שו"ת כרך של רומי רז

בהיפך שאפי' היו פוסלים העד הפוסקים היחידים היה ראוי לסמוך עליהם כיון שיסוד מעשה הקידושין רעוע אפי' לפי עדויות שנקבלו יעו"ש שהאריך עוד

ואל יאשימני הקורא החביב אם הכבדתי את לבו בהעתקת לשון ארוך כזה כי באמת זכיתי בקופתי וממני ישועתי כדין עסק ביש דמובטחני בקורא דאחרי לומדו תשו' מהרשד"ם הלזה וידקדק באותיותיה הא ודאי יקרא בקול גדול כי נדון דידן עדיפא באלף אלפי ידות וראי' לסמוך על הפוסקים הרבים ונכבדים שסברי לפסול בחשוד וסנו שומעניה שאם מוהרשד"ם קרא על נדונו עדות הקדושין רעוע מפני שיש מי שהעיד שלא אמר לי והיה נ"ל להחמיר מטעם דידים שאינן מוכיחו' לא הויין ידים ומפני רעוע זה תקע אהלו ויתן במקום נאמן לסמוך לדעת הפוסקי' הגדילים הפוסלים בחשוד

אנן מה נענה על נדוננו החשיך דאית ביה ריעותות לאלפים ולרבבית שמלבד ההפרש שהיה בעיקר המאמר הקידושין בין העד הא' להעד הב' שהעד הא' ג' פעמים טעה בלשון הקדושין וחיסר בטבעת זאת ופעם אחת תיבת לו דלא מעט הם הפוסקים הפוסלים מטעם זה. ועיין יד אהרן א"הע סי' כ"ז הג"הט אית ז' ועיין בתשו' שפת אמת טירני קובץ קטן באורך בפרק האשה כי לא היתה בזה

קדשה: ואני לא רציתי ליכנס בפרט זה כי הפנאי אינו מסכים לטייל ארוכות וקצרות בכל המסתעף בנדון שלפנינו כי עול רבנות זה הוא עול ברזל ולא בדרך הפלגא ומלבד אותם ההכחשות המבוררות שבין העד הא' להעד הב' ומלבד זה ג"כ ההכחשה הגדולה והנפלאה אשר דנינו עליה שכל הפוסקים מסכימים בה להחשיב העדות בטלה אפי' בד"מ הקל כי היא בגופא של עדות הקדושין וגוף המעשה וכאשר הארכנו לעיל מלבד כל זה כי העד המכוער הלזה כבר נפסל מדאורייתא בעדות ב' אנשים כשרים בחילול שבת ומלאכה דאורייתא ולא הוצרכנו לחתר אחר פרט חשוד על העדיות ומתייחד עמהם כ א להחזיק נדון שלפנינו בכל חיזוקי סופר ולסתום פי כל המקטרגים שיוכלו לצאת להחזיק הנערה בחזקת מקודשת או להצריכה גט מספק ע"פי איזה עילה או סיבה וסברת איזה פוסקים כי לא איפרק כי כותלי בית המדרש מלאים זיו ולא סגי דלא ימצא איזה פוסקים יחידים וחוששים בפרט מהפרטים. על כן על כל דברי האגרת הזאת הוא שנטפלנו להעלות בספר ובדיו גם פרט דין החשוד אשר מפי מהרשד"ם גופיה כבר אתה שומע תרתי האחת דהפוסקים הגדולים והרבים אשר בית ישראל נכון עליהם סברי לפסול החשוד לעדות אשה בין לאפוקא בין לעיולא וצירף עמהם גם דעת הרמב"ם מאריה דאתרין נגד מה שהעלה מרן ז"ל בבד"ה זאת שנית דקול שופר שומעת נכש הקורא מפי מהרשד"ם שאפי' היו הפוסקים הפוסלים בחשוד מועטים ויחידים היה ראוי לסמוך עליהם בנדונות חשכים צלמות ולא סדורים כאלו ובפרט בראותו מ"ש הרב אשדות הפסגה ד"ן ע"ב לפסול דאורייתא מי שמגלח זקנו בתער כאשר יגלח היוסף העד אשר לפנינו הא ודאי אחר כל אלה הדברים תנוח נפש הקורא בלומדו דברים ככתבן ובקול גדול ולא יסף יאמר הותרה רחל בת אברהם משולם הותרה ואינה צריכה גט ואפי' ריח גט וכל מעשה הקידושין היו מעשה קוף בעלמא בזה תל"ית עלה בידינו גם הסעיף הב' מלובן ומזורז בלי שום פקפוק תל"ית

