שו"ת כרך של רומי כב

רוב טובה ושפע וברכה רבה וברבות הטובה רבו אוכליה וכמ"ש רז"ל כי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב. על זה אין משגיחין על אותו צער והחולאים הגורמים ריבויים כי בתר טובתם והשפעתם אזלינן. ומי לא ידע כי קשה יומא דמטרא כיומא דדינא? ואי לא הוו צריכין עלמא להם. הוו בעו רבנן רחמי עליהו וכמ"ש בגמרא. אלא ודאי דאין מתפללין כל עיקר על ריבוי טובה. אפילו שלפי שעה גורמין איזה חולאים וטורח ומיעוט משא ומתן. כיון דעיקרן לטובה ולברכה. אבל אי מלבד כל הצער הזה. עוד זאת שגורמין רעב ויוקר השערים מפני שמטשטשין את הקרקע. או שמפילים להם הבתים. הרי כי מלבד שאין בהם ריח הטבה לעולם. אלא אדרבא הם לענוש ולשרשי. הא ודאי אין לך צרה גדולה בכל הצרות גדולות הנזכרות שם בסי' תקע"ו ובודאי מתפללין ומתרעין בכל תוקף וחוזק עד שיהיו נענים ולזה סיים הטור וכתב וה"מ וכו'. ר"ל ה"מ שקרינו אותם רוב טובה כשבאמת כן המה שעל זה לא משגחינן על הצרות הבאות באמצעותן מזרם מים רבים אבל אם אינם גורמים רוב טובה בעצמם כי אם רוב פורענות כגון שמטשטשין את הקרקע או מפילים את הבתים עד שבאופן שגורמין רעב. או יהבו שובעא למתים אחר שנעשים בתיהם קבריהם מרבויים. הא ודאי מתפללין כי צרה גדולה היא. והוא פשט דברי הטור ממש והרשב"ש ז"ל באותה תשובה לא ביאר דברי הטור הללו כל צרכם כמו שיראה הרואה. ומה עצמה חכמת מרן הב"י ז"ל שעל מ"ש הטור חוץ מעל רוב הגשמים רשם אותה בחוני המעגל בדי"ט דתענית. ועל מ"ש הטור וה"מ בארץ הרים וכו'. רשם אותה שאמרו דכ"ב ע"ב. תנא שנה שגשמיה מרובין וכו'. ועל זה הביא תשובה הר"ש בר צמח (שהיא תשו' הר"ש בנו והוא טעות המדפיס או שבאמת חשב מרן שהם תשו' אביו יען מוהר"י בירב ז"ל רבו של מרן ז"ל בעוברו מעי"ת פיס יע"א כדי למיסק לא"י תוב"ב עבר דרך ארג"יל יע"א ויעתק משם אב ובן ונכדיו. ואפשר כללם בקובץ אחר וע"ו תמצא הרבה שבושים בזה פעם משתמש בשם אביו ופעם בשם בנו ופעם בשם נכדיו ופעמים מוחלפת השיטה) שכל שהגשמים מטשטשין את הקרקע. מתרעין ומבקשים רחמים ולא הביא כל ראיות הרשב"ש ז"ל שבלאו הכי כבר הדבר מובן מאליו. שכל שרוב הגשמים אינם גורמים לא טובה ולא רוב טובה אלא רעה ורוב רעה. ודאי צרה גדולה היא ומובן מדברי הטור ומכל דברי הראשונים ומהתלמוד גופיה במכ"ש השתא ומה כשהן באים לטובה ולשבעה מפני שמפילין בתיהם (שאפי' אם לא יאכלו בני מדינה זאת. יאכלו בני מדינה אחרת מפני השבע) עכ"ז מתפללין. כ"ש כשאין גורמין הטובה כלל אלא אדרבא רעבון לכ"ע ודאי מתפללין ומתריעין ומבקשים רחמים בכל כחם. ולא נתחדש בתשו' הרשב"ש אלא אופן ההתרעה אם הוא כסדר שאר תעניות או לא. ואופן התפלה הראויה ועל זה הביאו מרן ז"ל דברים כהויתן. אלא שיש איזה שינוים בין נוסח התפלה שהביא מרן ז"ל בשם הרשב"ש ז"ל לנוסח הכתוב לפנינו בתשובותיו הנדפסות הנז"ל

השינוי הראשון: שמרן כתב שאין פורענות בא לעולם אלא בשביל ישראל כמאמר רז"ל. ושם כתב אלא בשבילם ונראה דכן הוא העיקר דעל אותם שאמר ותתנהג עם בניך במדת רחמיך עליהם הוא אמר שאין פורענות בא לעולם אלא בשבילם. דנוסח צריך להיות מצוחצח ודברים מקושרים ומובנים למתפלל

