שו"ת כרך של רומי קצא

השלישי והשמיט גם שניהם וכיוצא לזה א"כ הרי הוברר הדבר שאין להם מנהג קבוע כי איש לדרכו בדו בלי השקפה נאותה א"כ בדברים כמו אלה כיון שהגעתי לתקנם ולעשות דרך כבושה אזי בזה דקדקתי לתקנו גם בדקדוקי סופרים בכל מה שביכלתי

וזה החילי בס"ד באחד בשבת שבעה ימים לירח אלול חמשת אלפים ושש מאות ותשע לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן ברומא מתא כך כתיב בכל הגיטין הנז"ל מש' התל"ה עד היום הנז"ל וכן כתוב בנוסח פיררא ומנטובה וגם ויניציא אע"ג דאם באנו לתקנו היה ראוי לכתוב כאן במתא רומא מאחר שמור"ם במפה סי' קכ"ח כתב שלא יכתוב פלונית מתא אלא מתא פלונית וכתב שם בג"פ ס"ק נ"ד וז"ל וכן אנו נוהגין פה ע"הק ירוש' תוב"ב דכותבין במתא ירושלים עי"ש וכן כל נוסחי גיטין שבאסיא ואפריקא הם במתא פ' ולא פ' מתא עיין בתי כהונה לחם שלמה דבר משה הלק"ט וכאלה רבים אך כיון דכבר כתב מרן שם בב"י שכתוב בהגהות מרדכי דאם הקדים שם העיר למלת מתא לית לן בה מדאמרי' בפ' האשה שלום בסוריא מתא וכו' עי"ש וכ"כ הג"פ שם דמור"ם בטופס הגט שלו כתב בקזומר מתא ובודאי דאין קפידא וכו' עי"ש גם הרב כנ"הג בס' הגט ח"ג אות ל"ה כתב דאין חשש אם כתב בפלונית מתא עי"ש ואחרי אשר נתברר דאין קפידא בדבר לא רציתי לשנות וכאשר כתבתי בהקדמתי בסעיף א': דיתבא על נהר טיבירי' וממימי מעינות ובארת מסתפקא. האמת אגיד דבכל הגיטין הנז"ל חדשים גם ישנים אין הנוסח כי אם דוקא דיתבא על נהר טיבורו אנא וכו' והשאר הושמט ולא ידעתי מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם מאחר דהדבר נודע דכל הסיפוק של רומא הוא ממימי מעינות ובארות שהמעינות והבארות מים חיים אשר ברומא עין לא ראתה בשום מקום והיא ר"ל רומא היא המפורסמת בריבי רבבות מעינות שבה עד להפליא ואין מסתפקים מימי הנהר אפי' לסוסים וכביסה כי מעינותיה יזובון בשוקים וברחובות לאלפים ולרבבות ומשם מסתפקים לכל דבר קטון וגדול שתיה אדם ובהמה רחיצת בגדים זולת השרת העורות דבר מה מפני הניוול ותו לא ואחרי היות כן גדלה התמיהה מה ראו על ככה להשמיט המעינות והבארות שמשם לא בלבד רוב הסיפוק אלא כל הסיפוק וכבר נודע מחלוקת המובא בהגמ"ר סו' מס' גיטין או' תס"ז וז"ל ר"י מפאריש וחתנו היו מונעין מלכתוב לא מעינות ולא בארות בעיר שיש בה נהר וגם בטריויש שיש כמה בארות אין כותבין רק הנהרות וכן הנהיג ר"פ בסוף ימיו וכו' ורבינו יהודה כתב בסוף ביצה שיש לכתוב כל ספוקי העיר בגט ועיר שיש בה מעינות ובארות ונהרות יכתוב כולן ור"י מפאריש חולק ואומר שאין לכתוב כ"א עיקר סיפוק המים יע"ש עכ"ד הגמ"ר הראת לדעת שעיקר מחלוקת ר"י מפאריש ורבינו יהודה תלוי כתוב הסיפוק לכל הסיפוק אבל אין מחלוקתן בשביל שיש נהר שהרי ר"י מפאריש גופיה הוא שכתב דבמקומות שיש נהר אין כותבין בארות ועכ"ז במחלקותו עם רבינו יהודה נתן טעם משום דאזלינן בתר