שו"ת כרך של רומי רכב

כדמותו הרי את מקו' לי בט"ז כדת משה וישראל ושניהם ראו נתינת הטבעת ושהנערה קבלתה אלא שתכף הלכה ולא ראו אם השליכה הטבעת והרב מוהרש"ק ז"ל ראה לבטל הקדושין מפני שהעד האחד היה קרוב ג' בג' והעד הב' היה שותף להמקדש וגם היה שונא לאב המתקדשת שנאה מחמת שהיה אבי הנערה פרנס העיר וענש אותו על שיצא פעם אחת העד משורת הדין וגם מפני שעברו על החרם וההסכמה שלא לקדש כ"א בפני עשרה וגם מפני שנתקבל הערות שלא בפני בע"ד אלו הם עיקר הטעמים שעליהם היה סומך הרב כמוהרש"ק ז"ל לבטל הקדושין ושלא להצריכה גט ואחר שזאת היתה עיקר סמיכתו מעתה משביע אני להקורא הנעים שיפשיט בגדי הקינטור מעליו וישיבני דבר האם אין כל האמת עם הרב חיי אברהם והרב באר מים חיים מוצירי ח"א סי' ט' ששפכו כלי זעמם על המתירה בלא גט מאריה דאברהם! איך מפני טעמים חלושים יתירוה בלא גט? שהרי ענין ג' בג' כל הפוסקים פה אחד מכשירים אותו וענין שותף ושונא על אופן משפטי כזו מעולם לא נשמע שיהיה נפסל לעדות שום אדם. מישראל וגם ענין שעברו על החרם וההסכמה אין לך פוסק שלא מילא את ידו להורות שלא מפני זה נפסלו העדים וגם מפני שקבלו העדות שלא בפני בע"ד כותלי ב"המד יוכיחו דיש להקת פוסקים גדולים רבים ונכבדים דכיון דהוי לאפרושי מאיסורא כ"ע בעלי דבר נינהו ומקבלים שלא בפני בע"ד וכ"ש בדיעבד ואחר שבעדות גוף הקדושין ריח ספק לא עדת בהו כי כיוונו עדותם ולא הוכחשו כלל לא בנוסח הקדושין ולא במסירה מיד ליד וכיוונו עדותם הריק היטב אלא שהאחד נסתפק שמא לא ראתה את העדים והאחד החליט שודאי ראתה אותם היעלה בדעת אופן קדושין גמורים כאלו לפוטרם בלא גט ע"ד ודאי שפיר הרב חיי אברהם הוציא מפיו מילין קשים כגידים לומר שאם אנו מתירין אותה בלא גט מטעם שלא לפוסלה לכהונה הא ודאי שפיר היו מרבים ממזרים לשוק ח"ו היעלה בדעת להתיר אותה בלא גט אחרי דבגוף הקדושין לא נפל בהו שים ס' והעדים היו כשרים לדעת כמעט רוב הפוסקים מפני טעם קלוש זה שלא לפוסלה לכהונה והרי עיקר הדין זה לא אמרו מוהר"מ אלא בדין קדושי ע"א דיש בו למעלה מפ"ה פוסקים גדולים שאומרים שאין חוששין וא"כ דיו לבא מן הדין להיות כנדון רצוני לומר דינו שנלמוד מפסק דינו של מוהר"מ הלזה דין שוה לו בכל והיינו קדושין שלדעת רובי הפוס' הם בטלים ומבוטלים לא קדושין כנדון הר' חיי אברהם שכמעט דעת כל הפוסקים הוא בקיומם הס כי לא להזכיר ולזה אתה תראה שכל כך מחו אמוחא להאי פיסקא דדינא בשריותא דההיא איתתא רבני שאלוניקי ושירון של אותו זמן עד שהרב מהרש"ק לא העלה פסקו בספרו עולת שמואל כי לא היה כח להעלותו על מזבח הדפוס ויפה עשה לעמוד עליו ולבערו מן העולם אשריו ואשרי חלקו ולא גדול היה מרבא שאמר בפומבי עצום דברי' שאמרתי אליכם טעות הם בידי וכך דרכם של ת"ח רשומים אשר יראה ה' היא אוצרם זכותם יגן עלינו ועל זרענו וע"הז אכי"ר

