שו"ת כרך של רומי קצח

וכ"כ רב בצלאל בתשו' סי' ב' ומהר"ם אלשיך סי' ק"ב ועיין להרב סם חיי די"ב ע"ג ודי"ג ע"א בזה באורך וז"ל הרב מהר"א קובו ז"ל בס' חיי אברהם ד' ך' ע"א הובאה תשו' בס' באר מים חיים מוצירי דז"ן באופן שצדדתי ע"כ הצדדין וצידי צדדין למצוא מנוח להנערה הנז' לפוטרה בלא גט כדי שלא יתרבו המתפרצי' לרמות ולעגן בנות ישראל ולא יהנה ארמאי רמאותיה ע"כ

רביעית שענין האיום וגיזום הנהוג בכל קבלת עדויות חמורים כאלו אני עשיתים בשבועה חמורה בנק"ח ספר הב"ד ביד כל העדים מתחילתם לסופם ובס' כ"ד כת"י כתוב על הקלף מ"ש ס"ה לאלף הששי כתוב בטוליטולא ונמצא באוצר הספרים שלי ובעיר הזאת שבועה כזאת חמורה אצלם וקורים אותה שבועה בקדמון: וחילי שמעיקרא בהיותי מ"ץ ברומי וקורפו שהם עיירות אשר תחת ממשלת הנוצרים שמנהג דייני הנוצרים להשביע בנק"ח ספר הכ"ד לישראלי ואני בתחילת בואי שמה נדמה בעיני כמו זר ובפרט בזוכרי תשו' הרדב"ז סי' ק"ט דפוס ויניצייא כמה מצטער אותו צדיק על מה שמחייבים לדיין להשביע לישראל שבועות אשר לא כדת וע"כ יצאתי לחפשי ומצאתי הון לי בתשו' התשב"ץ ח"ג סי' ט"ו שהיא מנהג קדמון בארצות אדום להשביע את העדים והיא העיד שגם הריב"ש היה נוהג בארג'יל שהוא מארצות ישמעאל והוסיף וכתב וז"ל ואמרו לו שעל עדות שנמסרה בברצלונא היה או' הר"ן ז"ל אני רוצה שבועה בערות זה ע"ש. ואחר שהאריך בזה כתב וז"ל ומ"מ אם אנו רואים הדור מקילים ודורשים היתר לעצמם שעדות שאין בה שבועה אין בה איסור אנו חייבין לדון ע"פי טעותם וכדאמר התם לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו ע"כ עי"ש שהאריך

ולענין עדות קדושין כבר ואינו הקבלת ערות של הרב בני משה שלטון סי' ל"ה שקיבלו העדים חומרות התורה לפני היכל הקדש ובס"ת בחיקו עי"ש ודא עדיפא: וכיון שאני ידעתי ששבועה בקדמון בעיר הזאת חמירה להו טובא ובפרט לכל השומעים גופא דעובדא שידעו שהעדים שהעידו בפסלנותא נשבע השבועה חמורה כזאת הקולות יחדלון ועיקר כוונתנו בנדונות פחותי' וצרים ומצוקים כאלה היא להשתדל להשקיט ולבטל קול ההמון בכל מה שנוכל: וראיה לדבר שבשעת העדות היו נרתעים לאחוריהם כל הכתי עדים מלישבע בקדמון הנז' ושמחתי על המצאתי זאת ועיין הריב"ש סי' רצ"ו שכתב אלא שיש מקומו' שנהגו להשביעם כדי לאיים עליהם: וביום ר"ח אייר בג' שעות שאחר חצות היום נתאספנו בבית דיננו יכב"ץ אנא נפשאי האב"ד ור"מ וצרפתי עמי הגביר סי' יצחק איסמעלון הי"ו זקן ונכבד והגביר סי' מנחם סאוואריס נר"ו זקן ונכבד ומבין והיו עמי בחברתי הגביר עומד בפרץ סי' משה ואלנסי נר"ו והגביר אוהב התורה ולומדיה סי' משה ן' נחמן נר"ו ומע' נאמן הכולל סי' גבריאל פירירה די ליאון נר"ו וגם נמצא שם החכם שוחט דמתא. ושלחנו אחר הבחור והבתולה הנז"ל ואחר העדים ואחר כל האיום והגיזום כדבעי והשבועה בקדמון כנז"ל עמדו על רגליהם והעידו ככל אשר סיפרתי בתחילת הענין