הסעיף ג' בביטול עדות הב' ומכאן מודעה רבא לאורייתא שכל עצמו של סעיף זה אינו בא אלא כדי להוציא מלב החוששין לעד אחד ולהצריכה גט מספק להורות לכל בחי עולם שגם מפאת זה נדון דידן התעלה עד להפליא ואפי' החוששין האלו בנדון שלפנינו עונים ואומרים התר התר בלי שום גט ושום פקפוק

ראשונה נביא רעת החוששין למקומותם בארשות"ם. הא' אדם הוא הסמ"ג הביא דבריו רבינו הטור ז"ל. ב' הרא"ם ז"ל הביאו הסמ"ג שם וכתב וכן פסק הרא"ם. ג' אדם גדול אחד שהביא הרא"ם כמו שהביא דבריו הגהמ"יי. ד' ה' ו' שלשה המה מטיבי הלא המה חכמי טוליטולא הובא תשובתם בתשו' מהר"י ן' הרא"ש הנ"מ סי' פ"ב שהיא התשו' נגד הר' חיים הארוך שהיתה ביד מרן ב"י א"הע סי' מ"ב וכתבו על רבינו חיים הארוך וז"ל כתב על ר"מ מקוצי לית דחש לקמחיה ע"ז לבד היה ראוי וכו' וגם רבינו יעקב בנו של רבינו הגדול הרא"ש הסכים לבעל הסמ"ג לזה שהמקדש בעת אחד חוששין לקדושיו ועוד כי ראיתו חזקה ובריאה מדקא' מאי הוי עלה וכו' וכן אנו מורין בכאן שבע"ה צריכה גט ע"כ והרב ערוך השלחן א"הע אות מ"ב כנר' שהיתה תשו' זאת בכ"י בידו שאני ריאה אותו מעתיק ממנו דברים ככתבן. ז' דעת מוהרי"קו שורש ק"א לפי מה שהבין בדבריו הרב עה"ש שם ממה שלא התיר כי אם בסבלונות ולא בקדושין וכן המשיך גם כן בסברת מ"הרי קורקוס ז"ל מוהר"י חנדאלי ז"ל סימן א' דף ס"ז עמוד א' עיין שם. ח' והסכימה דעתו לזה הרב הנז'. ט' המרדכי ז"ל משם ספר החכמה הביא דבריו הרב ע"הש שם שס ים וכתב ולא היה כח גיד המתירין להוציאה בלא גט. יו"ד מהר"מ מפאדובה סימן ל"ב. י"א מוהר"י מינץ סי' י"א. י"ב מהרש"ך ח"ב סי' קכ"ח וכתב דמעולם לא בא מעשה לידי במקדש בעד אחד ואם היה בא לידי הייתי חושש להחמיר. י"ג מוהרח"ש סי' י"ג וי"ט. י"ד מוהר"י הלוי בתשו' כ"י הביא דבריו הכנ"הג סי' מ"ב הגהב"י אות י"א ט"ו הרב צבי בתשו' סימן קט"ו וז"ל אלא דחזינן לקצת רבותינו האשכנזים דחשו לס' הסמ"ג בשם הרא"ם ע"כ וכלומר דגם הוא חושש וכתב דאם נראה ממוהר"ם מפאדובה סי' ל"ו דמיקל היינו בצירוף טעם אחר דהיה שם ע"כ. ט"ז רבינו ברוך ז"ל הובא בתשו' ריא"ז הביאו מוהרימ"ט ז"ל חא"ה סי' מ"ג שראה תשו' ריא"ז שכתב דרבינו ברוך פסק דחוששין. טו"ב הרב עצמות יוסף בחי' לקידושין דק"א ע"א וע"ד ה"ד הכנ"הג שם דגם הוא מן המחמירין אם לא דאיכא ריעותא אחריתי והר' כנ"הג תמה עליו וז"ל ואיני מודה לו בזה דהם אותה ריעותא אחריתי ראוי לחוש לה בפ"ע להחמיר מה צורך לחששת ע"א וכו' ע"ש. ח"י ואלו הרב ז"ל גופיה בתשו' הובאה בערות ביעקב סי' י"ז כתב וז"ל מ"מ יש לחוש למאן דמחמיר אפי' במ"ק בעד אחד והוא ז"ל בקש ריעותא אחריתי דהוה הכחשה בדבר כדי שלא לחוש עי"ש ובתשו' בעי חיי א"הע סי' ט"ו דכ"ד ע"ב כתבו ג"כ וז"ל וכבר כתבתי בתשו' הא'