תבנא לדיננא דנדון שלפנינו התעלה עד להפליא וכמעט אין לו דמות וערך בשום נדון שבא בספרי הפוסקים כי יש בו כל צרכו טעמים מספיקים חזקים כראי מוצק וברורים לעיני השמש והירח כי קדושי רחל הנערה הם בטלים ומבוטלים כחרס הנשבר וכדבר שאין בו ממש ומעשה קוף בעלמא ולא בדרך גוזמא והרי היא מותרת לכל אדם בלי שום ריח גט כלל ומבלי שום פקפוק וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר: הכ"ד העבד ישראל משה חזן ס"ט

וזה נוסח המב"ד שניתן ביד אני הנערה

להיות שהנער שמו אברהם ן' בנימין רודריגיס כי היה משרת אצל הר' אברהם משולם נר"ו מזה ומן בבית ובחנות ומפתו יאכל ומכוסו ישתה כבן בית ממש. ושוב עבר עליו רוח אחרת והוציאו מביתו בכבוד ולא בביזוי. והנער הזה בראותו כי לא יכול עוד להיות אצלו כאשר היה באמנה אתו על זה גם הוא עשה בערמה וביום ש"ק של חו"המ של פסח התרי"ח ומן עדים לפי רצונו והעמידם פתח חצירו של הר' אברהם הנז' והוא הלך למעלה והביא למטה בערמה הנערה בתו של הר' אברהם הנז' ושמה רחל מב"ת בתולה מעמיו כיון שהיה רגיל לצאת ולבא אצלם וקידש אותה בפתע פתאום בלתי ידיעת אביה וקרוביה ושכניה ובלתי ידיעתה לפי הכחשתה את העדים בשעת קבלת העדות. ואנא נפשאי אב"ד ור"מ לא רציתי להטפל בענין בו ביום כדי שלא יוחזק הקול בב"ד ואקרא בקול גדול כשבאו בני אדם דעלמא עם אביה לצעוק על מאורע רע ומר הלזה כי כל זמן שלא יוחזק הקול בב"ד ונקבל העדייות כדת ש"ת ונקבל הנערה הזאת היא בחזקת פנוייה גמורה וכן היה כי ביום ר"ח אייר אספתי אצלי כל טובי העיר וקבלני העדויות בחקירה ודרישה ובפני בע"ד ובכל מין איום וגיזום שבעולם ועדיות אחרות על העדויות הראשונות. ואחר שנשאתי ונתתי בדבר ביראת ה' על פני וכתבתי פס"ד ארוך של ה' סעיפים זו הלכה העליתי כי הבת הנז' ריח קידושין לא חלו בה וכל מעשה הקידושין המרומים האלו היו מעשה קוף בעלמא ולא בדרך גוזמא והרי היא מותרת לכל אדם ואפי' לכ"ג בלתי שום ריח נדנוד ספק איסור אפילו כמלא נימא. ודא גזרה דאורייתא בכת ב"ד יפה ובכח אבותי הקדושים ששום בר ישראל לא יוכל לערער על מב"ד זה כי באמת נעשה ונגמר במיתון ובישוב ובלימוד כל דבר בשורשו וכל המערער עליו אין רו"ח ניחא הימנו ושומע לנו ישכון בטח ולהיות לראייה ביד הנערה רחל מב"ת הנז' בת הר"א הנז' באתי על החתום פה נא אמון יע"א בחדש שניתנה בו התורה שנת התרי"ח ליצירה והכל שריר ובריר ואמת ויציב ונכון וקיים

(באותו פרק בהיותי עסוק בדין עסק ביש. ואור נגה עלינו צרור המור דודי לי הגאון המפורסם משיירי כנ"הג המלך דוד חזן נ"י (לע"ע הוא הראש ראשון לציון למלאות מקום אבינו הזק"ן הגאון האדיר בעל חק"ל זלה"ה) והראיתי הדברי' קמיה דיקר אוריתיה וברוחב