שו"ת כרך של רומי ריג

אדם? והוא פלא על גודל בקיאותו ובפרט בדברי אדוננו גאוננו אבינו הזקן אשר מימיו אנו שותים מקנקנו וכדו יומם ולילה

הסוללה הג' הוא מ"ש מב"י בשם הרשב"ץ ואפי' בע"א לא חשש החושש כי אם בשניהם מודים אבל אם יש הכחשה מהאשה הא ודאי עד אחד בהכחשה לאו כלום הוא וכמעט על משקל זה כל הפוסקים האחרונים הנז"ל בכת המחמירים מודים דרבנן היינו שבחייהו דבאופן כזה ליכא למיחש כלל עיין כנ"הג הגהב"י מאות ז' ואילך ועיין יד"א א"הע וגם הרב מוהריט"א ז"ל באותה תשו' שבס' קדושת יו"ט ובירך משה הנז' וגם הרב ערוך השלחן הנז' ס"ל דלא חששין אנחנא להך סברה ולפום ריהטא איני רואה כ"א מהר"מ מפאדובה והחכם צבי והרב אמרות טהורות דצ"ט ע"א שכתבו לחוש לקידושיו אף דליכא הודאה שניהם ואין ספק דבטלי אגב מעוטייהו וא"כ בנ"ד שלפנינו שהנערה הכחישה אותם בקולי קולות וכנז"ל בגופא דעובדא יצאנו י"ח תרי רובי מכת המחמירים

הסוללה הד' דאף לדעת מהר"ם מפאדובה הנז"ל ודעמיה נראה דנ"ד שאני דדבר נמצא העד א' פסול מדאורייתא וכיון שכן בטלה כל העדות כמבואר בכנ"הג הגהב"י אות י"ג ועיין לו בח"מ סי' ל"ו ריש הג"הט באורך והרב ערות ביהוסף ח"א סי' מ"ג והרב מש"ל תמה מדין זה בפשיטות על הריב"ש הביא דבריו הרב יד"א הג"הט אות ה' ועיין מ"מ ח"ב א"הע סי' ד' וכמעט בפרט זה אין חולק זולת החולקים שהביא הכנ"הג משם מהר"א קאפסאלי ומורם במפה סי' ב' והלבוש ונדחו סברותיהם בראייות מופתיות כיעו"ש ועיין פרח מטה אהרון ח"ב סי' ח"י דט"ל ע"ג וע"ד שכתב להדייא דמעולם לא הסכימו מורם והלבוש תלמידו עם המורים שהביא הר' מהר"א קאפסאלי אלא דמנהגם לאתויי כל הדעות הנמצאות בפוסקים ונמצא סברה זאת במהר"מ מפאדובה ואייתי לה ואמרו דהוי כמקדש בע"א משום דכבר הביאו לעיל דעת הסמ"ג ורא"מ דהמקדש בע"א חוששין וכתבו דלפי דעת זאת גם המקדש בפני שני אחים וכו' יעוש"ב ועיין בתשו' סם חיי סי' ו' שעליו קאי הפמ"א ודוק

