שו"ת כרך של רומי קפד

מפחד רעה ואין מחריד. כ"ד דוה לבב שנעברה צורתו והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו אדהכי והכי כלה יגרשהו מהסתפח בנחלת ה' מהר הקדש ירושלם ההר אמר אלהים לשבט"ו ויביאני אל המקום הזה מקום אשר דבר המלך ודתו עושים מאהבה באהבתו ובחמלתו. הנה העיר הזאת קרובה לקיים כל דבר שהלכה כמותו וה' משמים השקיף ואל משה אמר לרעות ביעקב צאן מרעיתו. יואל אלה להשיב את שבותי על מכון הר ציון בית פלט"י א"ל בי"ן עז"ן: והוא הצעיר משה ישראל חזן ס"ט

למן היום. יוסד אר"ץ על מכוניה וכל יושביה עליה איש ואיש יולד בה קבעוה חובה כי פועל אדם ישלם לו על כל הטובה. אמרי לפעלא טבא אישר חיליה ברך ה' חילו איש לפי מהללו. ויהללוהו בשערים ועל טוב יזכר לדור דורים ואם ככה יעשה לפעולות הדם מן האדמה. הא במילי דעלמא. להבל דמה. מה יעשה אדם חי לעושה אורים גדולים. וכל מעשהו באמונה להעביר גלולים. חקיו ומשפטיו לישראל יורה דעה יבין שמועה. מה יהיה משפט הנה"ר דע"ה כל מעבדוהי במילי דשמיא חד מן קמיא תן לו משלו. כמשפט הזה יעשה לו ככה יעשה לאיש אשר המלך מלכו של עולם חפץ ביקרו הוד והדר תשוה עליו והיה אדירו. כי תשיתהו ברכות לעד תחדהו. וכבוד והדר תעטרהו. הן צדיק בארץ ישולם מנה אחת אפים. בדין הוא שיטול שבח המגיע לכתפיים. ישולם שבעתים כי על כן באתי. את קסת"י נתתי. חובתי ואעשנה כהנה וכהנה. אשלם תודות. טוב להודות. לאיש אחד מן הרמתים. איש הביניים. חכם ומבין מדעתו תורתו אומנותו. רב פעלים. פרי וקודש הלולים. מלא רוח חכמה נהר דעת ומזימה. רישא דעמא. בעיר רבתי רומא יע"א הפליא עצה הגדיל תושיה האי פסק"א דפסק"י משה איש האלהים דן דין אמת לאמיתו. הראה את כחו ואת גבורתו. במאי דאיכא בין שתי קהילות קדושות קאסטיליאנו וק"ק היכל הי"ו כי יען ב"הכ של ק"ק יחידי קאסטיליאנו יע"א אינה שלהם כי אם שכורה בידם בסך מה לכל שנה מיחידי ק"ק היכל הי"ו שהיא שלהם כידוע ותנאי ביניהם אשר לא יוכלו יחידי ק"ק היכל להוציאם ליחידי ק"ק קאסטיליאנו מהב"הכ כי אם בזאת אם ח"ו גזרו המלכות שלא יתפללו בעליה כי אם ממעמקים אזי יקחו יחידי ק"ק היכל הי"ו הבה"כנ הנז' להתפלל בו שהוא שלהם ויחידי ק"ק קאסטיליאנו יבקשו להם מקום להתפלל. הא לאו הכי לא יוכלו להוציאם לעולם אבל יחידי קאסטיליאנו הרשות בידם להניח הבה"כנ הנז' בכל עת שירצו ובלבד שיודיעו הדבר לבעלים הם יחידי ק"ק היכל הי"ו ששה חדשים קודם כמפורש יוצא באר הטב בשטר שבידם

