שו"ת כרך של רומי רח

דמעולם לא סמכתי להתיר קידושין שנעשו בע"א אם לא שיש ריעותות אחרות ע"כ ודוק או מהו ריעותות ולא ריעותא דנראה מחמיר יותר ועיין שם בסוף התשו' שכתב דאילולי טעם קידושי תרמית של אביה היה מקל כיון שיש לו סמיכות מרוב הפוסקים ובכללם הר' ב"י ז"ל שלא חשש לקידושי ע"א עי"ש. י"ט מוהר"מ אמארילייאו ז"ל הובאו דבריו בתשו' ר' אבהו הר' כרם שלמה סי' כ"ה שהביא הא דמהרימ"ט בשם ריא"ז הנז' וסיים וכתב וז"ל וא"כ מאחר דרבים ונכבדים סוברים כן הלא המה ר"ת ורבינו ברוך שהביא ריא"ז וסמ"ג ורא"ם שהביא המרדכי. כ' והרב ת"הד. כ"א והרב המפה וז"ל ומעתה מאן ספין ומאן רקיע לעשות מעשה שלא להצריכה גט ע"כ. כ"ב הרב מהר"א ישראל ז"ל בס' אמרות טהורות סי' מ"ב. כ"ג גאון עוזנו מוה"ר מוהריט"א ז"ל הובאו דבריו בתשו' הרב בירך משה גאלאנטי דקכ"ט ע"א והיא ל'ו נדפסה בס הב קדו' יום טוב סי' ט' בהך עניינא ממש אם חוששין לקדושיו בע"א וכתב הכלל גופיה שמסר לנו בס' שמחת יו"ט סי' ע"ה דבאיסור ערוה יש לחוש לכל החומרות אפי' נגד מרן ז"ל עיש"ב. כ"ד והרב ערוך השלחן שם אחר שהביא אותה שהבאנו לעיל בשמו סברת החוששין סיים וכתב ומי יקל ראשו נגד הני רבוואתא באיסור ערוה והביא הך שכתב מוה"ר מוהריט"א בס' שמחת יו"ט ושורש קבלה זו הלא היא כתובה. כ"ה בס' משאת משה ח"א חא"ה סי' ה' דברי' כהווייתן עיין עליהם. נמצא דדעת המחמירים בודאי הם חמשה ועשרים פוסקי' וכנז' שנחשוב לא בין המקילין ולא בין המחמירין דעת ר"ת והמרדכי דבמחלוקת הוא שנוי מה דעתם נוטה אם להקל או להחמיר כיעויין באחרונים כי איני יכול להאריך: זאת היא החומת ברזל העומדת לפנינו ובעזר משדי נחנו נעלה ונבקיענה ונשליך עליה שבעה סוללות כדי להוציא דין שלפנינו בהיר בשחקים כי אין לענין זה אחוה וריעות בנ"ד בשום אופן ואל יאשימוני הקוראים כתבי זאת אם הסוללה הראשונה היא באה בקול מים רבים מהנפת התריסין ואבני בליסטראות שבאמת מקרא דאחרי רבים להטות במקום חזקת פנויה כאשר הוא באמת ענין הקידושין שורף כליותי ולבי ונלאתי כלכל ולא אוכל: הסוללה הראשונה בכבוד רבותי! נעמוד לענין! א' רב משה גאון בשערי צדק ד"ט ע"א וע"ב דהמקדש בע"א הלכתא היא דלית למיחש לה בה כלל. ב' כ"הג. ג' הרי"ף. ד' הרמב"ם ז"ל. ה' הראב"ד דלא פליג עליה. ו' הרשב"א שהביא מרן הב"י וכתב מי סנו כ"הג והרי ף והר"מ וכל הגאוני' וכל האחרונים שאתה מחמיר על עצמך יותר מאלו ע"כ א"כ נקוט לשון הזהב שכתב כל הגאונים לא פחות משלש. ז' ח' ט' וכל האחרונים עוד שלש. יו"ד י"א י"ב י"ג מוהר"ם ב"ב בתשובת מימוניות הלכות אישות סימן ב' והובאה בתשובת הרשב"א סי' תתנ"ו. י"ד רבינו שמחה. ט"ו וראבי"ה הביא דבריהם הגמ"י פ"ד מהלכות אישית. ט"ז ההג"ה שם. טו"ב הריטב"א בחי' לקידושין דס"ה ע"ב וז"ל אין חוששין לע"א דגזירת הכתוב הוא דבאיסור ערוה אינו פחות משנים ע"כ. ח"י הרב בעל העיטור. י"ט ורבינו חזקיה הביאם הרא"ם במים עמוקים סי' ל'. כ' הראם ז"ל שם. כ"א האגודה פרק האיש מקדש. כ"ב הריא"ז