אלא דדבר אחד עומד לנגדי שהרי כתבו התוס' בפ' ז"ב דהא דנמצא אחד קרוב או פסול דעדותן בטלה דוקא כי מסייעי אהדדי אבל אי מכחשי אהדדי לא וכן תפס מרן ז"ל בתשו' הישנות דכ"ה ע"ד (ט"ס נפל בכנ"הג עי"ש) ומהר"ם מפאדובה סי' ל"ב ועם שמוהר"מ אלאשקאר סי' פ"ד חולק כאשר הביא כ"ז הכנ"הג ח"מ סי' ל"ו הג"הט אות ג' וגם הפמ"א ח"ב סי' ח' פלפל בחכמה והסכים לדעת מהר"ם אלאשקאר הנז"ל ה"ד הרב חשק שלמה סי' ל"ו אות ה' מ"מ אל מרן שומעים גם בתשו' וכנז"ל וא"כ בנדון שלפנינו דהוכחשו להדדי כמבואר לעיל בסעיף א' א"כ קמה וגם נצבה החששה דע"א ואין מקום לומר דעדותן בטלה: אמנם לבי כלב האריה לא יירא ולא יחת גם מפרט זה כי עלה יעלה וירש אותו כי יכול יוכל לו מכמה צדדים הא' דהעיקרא מיום למדי שלשה התשו' הללו דסי' ח' ט' יו"ד הבאות בתשו' מרן ז"ל היה לבי נקפו הרבה שתשעים למאה ואי מאה לא אירייא שאינה מתורת מרן ז"ל ואינה אלא העתקת דברים מתשו' הר"א נחמייאס דס' יו"ד הקודמת כאשר יראה הרואה שהכל לשון אחד באיזה קיצורים ושנויים מועטים ומעולם לא ראינו שום פוסק שבעולם שטורף בפיו כל דברי המשיב הא' ככתבו וכלשונו ומבלי תוספת רעיונים וראיות חדשות. כ"ש במופלה שבסהנדרין כמרן הק' מלא ע"כ גדותיו מתלמוד גדול ופרשיו ורכבו? הס כי לא להזכיר! אופן זה אפי' במי שלא ראה מאורות לימוד הפסק מימיו כ"ש באבי התעודה אשר משתו יגורו אלים זאת שנית דבדין דאין מקבלים עדות ע"ה שפסק בב"י ובש"ע כאן בסוף התשו' פוסק כאיכא מ"ד דמקבלינן סהדותא האידנא מכל ע"ה מבלי שיעשה ההפרש הגדול שעשה הרי"ף ושרשו מהגאונים עיין תשו' הגאונים תשו' העולה היום על מזבח הדפוס עם הגהותי איי הים סי' ר"ב) ופסקו הוא עצמו וכנז"ל ועוד דדבריו מרפסן איגרי בענין ידים מוכיחות כשלא אמר לי דלעיל די"א סוף ע"ד ודי"ח ריש ע"א כתב וז"ל יפה דנת שלא לחוש מטעם שלא אמר לי דמאחר שכל הפוסקים הושוו בכך זולת סברה אחת הרא"ש האריך למעניתו נגד מי שהיה מפטפט לומר שלא היה בדבריו ממש וכו' ונמצא שאם היינו רוצים לצאת י"ח סברת היש אומרים לא היינו מספיקים ואם היינו באים להשיב על הדברים ולהשיב על המשיב יכלה הזמן כי שערי דוחקים ושערי תרוצים לא ננעלו ולכן משכתי ידי מלדבר בזה מאחר שהדין דין אמת שאין כאן בית מיחוש ע"כ ובד"ח ע"א כתב ע"ע זה ממש וז"ל ואיני רואה ממש ועיקר כדי להשיב עליהם ע"כ. העתקתי כמעט תמצית דבריו ז"ל למען הקורא נעים בלמדו כל הדברים המבורכים האלה אין ספק שיאמר בכל כחו דמה שכתוב בדכ"ו ע"א ומיהו יש לחוש ולהחמיר שמא בקדושין כדענין זה לא בעינן ידים מוכיחות וצריכה גט לא מקולמוס הטהור של מרן הק' היא ויש בה חשש זיוף או שהיו ב' פסקים אחד קצר ואחד ארוך מר"א נחמייאס אחד בחתימה ואחד בלתי חתימה והמסדרים תשו' מרן ז"ל קראו שמו עליה

הדברים הללו עדין לא יצאו מקילמוסי והנה לבי בקרבי דופק דפיקות מבהילות ויעירוני כאיש יאו"ר משנתו ויורני ויאמר לי אין זה כי אם פסק הרב מהר"א קאפסאלי ז"ל ואין זולתו וידים מוכיחות שכן הוא בלי ספק שהרי הוא כתב בתשו' נדון זה בעצמו הבאה בס' זקן אהרון סי' ב' ד"ט ע"ג וז"ל דע כי תכף שאירע הדבר בקריאה שלמדנו אצל האלוף מוה"ר מנחם ז"ל (ר"ל שהוא זה ר' יהודה ן' עמנואל וכך קורין מנחם לעמנואל ברומי וקורין לבן בשם אביו בין בני העיר) והנה פעמים רבות נשאתי ונתתי עמו להתיר הנערה וכו' וכאשר הסכי' הרב הנז"ל שאסור' גם אני בעניי כיונתי לדעתו והוסכ' שלא נודיע דעתנו בהחלט עד ה' חדשים וכו' ובתוך זה הזמן בא החכם ר' אברהם נחמייאס ז"ל אלי ולקח העדות מידי ואסרה ונתן הפסק בידי המקדש ומפני זה נודע פסקו טרם פסקנו הגם כי קדמנוהו עכ"ד הצריכים לעניינינו הנה למדנו שמהר"א קאפסאלי כתב ראשונה פסק על זה ומסרו ביד מוהר"א נחמייאס ז"ל ואחר כתב פסקו מוהר"א נחמייאס ז"ל וכיון שכן מרוב פרי מהירות מוהר"א נחמייאס נ"ע כאשר כתוב עוד למטה שניחם ע"ז ולא היה יכול לתקן את המעוות ע"ז לא היה ספק בידו ללמוד הדברים בשרשן וע"כ לא עשה