שו"ת כרך של רומי רטו

לדעת כולם עדותו בטלה ופסולה וכ"ש אם נביט לדברי הרב זקן אהרן סי' רכ"א דקי"ו ע"ד שכתב וז"ל ועוד אני אומר שאלה הגרים מכירים פסלות חבריהם שהרי אמרו רז"ל ג' אוהבים זא"ז והם הגרים וכו' ע"כ שהגרים הגולים ממקום למקום יש להם אהבה יתרה וחברה גדולה ומכירים הדברים עם אנשי מקומם וזה בדוק ומנוסה עכ"ד וכך כתב הרדב"ז בישנות סי' ט' דברים כהויתן וסיים וכתב וברגילות תליא מילתא וטעמא ולא בבקיות הדיינים עי"ש. וכולהו איתנהו בב' העדים שלפנינו ששניהם גרים ושניהם ממדינה אחת והיה העד הב' משרת העד הא' וישן שם בחצר החיצונה שאפי' לא ידענו שידע בפיסולו כאשר העיד אח"כ היה הדין נוטה לפוסלו מהטעמים האמתים האלו כ"ש שכבר ידענו שידע והתרינו בו ובזה יצאנו י"ח כל הדעות בפיסול העד השני

הסוללה הו' שהענין זה האחרון דסלקינן מינה הוא המולידה והמחזיקה הסוללה הו' הזאת שהרי כתב הרב החבי"ב בתשו' הובאה עדות ביעקב סי' י"ז דאפי' למ"ד דהמקדש בע"א חוששין היינו דוקא כשהעד הב' כשר וכשר אבל בעד שעובר על פיסול דרבנן אע"פי שלא נפסל לעדות כלל לה נאמר עי"ש דכוותא בנדון שלפנינו שהעד הב' עבר בלאו דאל תשת ידך עם רשע אחר שהתרינו בו שלא יעיד ואחר כל האמור לעיל הא ודאי לכל הפחות נדון אותו כעובר על פיסול דרבנן דבטלה עדותו אפי' לדעת החוששין וברור

הסוללה הז' דהעד הב' הזה הוא איש ידוע שאינו נוהג בדרך ארץ והולך תמיד בגדיו פרועים וכל החזה שלו ערום ואינו מקפיד על הבושת והוא ממש כאשר בירר יפה רבינו מוהר"י בן מיגאש בסימן קנ"ט דהיינו איש פחות וירוד ואינו נוהג בכבוד עצמו וכ"ש אם עושה בשוק מעשה שהוא פחות וירוד מאכילה בשוק ומי שזאת מעלתו אין עדותו מקובלת ע"כ והוא פסק הרמב"ם והטור ח"מ סימן ל"ד ומרן בב"י ובס' הקצר ואפילו מורם במפה לא חלק ע"ז דנראה דהלכה היא לכל עת ולכל זמן וכמו שבאמת כן פסק הדברים מור"ם בתשו' סי' י"ב וכתב להדייא דלית הלכתא כר"י וכן פ' רש"ל סי' ל"ה על אותו נדון עצמו עי"ש: וזכור תזכור קורא נעים מ"ש לעיל בסוללה הב' דתשו' מרן בישנות שכותב דהאידנא מקבלינן סהדי ע"ה לאו דידיה היא וכאשר הארכנו שם ודבר זה נעלם מהרב כנ"הג והרב יד"א וכל הבאים אחריהם בים ההוראה גם הרדב"ז דפוס ויניצייא סי' שי"ב כתב וז"ל ותו דאפי' היה לשון הקידושין כתקונו הרי פסולי עדות שהרי אינם במקרא ולא בדרך ארץ והעתיק לשון הרמב"ם הנז' וסיים וכ"ש לענין קידושין ע"כ. גם הרב שביתת יו"ט דמ"ז ע"א הביא כת הסוברים דהמקדש לפני ע"ה אין קידושיו קידושין עי"ש והגם כי ידענו גם ידענו החולקים על פינה זאת ה"ה ג' מטיבי הבאים בתשו' מרן ז"ל הישנות הנז"ל והרב כנ"הג צירף גם מרן הקדוש עמהם בסומכו על החתימה וכנז' סוף כל סוף מידי פלוגתא לא נפקא כיון שהגענו לזה הרי לפנינו מרן החביב גופיה בתשו' הובאה בעדות יעקב סימן י"ז דכתב דאפילו למ"ד דהמקדש בע"א חוששין לקידושיו הני מילי בעד אחד כשר לכ"ע אבל היכא שהע"א פסול לכ"ע והעד הב' פסול לדעת קצת מרבוותא אפי' לדעת החוששין יורה דאין חוששין ע"כ דכוותא בנדון דידן דהעד הא' נפסל לכ"ע מדאורייתא והעד הב' רוב הפוסקים פוסלין אותו מדין פחות וירוד הא ודאי אליבא דכ"ע עדותן בטלה כי תועבת ה' גם שניהם ובזה הגענו תל"ית להשלמת בירור הסעיף הג' בירור שאין אחריו כמוהו

