שו"ת כרך של רומי קצט

שמם ר' יעקב אשכנזי זקן ונשוא פנים והב' הר' יהודה ן' עזריה הכהן נר"ו ואחר האיום והגיזום ובשבועה בס' הכ"ד וכנז"ל העידו זה שלא בפני זה ובפני קבע הבע"ד יוסף הכהן הנז' והר' יעקב העיד שזה שלשה חדשים יום שבת היה ועבר דרך קאפ'י אחת וראה אותו שותה הנארגילי לפנים בחנות הקאפ'י ושאלנו אם היה השמש ע"פ כל הארץ והשיב שהיה בי"א שעות היום שעדין השמש ע"פ כל הארץ ואמרנו לו למה לא התרית בו והשיב כי בדור הזה הם למה ולכלום ההתראות והשבנו לו שמא שכח שהוא שבת. אמר והלא בכל יום יושב בחוץ והיום הזה היה יושב בפנים אמרנו לו הכרת אותו בטיב ההכרה. אמר כן דקדתי בו הדק היטב ואחר כן נכנס העד השני יהודה הכהן הנ"ל והעיד איך מ"ומ זה שנתים וחצי כשהיה במצרים עבר ביוש"ק בשוק הנקרא איזבאקייא בקאפ'י אחת שבמבוי נחבא מעט וראה ליוסף הכהן הנזכר שותה מעלה עשן. והגביר סי' משה ן' נחמן הי"ו שידע העיר והמקום וכיוצא עשה חקירותיו ודרישותיו ונמצאו דברי העד מכוונים שהוא בהחבא ושהיה אחר חצות היום ע"כ הגיע תורף המעשה מתחילתו לסופו

ואבא היום להשיב ולכתוב מה שתעלה מצודתי מים הפוסקים בביטול קידושין הללו ועם כי ביני לשמים ארכבותי דא לדא נקשן כי ידוע ומפורסם בעין כל מבין עם תלמיד איך ענין כזה הוא חמור בעניינו עד להפליא ובפרט למי שהוא דן יחידי כמוני היום כי עונותי גרשוני מהסתפח בנחלה זו ירושלים ת"ו עיר הגדולה של חכמים ושל סופרים ואיש אין בארץ להצטרף עמי כי היכי דלמטי ליה שיבא מכשירה כי מי יאמר זכיתי לבי ע"ד ודאי לבי בקרבי המס ימס דומה לשכבת הטל אשר אם חם השמש ונמס אך ורק מצד אחר לית לי פיטור בשום אופן כי הקהל הקדוש שמו פניהם עלי להיות להם לראש ולקצין על הכל כי כל הקהל כולו ובראשם הגדולי' ראשי אלפי ישראל הנז"ל הם כולם עומדים ל צפופים והנם זועפים על מאורע רע ומר כזה וברצונם להשתדל בכל עז ותעצומות לבטל עצת עדת מרעים העומדים להתעולל עלילות ברשע לעשות בנות ישראל כשבויות חרב: ובאמת יפה כיוונו שכן דעת כמה גדולי ישראל שהרי הרשב"א ז"ל גדול הפוסקים הר' מ' בית יוסף א"הע סי' מ"ב כתב בתשו' על תלמיד אחד שרצה להחמיר בכיוצא כזה וכעס עליו שהיא רעה חולה שיתעלל פרוץ אחד על אחת מבנות החשובים כדי להוציא ממון מידה ע"כ ולעיל מזה כתב וז"ל ואין ראוי להחמיר בזה כדי שלא יהיו בנות החשובים מדרך כף רגל לפריצי בני עמינו. והרב זקן אהרן סי' ד' ד"י ע"ב כתב וז"ל ועתה הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה עצה מבנים לא אמון בם אשר נועצו לעשות פועל מגונה כזה לנהוג כנות ישראל כשבויות חרב וכזונה יעשה את אחותם לגנוב דעת אביה וקרוביה וכבר באו מעשים כאלו בזמנינו ובזמן החכמים הראשונים ונדינו והחרמנו את המקדש לפי דעתו וישב בנדויו שבעת ימים גם אם העדים היו בעצה נדחו בנזיפה גדולה ע"כ

