שו"ת כרך של רומי רכט

אין צריך לכתוב אלא דנתינה וכו' וק' פשיטא ואיך יכתבו והלא אין יודעין משם אחר כלל וצריך לדחוק דאדיעבד קאי וכדכתבנו לעיל והשתא ניחא אע"ג דבשעת כתיבה הוגד לב"ד שיש שם אחר במקום הנתינה כיון שלא הוחזק אינו כלום וכו' עי"ש שהאריך עוד. ואל יאשימני הקורא הנעי' אם הארכתי הדיבור בהעתקת ספרים במקומותם בארשותם כי זכיתי בקופתי מתרי טעמי. הא' להביא מהספרים עצמם שנשתמשו מהם לראיה לפסול את הגט שהם עצמם קורין בגרון הדברים מהפך להפך ואדרבא מקילים יותר מדאי וזאת שנית שרובם גם מחכמי אשכנז ולפי דעת הכותבים המכתב ההוא כאילו אין תורה בחכמי ספרד. ידענו כל מה שכתב הריב"ז בשבח חכמי אשכנז אבל ידענו ג"כ כל מ"ש רבינו רמ"א בשבח פ' מרן הקדוש מה שכתב בתשו' דאם מרן מיקל והוא מחמיר אל מרן שומעים כ"ש בב"ד של חכמי ספרד שאין להם כי אם לפסוק כריהטא דשמעתתא לפי הסכמתם ומנהגם כאשר כתב הרב גט פשוט

אמרתי ואומר דנדון שלנו אין לו דמות יען וביען מעולם לא הוחזק בשמות החדשים לא הוא ולא אביו בשום אופן שבעולם יען הרי בשעת כתובה שאלתי לו ודקדקתי אחריו מטעם שכתבתי למעלה ואין צריך לכופלו ובתומו הולך בה שעתא כי לבו שלם באהבת כלתו החדשה וע"כ לא אמר כי אם האמת והצדק וראיה לדבר על שם מרטין דקדק אחריו שאכתבנו ודקדוק זה הוא המורה כי היה לבו שלם עמה ולא הוה חייש לקלקלה בו בפרק יען כל עיקר הטעם שדקדק על השם הלזה שאכתבנו דוקא לטובתה הוא מפני שאם תבא לידי גביה כתוב' הנז' בעש"ג שלא יצא איזה תקלה מפני שאינו כתוב השם שאני הייתי נמנע לכותבו וא"כ הדבר זה בלחוד הוי ידים מוכיחו' ואומדנ' דמוכחא כי האמת נבע ממקורו בלתי שום צד פניה. וא"כ הרי שלא הוחזק. ועוד הרי חתם בכתובה ראובן בן ניסן והרי לנו החתימה וג"כ הרי הכא הרב נר"ו שלשה ספרים נכתבים ארבע פעמים פנקסי הבית הכנסת שלהם ופנקסי הקשר שעשו ליום עברו"ת של הקהלה הקטנה הזאת ובכולם בשם יקרא ראובן בן ניסן כאשר ראינום בעינינו ובדקנום יפה יפה וא"כ נהיה לפנינו נדון רבינו הרדב"ז מאריה דאתרין כדמותו כצלמו שהרי בכתובה נכתב בשם ראובן בן ניסן והכתובה נכתבה מידי ועם כי מה אני עפר לדוש אבן מרמס. אדמה לשכבת הטל אשר אם חם השמש ונמס. ואיני ראוי להתחשב עם דין יחיד מומחה עכ"פ כגון דא שרי ליה לאיניש לאודועי אנפשיה שזה לי עשרים שנה שאני עומד ומשמש להורות לבני ישראל גם בע"הק ירוש' ת"ו גם ברומי גם בקורפו גם פה יע"א וכמה גיטין וקידושין נסדרו ונתקנו ע"י ועל כולם תל"ית עמדתי עליהם בכל בדקי ספקותיהם כראוי והגון לכל דיין ירא את ה' כיד ה' הטובה עלי הכל כתובים על ספר ובדיו כאשר הזהירונו אבותינו ורבותינו נאספו רובם אל עמם. וכגון כתיבת כתובה ע"י איש מומחה לפי הדור הא ודאי למדינן מניה ובפרט הרב של מצרים נר"ו כי עם שאיני כדאי הוא מחשיב אותי א לבקי בטיב גיטין וקידושין וא"כ יצאנו תלי"ת מדי הגהת הרב טיב גיטין מוורשא די"ג עי"ש ונשארנו על פשט כלל הרב כ"ש דאזלינן אחר שם הכתוב בכתובה ועדיפא נ"ד מנדון הרדב"ז שבנדון הרדב"ז עשה עיקר שם הכתו' בכתו' ראובן הגר אפי' שלא נודע אם חכם אם טפש כותב הכתובה ומסדרה כ"ש בנ"ד וכמ"ש ואין צורך להאריך ויעדיף מטובו הקורא וירבה לסלוח אם אני הכבדתי את לבו במקומן של שבחי"ם וכן לא יעשה אבל כבר אמרו ההכרח לא יגונה: זאת ועוד אחרת דנ"ד עדיפ' מנדון הרדב"ז שהרי התם עשה עיק' ממה שנכתב בשטרו' בשם ראובן הגר ולא ביאר לנו הרב כמה שטרות נכתבו עליו ומיעוט רבים שנים וגם שהשטרות הם בין איש ובין גרו. ואע"ג דשטרא קלא אית ליה היינו לענין שעבוד החוב ואפותיקי וכיוצא ולא על עיקר שמות הבעלים כי אפי' הב"ד המקיימין את השטר אינן מחוייבין לראות כי אם חתימת העדים ולא גופו של שטר כ"פ מרן בח"מ סי' מ"ו. וא"כ נמצא דבכתי' שטרות יש צד לומר דאינו נקרא כ"כ מוחזק בשם זה כי מי יודעו ועכ"ז עשאו הרדב"ז עיקר וסליק ונחית וכתב מה שכתב כאשר הובאו הדברים בצורתן למעלה בנדון שלפנינו שיש לנו ד' פנקסים כוללים ומהם חתומים בחותם הקהל שלהם נכתבים לפנינו בשם זה דוקא ופנקסים אלו עוברים כבני מרון ביום החשבון לפני כל העומדים על הפקודים והגבאים מתחלפים בכל שנה ושנה כנודע היאמן כי יסופר כי יש מי שיוכל לכסות שמים בעלי שומים ועלי בצלים ולומר שבנדון שלפנינו נשאר מה לפקפק עוד? חלילה חלילה לכל אשר נגע בלבו אהבת האמת אפילו כמלא נימא כי הא ודאי בקול גדול ולא יסף יגזור אומר ויאמר כי כל המערער על הגט הלזה הוא נלכד בכל אשר שפך באש חמתו רבינו הרדב"ז ובפרט כי הוא מארי דאתרין וכבר כתב הגו"ר ח"מ כלל ה' סימן כ"ט דאף נגד דעת הרמב"ם אל הרדב"ז ומוהריק"ש שומעין כי הם הרביצו תורה על שפת היא"ר נהר מצרים וכ"ש וק"ו כי גם הרמב"ם פ' בה' גירושין פ"ג כי מי שהיה לו ב' שמות כותב שם הידוע יותר וכו' והשאר נכלל בוכל שום וכו' לכתחילה כידוע ולזה הסכים מוהריק"ש ז"ל בהוראותיו

