שו"ת כרך של רומי קפט

רהטאי לא מצאתי בספרי המפרשים טעם נכון מאי שנא חלוצה מגרושה והלא גרושה נמי אסורה לכהן הדיוט והתם מאי שנא דלא צריך פרסום כל עיקר ובפרט האידנא דכתבינן וקרעינן מגזירת התלמוד ואילך ומה שאני יכול לומר אגב רהטאי דבשלמא גרושה מפורסם הדבר ממילא כיון שאינה בתולה ואינה אשת איש א"כ ודאי יצא שמה בעיר גרושת פלוני והא בעלה קיים וכיוצא. אבל חלוצה שמעיקרא אלמנה היא ואלמנה קרו לה צריך פרסום יותר שמא ישכחו החליצה שבנתיים ויקראוה בשם אלמנת פלוני ולא חלוצת פ' זהו מה שנראה לי לפום ריהטאי שלא חפשתי כ"א על על ושוב מצאתי לענין גרושה קרוב לדעותיהם אלו בתשו' תשב"ץ ח"ב סימן קפ"ט עי"ש ודוק. איך שיהיה עכ"פ פרסום זה נראה דכמעט לאו לעכובא שהרי כל מעשה ב"ד קלא אית ליה ודי בזה. וכ"ש שכבר יש ב' נוספים מפני טעם זה לבד וגם העדים וגם השלמת מנין העשרה והותר שכל הדינים האלו איתנהו בחליצה ולא בגירושין ועוד שהרי אנו קובעין מקום מבערב שגם זה הוי לפרסומי מלתא וכמ"ש מוהר"י הלוי ז"ל. נמצא דכמה דברים אתוספו בחליצה יותר מגרושין מפני הפרסום ועוד אימתי ניקום ונזיל כרוכלא ובפרט בשוקים וברחובות דעוברים ושבים כל האומות ומתלוצצים מראות אמבוהה דגברי והשמש לפניהם נוטה לצד ימין ומדבר עם איש פ' ומודיעו החליצה ונוטה לשמאלו ומודיע לאחר ג"כ ונראה דבר זר שאין אחריו כמוהו והרב וכל הב"ד והנוספים אחריו ואין לך לעג הגויים גדול מזה והלא הרמב"ם עקר תקנת חכמי התלמוד בחזרת העמידה מפני לעג הגוים כ"ש באופן כזה לפשוט נבלתנו בשוקא ולהודיע החליצה וסוף כל סוף דבר שלא בא מפורש לא בתלמוד ולא בשום פוסק והרב מוהר"י הלוי ז"ל שכתב שבויניציא ופאדוב"א מכריזין בכל הגיטו"ס. לא כתב שהולכין כל הדיינין. והנוספים והעדים אחרי השליח ב"ד לסובב נתיבות אלא שהשליח ב"ד מכריז בגיטו"ס. וזאת שנית שעכשיו אין כאן גיטו"ס והפרוץ מרובה על העומר והגיט"ו שהיה מקודם עכשיו דרך לרבים מהנוצרים דבר פלא. עד שלשעבר הסכמנו שלא לצעוק מנחה ותפלה וערבית ותקון חצות. כי קבענו שעה ברחוב ב"הכ בשביל בטול ענין זה והלא דברי' ק"ו תמידין כסדרן נתבטלו בעונו' שלא להכריז מה שהוא במקום קרבן כ"ש נוספות כאלו אשר אין להם שחר ושורש ויסוד כי אם לתוספת דבר והלא מנהג ירושלם תוב"ב אינו אלא להכריז בב"הכ בבקר דוקא ותו לא. ועל זה גמרתי אומר סיברי זו בכל הה' ב"כ גם בלילה שקודם החליצה וגם בבקר ובזה יצאנו גם מידי מנהג זה שיותר מצוי שישמעו הדבר בב"כ ממה שישמעו בחשאי מפי השליח בשוקים ואותה אמבוהה דגברי על לא דבר ובכן דא תהא למיקם שמכאן ואילך כן יקום דבר. והיינו שילכו הדייני' לב"הכ עם הנוספים ומשם ילכו למקום ההזמנה בדרך ישר בלתי סיבוב כלל והשמש לפניהם בלי מנעל בידו ולא שום תנועות אחרות כי אם בדרך פשוט דוקא ותוכרז החליצה בלילה וביום בכל הב"כ ב' פעמים לילה ויום ולא יעשו הפורמאליט"א בשוקים וברחובות וכל המשנה ידו על התחתונה ובפרט במדינות האיאוריפה כי תחלואי הנפש גברו עד להפליא ה' יטע בלבנו ובלבם אהבתו וחשק מצותיו חקיו ומשפטיו כי"ר