והרב סם חיי בד"ט ע"א כתב על נדון כזה וז"ל וחייבים כל חכמי ישראל לסכל עצתם הנבערה ולבטל מחשבותם ולשבר מתלעות עול ועיניהם תכהינה ושפתותיהם תכוונה ולא יפוצו זממם בל ירומו סלה ובזה לא יהיו בנות ישראל כהפקר וע"ז סיים וכתב וז"ל אשר ע"כ אמרתי גמרתי ויצאתי לישע הנערה הזאת להפר ולבטל מחשבתו של האיש המקדשה כפי התורה וכפי הדין אשר יורוני מן השמים והרב כרם שלמה חא"ה סי' כ"ד כתב שמעתי ותרגז בטני וכו' עד מכללם

והרדב"ז דפוס ויניצייא סי' תקט"ו על מעשה שאירע ברישי"ד כ' גם הכרזנו על האיש והאשה בנידוי על אשר עשו את הדבר הרע הזה לקדשה בלתי רשות הקהל גם פרע האיש לעניים קנס ב' פרחים והעדים יען כי אמרו כי לא ידעו ההסכמה כי הם מארץ נכריה פרעו לעניים פרח א' לבד

ע"כ: הן כל אלה הרבנים האדירים ועוד אחרים רבים ונכבדים אשר תקצר היריעה מהכיל אותם. הם הרהיבוני להשמע להשרים והגבירים העומדים על הפקודים הנז"ל הע"י לעמוד בפרץ ולהשתדל בכל מאמצי כחי לבטל אלו הקדושין כעפרא דארעא וכדבר שאין בו ממש ועל זכות הקהל הקדוש ועל זכות אבותי הקדושים נשענתי שלא יצא תקלה מתחת ידי כן יהי רצון אמן

ואומר כי נדון שלפנינו נחלק לה' סעיפים א' בענין הכחשת העדים מהם ומאליהם ב' בענין פיסול העד הא' יוסף הכהן ג' בענין פיסול העד הב' אם מצד שכבר ידע בפיסולו של א' ואם מצד דאם היה הא' פסול לכ"ע הב' יתפסל בכל דהו ד' אם יש לחוש שמא הרהרו תשו' או לא ה' אם ראוי לנו לתפוס בס' המחמירים בכל מין ואופן חומרא שבעולם ולהצריכה גט מספק או לא ונשיב על א' א' ונאמר דהנה לפי מה שהעלה מוהרימ"ט בא"ה סי' ל"ח וז"ל ואכתי איכא הכחשה בינייהו בגופא של עדות שיעקב העיד שהיא השיבה הן וישראל העיד שלא דברה דבר אלא נטלתם ונתנתם בארגז ואע"ג דבין שתקה בין אמרה הן מקודשת מ"מ ה"א בפ' היו בודקין אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שמכחישין זה את זה עדותן בטלה ותנייא נמי התם א' אומר כליו שחורים ואחד אומר לבנים אין זה נכון ואע"ג דבפ' ז"ב אמרי' עדות המוכחשת בבדיקות כשרה בד"מ איסור ערוה שאני דכדיני נפשות דמייא שהרי סוקלין ושורפין והא דתנן אין בודקין עידי נשים בחקירה ודרישה מ"ט כיון דאיכא כתובה למשקל כד"מ דמייא היינו עידי נשים וכו' אבל לאסור אשה בעדות קידושין לא שייכא כלל לד"מ ע"כ: ורבינו בצלאל מאריה דאתרין (עיין בתשו' שם סי' כ"ב שכתב איסכנדרייא בתר מצרים גרירא ומתורתה שותה תמיד מקדם קדמתה) בסי' ה' אחר שפלפל באורך וברוחב לאחשובי דיני נפשות ובפרט כשהוא דין מרומה סיים וכתב וכיון דכן אפי' תימה דהיינו בדיקות כ"ע מודו דעדותן בטלה והילכך מטעם דכל אחד מוכחש דחבריה כדכתיבנא יש לבטל הקידושין ואינה צריכה גט

גם מהר"ם אלשיך ז"ל סי' ק"ד שנשאל על נדון ר' בצלאל שם באותה תשובה הנז"ל דבדרישות וחקירות עדותן בטלה עש"ב והרב בני משה שלטון בסומכו על תשו' הרימ"ט הנז"ל החשיב הכחשה מה שהעד האחד העיד שאמר בואי לצד הטאראסה ושהעד הב' לא העיד שאמר בואי לצד הטאראסה עי"ש דע"ו ריש ע"ב: א"כ מכל האמור ומדובר מבואר יוצא