והן עתה כי השררה חדשה חק חק חדש ממש שכל שיש בידו חזקת שכירות בית או חצר שכירות עולם או לשנים או שלשה דורות ורוצה לקנותו לחלוטין יבא לשררה והם ימכרוהו לי אף שלא ברצון המשכיר בכך מה שיעלה תירות לערך סך ה' לק' סכום השכירות שהיה פורע למשכיר והשררה תפרע השכירות ככל שנה למשכיר ועל זה רוצים יחידי ק"ק קא קאסטילייאנו להכריח ליחידי ק"ק היכל למכור להם הב"הכ לחלוטין דאי לאו יקנו אותו מהשררה כפי חק החדש הנז' ויחידי ק"ק היכל ממאנין בדבר כי אין רצונם למכור אחוזתם נחלת אביהם להם ובפרט כי יש להם הפסדות גדולות כמבואר הכל בפסק הרב מ"ד משה שפי"ר נר"ו וע"ז שאל ישאלו אם יכולים ע"פ התורה לקנותו מהשררה שלא ברצון בעלים ואם חק זה יקרא דינא דמלכותא וע"ז עמד וימודד אר"ש ערב"ה. נכבדות מדובר בה. והוכיח במישור על הדין ועל האמת כי אין חק זה דינא דמלכותא פיגול הוא לא ירצה וההולך אחריו נפסל ביוצא כי יצא חוץ מגבול התורה והקונה מידם שלא ברצון בעלים גבר לא יצלח בימיו. יעזבנו בחצי ימיו. כי גזל הוא בידו עבריינא יתקרא על כמה לאוין לא תתאוה. לא תחמוד. לא תגזול. שלשה אבות נזיקין ותולדותיהם כיוצא בהם. ואנכי הרואה את אשר דבר משה דברי פי חכם חן ימלל גבורות ראיות ברורות באות ומאירות כשמש בחצי השמים. מאירת עינים. כסף צריף מזוקק שבעתים. מה נמלצו לחכי אמרתיך חכלילי עינים מיין ולבן שנים. יוצק חן בשפתותיך יושק שפתים משיב דברים נכוחים כמשה מפי הגבורה הלכה ברורה. זאת תורת העולה כי יחידי ק"ק קאסטיליאנו אינם רשאין לקנותה מהשררה בלא רצון בעלים ואם ח"ו יקנו אותי כנז' מלבד כי עוברים על ג' לאוים כמבואר עד זאת רעה חולה כי יכנסו בסוג מוסרים ואם אמרו במחזיק בנכסי הגוי שאמר שמואל בתרא ד' נ"ה דזכה בהם וכתב רשב"ם שם וכן הנ"י דמ"מ מקרי רשע דהוי כעני המהפך וכו' ועכ"ז כתוב בהגהות אשירי וכן כתב המרדכי באם ישראל הזוכה בה נותן המעות ללוקח כדי שלא יתבע את הנכרי והוא אינו רוצה לקבלם אלא תובע את הנכרי ויש בידו להפקיע את הקרקע מיד הזוכה ע"י הנכרי הרי זה מסור ממש ע"כ וכ"ש וק"ו בנ"ד שרוצים להוציא הב"הכנ מיד בעלים הראשונים ביד חזקה ע"י גוים מכח חק חדש זה אשר לא כדת דינא דמלכותא פשיטא דהם מוסרים גמורים ואם אמרוהו בסתם קרקע בין איש ובין אחיו הדברים ק"ו חטאות הצבור ובית הכנסת מקום מקדשנו מקדש מעט לעבודת אלהינו בגלות המר והארוך הזה הא ודאי ראוי להרחיק ממנו אפי' נדנוד עבירה שלא יהיה מצוה הבאה בעבירה ח"ו ושיהיה בכל פרטיו נקי ובר מכל מום עון אשמה כעולה תמימה וכתיב אני ה' שונא גזל בעולה. וכן ראיתי להרב זקן אהרן סי' צ"ג שהביא ראיה זו ממש לנדונו וסיים שם וז"ל וכ"ש לענין ב"הכנ שאולי יהיה סיבה ח"ו לבטל הב"הכנ לגמרי. כמו שקרה בהרבה מקומו' מזה המלכות עכ"ל. וכמו כן איכא למיחש בנד"ד יותר מהמה במקומות הללו: ולפי כל האמור אף אם קנו מהשררה לא קנו ולא כלום כי אין ממכר אשררה ממכר ומוציאין מידם ודמיא לההיא דפרק חזקת שם הנהו זהרורי דזביני ארעא וכו' וה"מ לעסקא אבל לנרגא לא מ"ט נרגא אקרקפתא דגברי מנח עי"ש ופסקו הרמב"ם והטור וש"ע סי' שס"ט ואע"ג דעבדי המלך מכרו את השדה משום חוב ממלך דהיינו הנרגא עכ"ז אינו מכר משום דאקרקפתא דגברי רמיא כ"ש נ"ד דאין מכר זה מפני שום חוב הקהל כי אם חק בלי טעם פשיטא דלאו זביני זביני ומוציאין מידם בעת היכולת ואין כאן דדמ"ד ככל האמור בדברי הרב הפוסק ודבריו