שו"ת כרך של רומי קצז
Kerakh shel Romi Responsa 197 · שו"ת כרך של רומי · free full Hebrew text
Open in the reader →ואחרון חביב ה' זרע אברהם שהביא מני"ר איך שיהיה דעתי נוטה לכתוב רפאל דאיתקרי רפאל ישעיה ואם מני"ר מסכים לכתוב דמתקרי רפאל לבר ע"ד הוראת מוהרימ"ט ובפרט שמוה"ר מוהרי"מ כך דעתו בספר חיים שאל (אמת שלא מצאתי הדברים מבוררים שהוא כתב שבשם אבא זרחיה האריך ואני לא מצאתי ההגה שלו) וה' פאת הים שאינו בידי לע"ע כך דעתו מה טוב ומה נעים וה' עמך גבור החיל ואני מסכים עמו בא' מב' דרכים הללו ויוקבע המנהג באנקונה ונכתב בספר ימחול אדוני אם לא יצאתי ידי חובתי שנפשך שובעך אבל ידיננו לכף זכות מכרעת וישיבני דבר ועיין נחפה בכסף ח"ב הנ"מ דל"ה ע"ג על נדון. מי שנקרא אברהם ישראל בשני שמות כאחד בשעת המילה וכן בכתובה וכן הוא בחתימתו והעולם קורין אותו אברהם לבד והסכים לכתוב אברהם ישראל דמתקרי אברהם משום דהנה טפל במה שקורין העולם כנגד עליתו לס"ת וחתימתו עי"ש וא"כ בנדון שלפנינו דנשתקע שם רפאל ישעיה בעליתו לס"ת א"כ חזר טפל א"כ יפה דנתי לכתוב רפאל דאתקרי רפאל ישעיה וה' יצילינו משגיאות
הוה עובדא פה נא אמון יע"א שהר' אברהם משולם הי"ו מיחידי אנדרינופולי יע"א זה זמן שבא לשכון כבוד פה העירה יע"א וקבע סחורתו פה ולו בת יחידה שמה רח"ל ה"מ בכורה וילך האיש הלזה הלוך וגדל ועשה פירי קרנא בעיניה בגדר בנוני נכבד. ויהי היום ראה עיניו בחור אחר שמו אברהם בן בנימין רודריגיז נר"ו ויביאהו אל ביתו אל משכן סחורתו ויהי לו לנאמן בית וכמעט כל אשר לו נתן בידו ולימים עוד רוח אחרת עברה את האיש אברהם הלזה מפני איזה סיבה הידועה לו ויאמר אל הנער לך בני אל חדר הורתך או הקרובים אליך כי לא טוב הדבר בעיני להיות אצלי מן האגף ולפנים לשכב אצלי ויעש ח"ש עמו מכל הזמן אשר שרת אותו ויתן לו עשרת אלפים גרוש לפי חשבון שמושו בבית ובחנות וילך הנער אל קרובי אביו וישב שם. ויען דהנער הזה נראה שמקדם קדמתה נתן עיניו מערה היא בתו של הר' אברהם הנז"ל ובממונו כי היא יחידה ואפשר ג"כ שאיזה רמז או דבור שמע מאביה הר"א הנז' כי לו תהיה לאשה וכהרף עין ראה עינו כי הפך לבו לשנא אותו ואפשר לפי דעתי על לא חמס בכפו ע"ז גם הוא עשה בערמה ויהי היום שבת היה של חו"המ של פסח התרי"ח הבוקר אור קודם תפילה יצא מביתו אדעתא ללכת לב"הכ ויהי בדרך וימצא שני אנשים האחד שמו יוסף הכהן מאר"ץ רבה יע"א והב' אהרן מנצור מדמשק יע"א ויתנכל אליהם לפי דברי העדים ויאמר אליהם אנה תלכו לב"הכנ פלוני שמאחרין לצאת לכו ונלכה בישיבת החכם פ' ששם מאחרין לבא וממהרין לצאת מפני שאין מעלין לס"ת כי אם חובת היום. ושאר טעמים והם נתפתו והלכו אחריו ובעברם דרך פתח חצר הר"א משולם הנז"ל אמר להם עמדו פה בפתח החצר מן האגף ולפנים עד שאביא הטלת והספר שהנחתיו מזה זמן בבית הר"א הנ"ל והאנשים לפי דבריהם בתם לבבם עמדו שם וממתיני'. אדהכי