ואל יאמר האומר הרי איכא פנקס אחר שכתוב על שם בן ניסן מנחם מענדיל וא"כ יש לנו לחוש לו. וכשאני לעצמי לסתום פי המקטרגים נרחיב הדיבור גם בפשט פשוט זה אבל לא יתכעס אם נאמר לו כי האומר הזה הנה הוא מגבב דברים גם בלי דעת ואיך לא יהיה זה ל אחרי כי טח עיניו מראות כל הכתוב לחיים בספרי חיים גדולי הפוסקים הנז"ל אחד אל אחד למצוא חשבון שהרי רבינו התשב"ץ אשר משמו הגדול והקדוש נשתמשו הרי הוא אומר אם לא הוחזק בעיר בשמות אחרים. וא"כ בכתי' פנקס אחד או שנים מעולם לא שמענו דהויא חזקה וגם רבינו הרדב"ז הוסיף והגזים דאפי' איכא סהדי דכן היה שם אביו כמו שאומר המגרש עתה עכ"ז לאו כל כמיניה לקלקלא וכשר אפי' לכתחילה וא"כ כל מקום שנאמר סהדי הרי כאן שנים ועכ"ז הכשיר לכתחילה רבינו הרדב"ז מהטעמים הנכוחים שכ' בנדון שלפנינו שאין כאן אלא פנקס אחד עאכ"ו וגם הרב בית שמואל כתב דאפי' אם יודעים באותו מקום שיש לו שם אחר במקום אחד וכו' מ"מ כשר וכנז"ל וא"כ נשאר כתיבת הפנקס הלזה ביודעים שם אחר וקריאת הס"ת והכתובה והפנקסים אחרים באין מכירין אותו בשם החדש אפילו שיודעים אותו וכן הוא הסכמת הרב טורי אבן בהסתייעו מתשו' הרב פני יהושע הנז"ל ובאמת הרב פני יהושע דינא