ואלה ההפרשיות שנמצאו בהעדאת העדים. א' שיוסף כהן העיד שהנער היה לו הטלת מתחת זרועו והלך להביא הספר לבד וירד עם הספר והעד הב' העיד שלא היה לו לא טלית ולא ספר

שנית יוסף כהן העיד שהנער בא עם הבתולה נפרדים זה מזה ושאמר להבתולה תפשוט לי היד ופשט לה ונתן לה הטבעת ואמר הרי את וכו' והעד הב' העיד שירדו אחוזים ז"בז מתחת זרועות אלה פ'ראנקה ושתכף בעוד הנער אחוז בזרוע הבתולה לקח ידה ותחב לה הטבעת באצבעה ואמר וכו'

שלישית שהעיד יוסף הכהן בנוסח הקידושין שאמר לפנינו הוא הרי את מקודשת. כדת משה ובני ישראל וכשאמרתי לו חזור עוד הפעם הדברים חזר ואמר הרי את מקודשת בטבעת כדת משה ובני ישראל ועד שאמרתי לו עור הפעם חזור ואמור הדברים באותה שעה אמרם כצורתן והעד הב'. אמרם כתקנם: רביעית שהעד יוסף הכהן העיד שאחר הקידושין תפסה הנערה הטבעת בידה סגורה וחבקה אותה לפני דדיה והעד הב' אמר שנתנו באצבעה וממילה לא היה סגורה יד ולא חיבקה בין דדיה: חמישית שהעד יוסף כהן אמר שעלו הנער והבתולה שניהם כאחד בשמחה ושאח"ך חזר הנער והלך עמהם להב"הכנ והעד הב' העיד שעלו בסתם אבל לא ירד הנער ולא הלך עמהם לב"הכנ ושלא ראוהו עוד ועל הכל הם אמרו בתחילת דבריהם שהלכו לתומם בלתי שום ידיעה קודמת כאשר הקדמתי ובהעדאת העד הב' אהרון מנצור אמרתי לו אחר שגמר עדותו איך תוכל להעיד בצירוף העד יוסף הכהן אחר שאתה יודע מה שאתה יודע והוא התחיל להכחיש ולהתהפך בגוונין שלי באותה שעה הגזמתי עליו ואמרתי לו תדע שאם לא תעיד האמת מכל מה שידעת ממנו אני מביא עדים כשרים שיעידו מכל מה שאמרת להם עליו זה זמן. באותה שעה נהפכו פניו כשולי קדירה ואמר ודאי שאני יודע שהאיש הזה חשוד הרבה עם אשת פלוני' ועם שאני לא ראיתי דבר ערוה עכ"פ מעיד אני שראיתי שנלכד בדין יחוד דאורייתא גמור דבר פלא יחודים זרים ואכילה ושתיה עמה כאיש ואשתו עד להפליא ושלעולם כל העסקים וכל הלימודי' בלשונות הם בביתה אע"פי שכל אחד ישן בחדר אחד לבדו עכ"פ החדרים הם זה בפני זה וכאלה רבות מכלות עינים ומדיבות

ואחר שקבלנו העדויות זה שלא בפני זה וכנז"ל ע"פי כל החקירות והדרישית ומבוארות בתשו' מרן סי' ב' הנז"ל קבלנו העדות מפי שניהם יחד בפני הנערה. והנערה בכל תקף וחוזק הכחישה אותה באומרה שהיא השליכה את הטבעת ושהשפחה הקים אותה מעל הארץ והם אמרו לה והלא לא באה השפחה עמך והיא השיבה וכי אני אמרתי תכף שהקימה אותה מעל הארץ כי אני הנחתיו והלכתי ואח"ך באה והקימו וכן אמרו תכף לפני הרב כשבא מר אבי בו בפרק להתלונן: וזה אחר כל דברי רצויים ופיתויים שהשתדלתי עמה גם אני גם הגבירים הנז"ל לרצותה לקבל קדושיה ושאנו עושים כל טצדקי עם אביה שיתרצה והיא העזה פניה ותאמר לא בכל כחה

ואחר כל האמור קראנו לאבי הנערה באמור אליו מה יענה על העדאת העדויות הללו והוא השיב כי יש לו ב' עדים כשרים שמעידים על יוסף כהן שחילל שבת ותכף שלחנו אחר העדים אשר