת היה לו שם אחר גם לו גם לאביו הנודעים בעיר. והפרט הב' יתטפל לברר שקרות האנשים האלה ומהותם המזוייף למען ידעו דור אחרון במה אנן קיימין. וכדבר בפרט הא' ולא נביא ראייתינו כי אם מהספרים עצמם שהזכיר בכתב מרירי שהרב לא הטה אוזן והם התשב"ץ והרדב"ז והרב טורי אבן והב"ש. הנה התשב"ץ בח"א סי' י"ב כתב וז"ל שאפי' בשמו ובשמה אם לא הוחזקו בעיר בשמות אחרים אלא אלו שהם בעיר לא במקום הכתי' ולא במקום הנתינה אינו נפסל בכך עי"ש שהאריך ולקמן נבאר לעיני השמש והירח איך מלבד שלא הוחזק לא הוא ולא אביו בשמות אלו אלא אדרבא הוחזק להיפך כאשר נברר מע"פ פנקסים וכתבים וע"פי עדות מזמן כתיבת הכתיבה וכאשר כתבתי לעיל ועדיפא מינה כ' רבינו הרדב"ז מאריה דאתרין בחדשות סי' שע"ה על ראובן שבא מארץ מרחקים והחזיק שמו ראובן הגר ושדך אשה בשם זה ונכתבו עליו כמה שטרות בשם זה ונשא אשה בשם זה וגירשה בשם זה וכו' ועתה רוצה לקלקלה ואומר כי אביו הוא מומר ושמו היה פלוני אלפנדרי וכיון שלא כתבו שם אביו שהגט פסול תשו' הגט כשר ותנשא בו לכתחילה ולא מבעיא אי ליכא סהדי שאביו מומר וששמו וכו' דפשיטא דלאו כל כמיניה לקלקלה אלא אפילו אם יבואו עדים ששם אביי פ' הגט כשר ולא שאני אומר כשר בדיעבד אלא אפי' לכתחילה היה צריך לכתוב כך דקי"ל כתב שם העיקר בגט והנטפל כולל אותו בוכל שום וחניכא ואפי' לא היה כותב וכל שום וחניכא כיון שלא נודע לו זה השם אלא אחר שגירש וכו' עי"ש שהאריך בראיותיו כאיש גבורתו וסיים וכתב וז"ל ומ"מ הדבר ברור שאם הוחזק בב' שמות בשוה וכת' א' מהם וכתב וכל שום וכו' שהיא מגורשת גמורה דאפי' לדעת ר"ת והראב"ד שהאריכו לכתוב ב' השמות בהדיא היינו דוקא כשמגרש אותה במקום אחר הבל כשהכתוב והנתינה במקום אחד אין צריך לכתוב שניהם בפירוש ולכך אשה זו מותרת לינשא בגט זה והמעגנה עתיד ליתן את הדין. ולהמגרש צריך להכריז עליו לפי שעבר על החרם שלא להוציא לעז על הגט ואם הוא ארוס ע"פי חכמי' שאומרים שצריכה גט אחר ה"ז פטור ואם אחר שיתברר לו ע"פי מורה הוראה שאשה זו מגורשת והגט כשר וישוב ככלב שב עי' קיאו ראוי ליסרו ולהענישו ע"כ. ועל מה שפי' מרן ז"ל בסי' קכ"ט ס' י"ב ואם לא כתב אלא שם שיש לו במקום שהוא ואשתו שם כשר. כ' הב"ש ס"ק כ"ב כשר משמע אפי' הם יודעים באותו מקום שיש לו שם במקום אחר מ"מ כשר כיון שנתן הגט כהן בשם שיש לו באותו מקים וכל הני. שמות דהיינו שהוא בעצמו מחזיק במדינה זו אותו שם ובמדינה אחרת מחזיק לעצמי שם אחר ע"כ. והרב טיב גיטין מווארשא הנז"ל בכללים של הרב הנז' עם הגהותיו בדי"ג ע"ד אית ך' כתב ואם חתימתו השם שעולה לס"ת אין שוין ואינו יודע בעצמי למה חותם כך יש לילך אחר השם שעולה לס"ת ע"כ והרב טור אבן סי' ט"ז אחר שהאריך בנדונו שאינו ענין לנדונינו בשום פגם כמו שיראה הרואה כתב וז"ל וכבר מבואר דעת התוס' והרא"ש והטור וסיעתם דאם במקום הכתיבה לה ידעי שיש לו שם אחר במקום הנתינה הגט כשר ונסתייע מדברי הרב פני יהושע מבלי שירשום. לנו המקום והסימן ותמצית דבריו ואני חפשתי אחריו ומצאתיו כי דרשתיו בסי' יו"ד שנדונו היה על בליעל אחד שמו כורש ובס"ת היו קורין אותו בקרקאצרי והוא נשבע שבועות חמורות שנשתנה שמו זה זמן בשם נפתלי ושם היו קורין אותו נפתלי וכתבו הגט על שם נפתלי והרב ז"ל האריך ברוחב מבינתו והביא דעת הרא"ש והטור הנז' וסיים וכ' וז"ל אבל באמת נ"ל ברור דבנ"ד מקרי לח אתחזק בתרוייהו דאין זה מקרי מוחזק מה שהבליעל הודיעו להם שיש לו עוד שם דכל הפוסקים כולם כתבו דקורין אותו שם בשם זה או שיודעין במקום זה שיש לו שם אחר משמע שהעולם יודעין ומוחזק בפיהם ויודעים כל מכיריו שכן הוא וכמו שכתבתי לעיל בשם תשובת הרא"ש דבעינן שיוחזק בעיר באותו שם עד היום הזה וכדאמרי' בפרק גט פשוט כל שהוחזק שמו בעיר ל' יום הין חוששין לו והשתא אתי שפיר דאין צריך לדחוק דברי הרא"ש והטור שכתבו דאם בשני המקומות אין יודעין בב' השמות