הביא דבריו הש"הג. כ"ג הש"הג עצמו. כ"ד רבינו ירוחם נתיב כ"ב ח"ב וסיים דכן כתב. כ"ה הרמ"ה. כ"ו והסמ"ק הביאו מב"י ז"ל. כ"ז רבינו האיי גאון. ב"ח ורבינו גרשום מאור הגול' ה"ד מהר"מ אלשקא' סי' צ"ט. כ"ט מהר"מ אלאשקר גופיה. ל' התשב"ץ בח"א סימן ע' וסימן ק"ל ובח"ג סימן פ"ד. (עיין יד אהרן בהגהב"י אות מ"ב מה שתמה ע"ז והוא פליאה נשגבה ואין לנו לומר אלא סמי חדא מקמי תרתי ולא הזכיר לחולק כ"א הסמ"ג ולא הסמ"ק ומי יודע אם נפלו טעיות דהרבה הורקו תשובות הללו מכלי אל כלי כאשר תראה עוד סמוך ונראה). ל"א הרשב"ש בנו בסימן י"ד ובסימן שצ"ה ובתשובה כ"י אשר בידי שבהם הרבה תשובות אשר לא נדפסו והיו ביד הרב כנ"הג כמ"ש במקום אחר ושם הביא תשובת הרב מר אביו אותה דח"א סי' ע' בדמותה וסיים וכתב וז"ל והיא מספקת לשאלתך וכו' מצד התשובה מצוה להעתיקה פה כיון שאינה בדפוס וז"ל ושאר טענות שבאו במכתבך יש בהם משא ומתן אם מפני חמת הרבה שנתן לה בו קידושין שהיה דבר מועט שהוה פת הבאה בכסנין או בענין דיהו חוששין שמא שוה פרוטה במדי ולענין טענת השכרות אינה כלום דשכור כל שלו הגיע לשכרותו של לוט כל מה שעשה עשוי. ולענין אונס שינה אינו כלום שהישן אינו מדבר ואי נים ולא נים תיר ולא תיר מעשיו קיימין. אבל מחמת שלא היו שם אלא משום נתבטלה הקידושין ואין בדבר בית מיחוש עכ"ד בתשובה כ"י הנז"ל ולענין שכרות עיין בנדפס סימן תקפ"ה דקט"ו ע"כ. הרי אב ובן שראו את החדש בדברים ברורים כשמלה. ל"ב הרא"ש. ל"ג רבינו הטור בנו. ל"ד מרן בב"י ובספר הקצר ל"ה רבינו חיים הארוך ל"ו ל"ז ל"ח ג' מרבני שיבילייא שהסכימו עמו כאשר העיד המעתיק בסוף אותה תשובה וזהו ממש מה שאני תמיה להרב ערוך השלחן שהיתה בידו תשובה זאת איך לא הרגיש מה שעשו חכמי טוליטילה לרבי' יעקב ב"הט למסכים לס' הסמ"ג אחרי דאני רואים דעתי בכל הד' טורים דבסתם ואחר כך מחלוקת הלכה כסתם ואין פוצה פה ומצפצף בזה ואיך לא הרגיש מזה. וגם איך לא ראה שבכל אותה תשובה יש לעמוד עליה ע"כ פסיעה ופסיעה חוץ ממה שהביא מרן הקדוש ב"י ממנה שבזה דוקא האמת אתם ואין ספק דהר' חיים הארוך לא צורף פרטים אלו בפסק דינו כ"א לסניף בעלמא וראייה שהוא הקרוש כשגזרו עליו הנידויים לא התנגד ח"ו כאשר העיד המעתיק וכאשר יפה כיון בשיקול דעתו הרב עדות ביעקב סימן י"ח שבאמת כן היה כי בתומו הלך צדיק שלא להחזיק במחלוקת אלא דשוב הרב רבי יצחק בן ואקח ורבני שיבילייא הסכימו לבטל הקידושין כדע' הרב חיים האריך מהטעמים עמים הנכונים ומכללם הא דהמקדש בע"א דכל הראשונים מחו לה אמוחא דבר פלא ולא ידעתי מהיכן נולד להם זאת הסברה בטיליטולה לא זמן כביר אחר מלכו' הרא"ש ובניו שכולם קוראים בגרון דאין חוששין לעד אחד ט"ל שהרי מהר"י ן' הרא"ש בתשובה הג"מ סימן פ' הביא ריש התשובה מרן ב"י סוף סימן מ"ב ומהר"מ אלאשקאר סימן י"ו והרב זקן אהרן די ג ע"ב הביא משם פסקי אחיי. מ' רבינו יחיאל שהביא דעת הרא"ש עדים שנמצא אחד מהן קרוב או פסול דעדותן בטלה ל"ש בשעת הגדה ל"ש כשעת ראייה