ו' שמנהגם היה שמכלל אסיפת הדיינים. והנוספים והעדים היו נמנים ונאספים ממוני העיר ואני שמעתיהו מנהג זה יום או יומים קודם החליצה מפי מע' החבר כמוהרי"ף נר"ו ובאמת אשתוממתי על המראה מה לכהן בבית הקברות? מה לענין אנשי' סוחרים בענין חליצה? מה שלא נשמע בשום מקום ולא נמצא בשום ספר ובודאי שגם ענין זה הגם שאינו כתוב בספר תקנות שלהם כדי לטעון טענת מנהג (ועיין משאת משה א"הע סי' כ"ז הגאון מר זקני חקרי לב א"הע ד' צ"ד ע"ב מוהריק"ש סי' ו') מ"מ מהיות טוב אל תקרי רע כיון דבענין חליצה בעינן פרסומו של דבר א"כ מה טוב שיהיו נקראים גם הממונים ויתפרסם הדבר עם יקירי העיר זהו מה שיכולתי למצוא טעם לשבח למנהג הלזה הגם שהוא בתורה שבע"פ ואינו נקבע עי"ז כנודע. אבל באמת תברא בצידה כי מה כחנו יפה לחיב לנשים יקרות להתבזות בפני גבירים ואנשים סוחרים והלא מקרא מלא דועמדו שני אנשים אשר להם הריב לפני ה' ולפני הכהנים ומקרא דשמוע בין אחיכם נדחו מפני כבודן של נשים יקרות ולא יראו החוצה ושולחין להם שני סופרי הדייני' ואפי' לילך הב"ד לביתם שבזה מתקי' כל כבודה בת מלך פנימה עכ"ז כתב מוהריק"ש ה"ד הרב מט"ש ח"מ סי' קכ"ד סוף הג"הט דלא ילכו לביתם הב"ד גופיה מפני כבודן שלא יתבישו להראות בפני הב"ד ע"כ יעוש"ב כ"ש הכא דאינו ענין מצוה ולא כתיב בשום ספר מה כחנו יפה לחייב לאשה יקרה או לאיש יקר להתבזות בפני אנשים סוחרים בדבר דלאו מדינא חייבים וצערא דגופא לא ניתן למחל. והדבר נודע ומפורסם שיותר מתביישים מאנשים כגילם ממה שמתביישים בפני הדיינים ותופשי התורה דנדמה להם כאלו תופשי התורה לכך נוצרו וזאת חובתם ויעשוה וכן באנשים המוני עם או החכמים וזהו טבעו של עולם ע"ד כלום מתקנא כי אם חכם בחכם גבור בגבור עשיר בעשיר והוא פשוט והוצרכתי להאריך בכל זה ביודעי ומכירי טבע אנשי איאורופה שאם הוחזקו בדבר אחד גם בלי טעם סדרי בראשית משתנין ואותו ענין שאין בו ממש כל רוחות שבעולם אין מזיזין אותו ממקומו ועולים ויורדים בו והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על רוב החומרות שלנו שמן הדין אין בנו כח לשנותם ותשחת הארץ כי ע"כ הארכתי בכל זה ולומר שאם יהיה האופן שה שהחולץ או החולצת או קרוביה' מגדולי העיר ומאנשים פולטקין שבה ורוצים הענין בהחבא ר"ל בלי כל הפירמאלוטא כי אם במה שכתוב בספרי' דינ' יתיב לעשו' רצונ' ולא נבא מן הקל אל החמו' ב"מ ובפרט בארץ האיאורופה כנודע ובפרט בדבר כזה שאינו כי אם מנהג שהונהג מדיליה כדאי דין נשים יקרות ושינוי הזמנים לדחותו באמת הבנין ואין כאן משום ליחא דמניעת כבוד לממונים כל שאינו ענין פרטי וכשיש טעם מספיק כבר כתב הרב מנחת יעקב סי' א' שביד פרנס העיר לתקן תקנות ולשנות מנהג קדום ועיין להרב הגאון מ"ז חק"ל י"ד ח"ב ד"ה ע"ג דברוב הקהל אליבא דכ"ע יכול לתקן כל זה אני כותב לשרש אחר המחלוקות וההקפדות ולא יבואו לראות כבלע את הקדש אבל בשאר אנשים פשוטים ובינונים אדרבא מנהגם יפה וכל מאי דמתפרסם הדבר בפני אנשים מכובדים כמו ממוני הזמן שפיר דמי ושומע לנו ישכון בטח כיר"א

ז' שלא היה להם סדר ההתרות והמודעות בלשון איטאלקי שהוא הלשון שמבינים ודינא