הסעיף הד' אם יש לחוש שמא הרהרו תשו' בלבם הנה בזה אין צורך אריכות דברים כי כותלי בית המדרש מלאים זיו ומפיקים אלה העדות והחוקים להוכיח במישור דלא תלינן שמא עשו תשו' אם לא עד שיתודע והם הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור ור' ירוחם והר"ן ה"ד מב"י בח"מ סימן ל"ד ושורש דין זה פתוח בכתובות דכ"ב ע"ב ג' שישבו לקיים את השטר וכו' וקאמר תלמודא כגון דאמרי' ידעינן ביה דעבד תשו' עי"ש גם כל הראשונים המובאים בשי' מקובצת שם קיימי בשיטה זאת ובפרט הריטב"א שם כתב שאין נכשר עד שיעידו עליו בב"ד עי"ש והוא הלשון שמצא הרב עדות ביעקב בסי' ח"י בחי' הריטב"א כ"י עי"ש מה שתמה עליו על למפרע וזה דעת הרי"ף ור"ח ועיין להכנ"הג ח"מ סי' ל"ד אות פ"ט שכתב דמדברי רבינו הטור והב"י שכתבו עד שיודע וכו' נ"ל דס"ל כדעת הר"ן דס"ל דכיון שהעידו שהעידו עליו דכשר היה איגלאי מילתא למפרע שראוי היה עיש"ב ועיין בס' חשק שלמה אות נ"ט מה שהאריך בזה ואין לנו שהות לפלפל יהיה איך שיהיה אליבא דכ"ע אלה הראשונים בעינן שיתודע הדבר דחזר בתשו' אם בב"ד אם חוץ לב"ד למר כדא"ל ולמר כדא"ל אבל מסתמא לא חיישינן שמא הרהר תשו' בלבו אלא היכא שהדבר מוכיח הוכחה גמורה כמ"ש מוהר"מ מפאדובה סי' ל"ז ומשפטי שמואל סי' ס"ח וס"ג ה"ד הרב כנ"הג שם אות פ"ג ויש סיוע דבהוכחה די שהרי מהר"י ן' מיגאש בתשו' סי' צ"ה כתב וז"ל אלא מכיון שראינו אותו עתה הולך בדרך ישרה ונתרצית עליו התשו' מותר להתפלל אחריו ולא נביט אל מה שכבר עבר לפי שהתשובה מקובלת לפניו כאמור שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם עכ"ד ועיין מה שכתבתי בהגהותי אי"י הי"ם לתשו' הגאונים שערי תשו' ח"א סי' כ"א ואכמ"ל וכן נראה דעת הרב מוהר"א קאפסאלי הובאה תשו' בזקן אהרן סי' ג' ד"ז ע"א והוא דאם רואים אנו את השבח שהוציא טרפה מתחת ידו רודף מישרים אע"ג דלא החזיר אבידה בדבר חשוב וכו' מכשירין ליה לאסהודי עי"ש ויש לסייעו מתשו' מוהרש"ך ח"ב סוף סי' קל"ד שכתב על פסול לעדות כי אולי עשה תשובה כפי מה שמגמגמים עליו ע"כ דנר' דאפי' בגמגום בעלמא שנראה שכבר עשה תשו' די ועיין כנ"הג ח"מ סי' ל"ד הגהב"י אות פ' דהביא להקת הפוסקים דס"ל דמיום אשר נתן בלבו לעשות תשו' כשר אבל שיקבל בפני אחרים והוא ברור מדבריהם עי"ש אבל הר' זקן אהרן סי' ב' דנ"ה ע"ד נראה דס"ל דבעינן תשובה גמורה וסיים וכתב דבזמנינו זה רחוקה אפילו לטובים ולישרים בלבותם עי"ש והוא פלא דא"כ לא הניח בן לא"א כשר לעדות אם לא שנאמר דס"ל דכל מי שנפסל לעדות מדאורייתא ונתפרסם עונו הא ודאי צריך פרסום גדול גם על התשובה שהיא חשובה ומוכחת לכ"ע כדי שנוכל לסמוך על דבריו ויש ראיה גדולה לזה מתשו' הרא"ש