שו"ת כרך של רומי קפא

זה מבורר מכל מה שכתבנו מפי כמה רבנים גאוני עולם וא"כ עכשיו בנדון מס הת"ח שישראל מצווין שלא ליקח מס מהת"ח וכמ"ש הכתוב מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם וג"כ מצווין לקיים דינא דמלכותא לפרוע המס והמלך אינו מקפיד כי אם שיבא הסך לידו ולא איכפת ליה ממי שיהיה אה"נ דיכולים לקיים דינא דמלכותא לפרוע המס ולקיים דין תורתנו הקדושה שלא ליקח מהת"ח כיון שהדינא דמלכותא לא גזרה בפי' קחו לי מס מהת"ח דוקא כי אם אני רוצה מכלל היהודים כך וכך וקרוב הדבר אצלי שאפי' אמר המלך בפירוש קחו לי מס מהת"ח עכ"ז פטורים הת"ח דהא יכולים לפרוע לו הסך בשלימות והמלך לא ידע אם פרע או לא זולת אם יש סכנה אכמ"ל ועיין תשב"ץ ח"א סי' קמ"ג ודוק וכלל היהודים מצווים מן התורה שלא ליקח מס מן הת"ח א"נ נמצא דהדינא דמלכותא לא באתה בכוונה לעקור ד"ה והוא ברור ופשוט ובמטו מיניה דהרב כ"ש שלא דקדק יפה בענין זה