והכי ראוהו יורד מן המדרגות והנערה בת הר"א הנ"ל בידו והוציא מחיקו טבעת וקדשה כאשר יתברר לקמן בגוף העדות וחקירותיו ודרישותיו כהוגן וכתחז"ל: ואחרי כן בא אביה מב"הכנ ומצא את כל הרעה הגדולה הזאת ואשתו וביתו וכל השכנים בוכים לקשה יום ותכף בא אצלי הר"א הנז' וידיו על חלציו צווח ככרוכייא באומרו שכזאת לא יעשה בישראל ובפרט שהוא יודע בריא כשמש שאחד מהעדים הנ"ל הוא פסול גמור דאורייתא וכאלו רבות וכאשר שמעתי את כל המאורע הזמנתי עצמי לג' דברים האחר שלא לשמוע העדים ולא לראותם כלל ליום נועד כדי שלא יוחזק הקול בב"ד ולא נכנס בסוג ביטול קלא כמבואר בא"הע סי' מ"ו באורך ועיין לרבינו הרדב"ז סי' שי"ב שכתב וז"ל והוא דלא אתחזק בבי דינא וזה ברור וכו' ע"כ: ומן השמים סייעו שאיש בער לא ידע שמו יוסף ן' שושן מסאלוניקי יע"א בא עם אבי הנערה ולפי טפשותו וחציפותו אמר אלי בחציפות אדוני מחויב ביום הזה להביא העדים ולקבל עדותם
ואני כעסתי עליו כמצטרך וגרשתיהו בנזיפה באמור אליו ולכל הנצבים שאני היום בשבת ובמועד איני יכול לקבל העדים ואיני חושש להכי ולמעשיהם ושעדין בת הר"א הנז' היא בחזקת פנויה ובפרט שכבר הוא צועק על העד האחר שהוא פסול מדאורייתא ואני בלבי ידעתי שמץ מנהו כמו שיבא לקמן שהוא חשוד על העריות ומי פתי יחייבני להחזיק קול של תוהו לפני ב"ד וביום השבת: ויען שהיו הרבה בני אדם עוד לפני אמרתי בפומבי עוד הפעם תדעו שהנערה הזאת היא בחזקת פנויה עד שיתברר לפני ב"ד גופא דעובדא ובחקירות ובדרישות ובפומבי עצום וכל זה עשיתי כדי שבעת קבלת העדות אם ימצא עדות לפסול העדים יהיה תכף קול ושוברו עמו כדי לצאת ידו חובת כל הפוסקים ועיין להש"ות הרמ"ז בחק"ל א"הע דמ"ז ע"ב
שנית שלא רציתי לקבל העדויות ולהטפל בענין כ"א במעמד טובי העיר ומנהיגיה ונאמן הקהל כדי שיתפרסם לפניהם כל העניינים במוצאיהם למסעיהם וכל הדברים כיצד נפלו מתחילתם לסופם וזהו דרך כל מבקש ה' להשקיט מעליו ומעל הנערה כל מין לעז שבעולם וכן נהגו אבותי ואבות אבותי כי שמה ישבו כסאות למשפט דבקבלת עדות של קדושין מרומים כאלו היו מכנפים כמעט כל גדולי הדור הרבנים והחכמים ופה העירה חשבתי למשפט לצרף עמי טובי העיר אשר כחם בידם לעשות צדקה ומשפט בארץ והא אוקמוה ושפיר
שלישית שתכף הוצאתי הקול בכל העיר שהוא דין מרומה גמור ושלם ועל זה בעינא העמדה והערכה וכנז"ל בחקירות ודרישות ככל דיני נפשות בזוכרי מ"שכ מרן בתשו' הישנות ד"ג ע"ג וז"ל ונדון דידן דבר פשוט שהוא דין מדומה שתתקדש בחורה מיוחסת בת ת"ח בלא שידוכין ובלא דעת אמה ובלא דעת קרוביה בלתי ברכת אירוסין ובלא עשרה וא"כ לדברי הכל צריך דרישה וחקירה עכ"ד: והם דברים לקוחים מתשו' הריב"ש סי' רס"ו ושהשלים שם הריב"ש באומרו בלא ברכת אירוסין ושלא בעשרה ובהזמנת עדים בדרך ערמה עכ"ד: וכן כתב מהרשד"ם חא"ה סימן ל"א וז"ל וכ"ש אם נערה כבודה וצנועה שקיבלה קידושין בלתי רשות אביה