השינוי השני: הוא שמרן כתב כעסת עליהם אינם יכולין לקבל והוא באמת מת נוסח שהתפלל חוני המעגל המובא בתענית דכ"ג ע"א. אלא שהרשב"ש ז"ל בנוסחתו אשר סידר כתב: ויהי רצון מלפניך שלא תכעוס עליהם שאינן יכולין לקבל. וכד דייקינן שפיר האמת עם הרשב"ש בשנותו מנוסח חוני המעגל. והטעם מבואר ופשוט שכיון שהרשב"ש הרכיב תפלת ריב"א כ"ג ותפלת חוני המעגל ועשאן תפלה אחת. א"כ כיון שכבר התחיל בתפלת ריב"א כ"ג והיא: שיכבשו רחמיך את כעסיך ויגולו רחמיך על מדותיך הרי אין כאן כעס. או כמו שתאמר תפלה שלא יכעוס. ואחר שסידר התחלת תפלתו באופן זה. איך יסיים. כעסת עליהם אינן יכולין לקבל? מלבד שאינו ממשפט הלשון. עוד זאת דהיו כמעט תרתי דסתרן וכמובן. אבל באומרו: יהי רצון שלא תכעוס. הוי תפלה כעין מאי דפתח בה שיכבשו רחמיך וכאן מוסיף טעם על תפלה זו. יהי רצון שלא תכעוס יען אינן יכולין לקבל. והוא סדר נאה ומשובח הא לאו הכי הוי התפלה שהתחיל בה בדרך ריצוי ומסיים בה: כעסת עליהם אינן יכולין לקבל. כמתפלל בזרוע. וע"כ סידר הכל בדרך ריצוי ושפתים ישק. וראיה לדבר דלא איכפת לן אי שינה ממטבע חוני המעגל שהרי הוא התפלל שיפסקו הגשמים ויהיה ריוח בעולם והרשב"ש וגם מרן ז"ל שהביא בשמו סידר: ויהי רצון שיהיה ריוח בעולם. והוא האמת דאיך נתפלל שיפסקו הגשמים דמשמע מכל וכל ואנו צריכי' לגשמי רצון ברכה ונדבה? ולזה לא סידר כי אם שיהא ריוח בעולם. ואין להביא ראיה מחוני המעגל כי הוא היה כבן המתחטא אצל אביו. ואם יפסקו הגשמים מכל וכל היה חוזר ומתפלל ונענה ומי כמוהו? לא כן אנן יד עניי צריך שתהיה התפלה שגורה בפינו מכלי שום פקפוק והוא ברור. וכן איתא בירושלמי ועיין יפה מראה בביאורו לשם. ולקמן נרחיב הדיבור בזה

השינוי השלישי: שמרן ז"ל סיים נוסח התפלה בשתי תיבות וזכור רחמיך ותו לא. והרשב"ש כתב וז"ל: וזכור רחמיך וכו'. ובעל הרחמים ירחם עלינו ברחמיו וברוב חסדיו. ויעשה עמנו לטובה אות. למען חסידיו ועבדיו. אמן ואמן. ע"כ נוסח התפלה שסידר הרשב"ש ז"ל. ומרן ז"ל קיצר בה

הנה תחילה יש לנו לדעת מאי האי וזכור רחמיך וכו'? איזה פסוקים הם? ואיזה תפלה היא? דנראה כאלו מדבר על הידוע ואנחנו לא נדע מה הוא זה? וזאת שנית מה שהוסיף ובעל הרחמים ירחם עלינו וכו' למען חסידיו ועבדיו. על מה אדניה הוטבעו? כי זו אינה לא מתפלת ריב"א כ"ג ולא מתפלת חוני המעגל. ומהיכן הוסיף דברים הללו? ומי הכריחו? אבל כד דייקינן שפיר גם הדברים האלו בחכמה רבה יסדם ומבאר חכמינו ז"ל שאב אותם שהרי אמרו בשמות רבה פ' מ"ד זכור לאברהם וכו'. פתח רבי תנחומא בר אבא גפן ממצרים תסיע למה נמשלו ישראל לגפן. אלא מה גפן היא חיה ונשענת על עצים מתים. כך ישראל הם חיים וקיימים ונשענין על המתים אלו האבות. וכן אתה מוצא כמה תפלות התפלל אליהו בהר הכרמל שתרד אש כד"א ענני ה'. ענני ולא נענה. אלא כיון שהזכיר את המתים ואמר ה' אלהי אברהם וכו' מיד נענה מה כתיב ותפיל אש