ואל יפתוך חטאים לומר סוף סוף כיון דעכ"פ קי"ל דדמ"ד דינא לבטל דין תורתנו הקדושה הד"ד איתיה בעולם מה לי מקפיד ומה לי אינו מקפיד כיון שיצאת הדת מלפני המלכות בפרט שהוא מנגד לתורתנו הקדושה תכף באותו רגע כבר הורע דין תורתנו הקדושה כאלו לא היה דין זה בעולם זה הבל ורעות רוח ורעה רבה למי שחושב בורות כזה שהרי אעיקרא כל עיקר כח דינא דמלכותא היא מפני שלום המלכות וכמ"ש הנביא ירמיה דרשו את שלום העיר וכו' ועיין מוהר"א ששון ז"ל סי' קמ"ז באורך ואם אינו מקפיד מאי שלום המלכות איכא ובאיזה כח נוכל לבטל דין תורתנו הקדושה המקובלת לנו מסיני ועל כיוצא בזה כתב מוהרשד"ם ח"מ סי' רכ"ד וז"ל ואם כפי דין תורתנו הקדושה זכה שמעון וכפי דינא דמלכותא זכה ראובן פשיטא דראובן (דרוצה לזכות בכח דינא דמלכותא) נקרא רשע וגזלן מפורסם אם לא יקיים דין תורתנו הקדושה עכ"ד ודבריו חיים וקיימים וכמו שחתם עליהם הרב מוהר"ש מורפורגו בס' שמש צדקה בקו' פני הכרובים דכ"ט או' י"ז והטעם פשוט ומבואר דכיון דהדינא דמלכותא אינה מקפדת על דין תורה ודאי שהאיש הישראלי אשר עמדו רגלי אבותיו על הר סיני באותו מעמד הגדול הקדוש והנורא שרוצה להשפילו ולהשתמש בדינא דמלכותא במקום שאינה מקפדת רשע גמור קרינן ליה וכן כתב עוד הרב שמש צדקה שם או' י"ט והוכיח שתשו' הריב"ש סי' רכ"ח דכל שאין קפידא למלך חייב האיש הישראלי לקבל גזרת התורה יעו"ש. וכן הביא עוד שם בדל"ד ע"ד תשו' שלימה להגאון בעל כרם שלמה ז"ל שכתב וז"ל אמנם אם אין המלך מקפיד בזה וכו' כל כי האי אין צריך לפנים לע"ד דודאי אין להניח תורה שלימה אשר אתנו ולילך אחרי דתיהם שונות והאריכות בזה ללא צורך וכן הביא עוד שם תשו' שלימה מהרב הגדול של אנקונא מוהר"ר יוסף פיאמיטא ז"ל שהסכים עם הר' מנוח חי קורקוס ז"ל שהיה רב דקהלתנו רומא בשנה פת"ח תקוה כמובא בתשו' משאת משה ח"א דק"ך וז"ל אבל לומר דלפי שהוא ד"ד וחק המלך אין לדון אלא בדיניהם וע"פ המלך הם כי לא להזכיר וכו' ובאמת לא ירדו לעומק ומשמעות דינא דמלכותא שאלו ראו מ"ש לשנים שעברו בהמתיקי סוד על ענין זה עם הרב הכולל חריף ובקי כמוהר"ר מנוח חי קורקוס וכו' בפסק ארוך ראוהו אנשי בינות ויאשרוהו ושם חלקתי כל הדעות והסברות שיש בין הפוסקים והעלתי מפי סופרי' וספרים שכל שיש הנאה למלך וקפיד מלכא שלא יעשו אלא כמצותו מקרי ד"ד ובתנאי ג"כ שלא יהיה הדבר ברור נגד מצות תורתנו ובכלל הדברים הבאתי מ"ש גדולי האחרונים בדין ואל"ד ואקו"ף ר"ל כידו קומיסו דהיינו בענין נכסי לך ואחריך לפלוני שהישמעאלים קפדי מאד בזה והדבר אצלם כמו קדש וקפדי מאד דייניהם שיעשו כדיניהם וכמנהגם ועכ"ז כתבו מוהריב"ל ומוהרימ"ט ובני שמואל ופמ"א שמי שמקיים דין זה מכח דינא דמלכותא מחלל תורה ועתיד ליתן את הדין וכ"ש וק"ו בנדון דידן דאין כאן הנאה למלך ולא קפדי כלל וענין הסכנה בזה חלום אחד הוא שהרי המלך רוצה שיבא למקום ידוע סך קצוב בכל שנה ואם יפרענו זה או זה מה איכפת ליה (אמר הפוסק ס"ט זה ראיה לדברי לעיל שקיימתי תשו' הר"ר נחמיה והשכותי מעליו תלונות הכרם שלמה ז"ל דוק ותשכח שהם דברי ממש) וכו' ובעל באר עשק בתשו' סי' ד' כתב בענין שגזר השר שכל היהודים יכנסו למקום הוכן להם היינו הגיט"ו שלא היה מקודם וברר להם יהודים וגזר עליהם שיחלקו ביניהם ויבררו מקומם כאשר ייטב בעיניהם והנוגשים אצים לאמר כלו מעשיכם והיה במקום ההוא בית ראובן וצוו המבוררים שיתן מביתו לשמעון כי המקום צר ולא שמע ראובן ויוציאוהו במצות השר מביתו ויצעק ראובן לפני הב"ד ופסק הרב ז"ל שהדין עמו וטעמא יהיב דלא איכפת ליה להשר אלא שהיהודים כלם יכנסו תוך הגיט"ו ולא קפיד על ראובן שיצא מביתו והסכים עמו גדול הדור מוהר"י פואה ז"ל כ"ש בנ"ד דלא קפיד מלכא מי ירצה ומי לה ירצה וכלל גדול כלל לנו מוהריב"ל וכו' ודברים הללו נוקבים ויורדים עד התהום שכיון שד"ד חידוש הוא אין לנו אלא חידושו הברור וכל ספק ומחלוקת דאית ביה אין ספק דדיינינן לזכות דין תורה וסתרינן ד"ד וכו' זה המעט מזער עלתה מצודתי וכו' ואלהים יודע שלא היה בדעתי לכתוב כזה אמנם רע עלי המעשה שאחרי שהסכימו קהלות הקדש וכו' יאמרו מקצתם קומה ונעלה בית אל נכר בחילול ה' ורעה רבה ה' יכפר בעד עמו ויסיר מלבם קנאה ושנאה ותחרות ויפרוש סוכת שלום עליהם כיר"א עכ"ד

עיניכם הרואות כל חכמי ישראל בכף מאזנים ומכללם כל רבני איטאליא ומתוכם כעין החשמל מורינו הר' מאריה דאתרין רומא מוהר"ם קורקוס ז"ל שכלם פה אחד ממש עונים ואומרים דבמקום דלא קפיד המלך אפילו. שיהא דינא דמלכותא ככל דיניה ומשפטיה דין תורתנו שתתעלה היא העיקרית ודינא דמלכותא כאין לנגדה והרוצה לזכות בכחה רשע וגזלן מפורסם קרינן ליה ועדיפא מינה ראיתי להמרדכי פ' הגוזל בתרא סימן ק"פ שקראו מוסר והענין היה במלכות אחד שהמלך הטיל מס להיהודים היושבים במלכותו לכל עיר ועיר סך ידוע וכל חדא פורעת בפני עצמה וקמו שאר הקהלות ובקשו מהמלך להתחבר כולם עם קהל פיבר"ס כדי להקל מעליהם המם והתרו בהם בני קהל פיבר"ס