רוב הסיפוק ולא בעינן כל הסיפוק הא מיהא לעולם רוב הסיפוק בעינן אבל אם אין רוב הסיפוק מהנהר (ואפי' מעוט כנ"ד) מהיכא תיתי שלא לכתוב המעינות והבארות שהם רוב הסיפוק לכל הפחות אלא ודאי דכונתו לומר דבעיר שיש בה נהר קבוע ויש בה מעינות על הרוב רוב הסיפוק הוא מהנהר וע"כ אין צריך לכתוב מעינות שהם מיעוט הסיפוק הא לאו הכי הוו דברי ר"י מפאריש סתרן אהדדי דאיהו מתחי' כתב בסתם דכל עיר שיש בה נהר אין צריך לכתוב מעינות ור"ל לפי' הס"ד אפילו אין מסתפקין מן הנהר כל עיקר ואלו במחלוקתו עם רבינו יהודה ז"ל הא גילה דעתו דלכל הפחות רוב הסיפוק בעינן אלא לאו כדאמרן וראיה לדבר שכן הוא פי' מחלוקת זה שהרי הרואה יראה למב"י אה"ע סי' קכ"ח סי' י"א שהביא מה שמצה כתוב בקו' בשם מוהרי"ק וז"ל בענין מי סיפוק העיר אעפ"י שיש פוסלי' לכתוב כל מימי הסיפוק מ"מ הפוסקים האחרונים הסכימו שלא לכתוב כי אם רוב ספיקי העיר אם בארו' אם מעינות גם נמצא כתוב בשם ר"פ ור"י מקורב"יל שלא לכתוב כלל לא בארות ולא מעינות כי אם הנהר אם העיר יושבת על הנהר פן יבא לטעות לכן טוב שלא לכתוב כי אם רוב סיפוק העיר היכא שהאחד מהם מן הבארות או מן המעינות הוי רובא דרובא ואידך הוי מיעוטא דמיעוטא כמו אם עשר ידות שותין מי באר או בהפך היה ראוי לכתוב מי בארות ולא מי מעינות כי אם לתפוס חדא דרובא ולהניח מיעוטא דמיעוטא מאחר שכתבו הפוסקים שלא לכתוב כלל. לכל הדעות אם לא נכתב כשר ואם היה כותב על מי בארות או על מי מעינות. ולפי האמת לא תחשוב יושבת על מי בארות או מעינות באשר אין מסתפקין מהם כי אם מיעוטא דמיעוטא איכא למיחש לפסול הגט לדעת מקצת פוסקים דמזויף מתוכו שהרי בסיפוק תליא מילתא כמ"ש המרדכי א"כ פשיטא שיש למנוע מלהכניס עצמו באותו ספק אלא יכתוב רוב הסיפוק ויניח המיעוט עכ"ל הקונטריס. וסיים מרן ז"ל וכתב ודברי הפוסקים לכתוב כל מימי הסיפוק והמונעם מלכתוב בארות ומעינות בעיר שיש בה נהר הלא הם כתובים במרדכי סוף גטין עכ"ד מב"י ז"ל אות באות והוכרחתי להעתיקו אות באות יען יש ללמוד ממנו לנ"ד כמה הלכתא רבוותא. הראשון שהקונטריס בשם מוהרי"ק עיקר מטריה הינו ברוב הסיפוק עם לכל הסיפוק וע"ז כדי להכריח כי הסכמת הראשונים הוה לכתוב רוב הסיפוק הביא לשון הר"ף והר"י מקורב"יל דמקום שיש נהר אין לכתוב בארות ומעינות כי אם הנהר דוקא. וסיים וכתב לכן טוב שלא לכתוב כי אם רוב סיפוקי העיר הרי דעיקר ראיתו מדברי ר"פ ור"י מקורב"יל ז"ל שבמקום שיש נהר אין לכתוב מעינות וכו' היינו משום דמסתמא רוב סיפוק העיר מן הנהר וע"ז א"צ לכתוב כל הסיפוק דהיינו מעינו' וכו' ואי ס"ד דכוונת ר"פ ור"י מקורבי"ל הוא דכשיש נהר באיזה אופן שיהיה בין מסתפקין בין אין מסתפקין אין כותבין מעינו' מאי ראיה קא מייתי מהרי"ק להסכמת האחרונים ברוב סיפוקי העיר עם ענין נהר שהוא ענין בפני עצמו לגמרי ומה דמות יערוך האי לישנא להאי פרדשנא אלא