שו"ת כרך של רומי קעג

החוות יאיר בהשמטות דרס"ב ע"ב וז"ל עוד נראה לי דבמשפט שלא נמצא מבואר דינו בשום מקום והוצרכו הדיינים לדמות מילתא למילתא קשה מאד לומר דב"ד יחזרו הפסק עפ"י סברתם לומר כי טעו הב"ד הראשון בדמיונם אם אין הכרח והוכחה לדבריהם ע"כ ואני בספר הנ"ל ח"מ סי' ג' כתבתי דדברים אלו מהר סיני חצובים וכבר קדמום רבנן הוא הרא"ש רבנו הגדול הרמב"ן בהק' לה' המלחמות שכתב שתלמוד תורתנו אינה כחכמת ההנדסה והתשבורת יעוש"ב דבריו הנעימים ועיין דרכי נועם בריש סי' ל"א ועיין גנת ורדים כ"ה סי' ט' בתשו' מוהרמ"ן חביב וישמע חכם ויוסיף לקח

וכל זה אני כותב למטוניה דמני"ר נר"ו כי לדעתי המעט אמינא ליה בבעו ובמטו מיניה דמר בגבורת ישע אהבת תורתנו הקדושה המיחדת לבות לומדיה לאחרים כי אל יחר בעיניו אם אומר לו כי אני מצטער או מתבייש איך יצאו דברים אלו מפה קדוש לדמותו נ"ד לחוב ולהכניסנו בכל המבוכות הללו וכ"כ פשיט ליה עד שכתב שבודאי לא נעלם מהרבנים שעשו הפס"ד וכו' ואני אומר לו במחי' מכ"ת שבודאי נעלם ויתעלם מהם כל מ"ש מני"ר נר"ו בזה כי מלבד כי מני"ר נר"ו קרי לה פשרה ואם פשרה אומר לו כי אני שמעתי פשרה אי במכר או במתנה פשרה כחוב ומכ"ש חוב גמור לא שמעתי ועיין לח"ר סי' מ"ז ותשו' רב אנגיל סי' י"א ול"ז וס' מטה אהרן ח"ב ואין הספר מצוי פה. ועוד אעיקרא דמילתא מהיכן נכנס שם חוב על סך זה המקובץ אחר הפס"ד שהרי אם תתן לו דין פשרה כמו שקרא עליה את השם מני"ר נר"ו א"כ אינו חוב שהרי כנגדו ודאי זיכו הדיינים לפרושים הע"י מקום אחר או טו"ה אחרת עבר או עתיד כדי שתקרא פשרה כשמה ואם הוא דין פשוט כמו שהוא האמת א"כ מוכרח אתה לומר שעיר בראד הוא ממונם גמור של כו"ח הי"ו כמו שכותבי' בפס"ד השגת גבול ואיסור גמור וכיוצ' וא"כ אם היו על מה שכבר אכלוהו אפ' דיש פנים לדמותו לחוב ועל הרוב יש לו דין חוב גמור בכל הפוסקים כנודע כענין טוען אחר מעב"ד ופרעת וכיוצא לזה אבל מה שהוא קיים בעין הוא ממונייהו גמור ושלם כמאן דמנח בכסתיהו של כו"ח הע"י מאחר שהוא ביד גזברים נאמנים צייתי דינא וא"כ מאותה שעה שנפסק הדין הוברר זכותיהו כי משלהם הוא כל הנידר והנידב בעיר בראד ומי הוא זה שיוכל לנגוע בקצה המקובץ הלזה וכ"ש דנשתקע שם חוב מעליו ולא יתאמר וממילא אין לו ערך ודמות לכל אמובהה דספרי אשר נשא אותם מלך ביופיו בכתבו הבהיר וע"ז שפיר כתבתי ואכתוב דנעלם ויתעלם מהרבני' הגאוני' המפורסמי' הררי נמרי' את כל הכתו' בבית דינו של שלמה מני"ר נר"ו ובפרט למאי דהוינן בה והוא האמת שפסק דינם הוא דין מוחלט ודי בזה ותו אין לנו עסק להטריח עצמנו לירד מים עד ים בענין אברי בשר נחירה שהוא ענין הואיל ואשתרי אשתרי העמוק והרחב אשר לבד מזכרונות ספרים כתו' אצלי דף אחד שלם וגם בענין אם יכולים לומר קי"ל מע' האשכנזים שבא"י נגד מרן ז"ל כבר גם בזה הארכנו במקום אחר ועדין לא נתישבנו בדבר וכאלה רבות מכל מה שהביא מני"ר נר"ו כולם יסבו בלכתם אל שורש אחד ובטל הסיבה בטל המסובב ולהראות נפלאות גם בזה אין לנו עסק ואם אין הפנאי מסכים זו בלבד אומר לו כי די לנו שלא פתחתי הפתח הפתוח לפנינו כפתחו של אולם כי כל הצדקות הבאות לכללות הארץ אדעתא דהממונים נשלחים כנודע ומפורסם ואם באתי לפתוח לרשום המקורות והספרים לבד אתראה לפני כסא תורתו כמפליג בדברים ח"ו ואיני מאנשיה עכ"פ לכל הדברות ולכל האמירות חוזרני על המקרא לחלות פני קדשו כרע כאח ממש כי אל יחר בעיני דמר אם דברתי ח"ו שלא כשורה כי באמת אין כוונתי חלילה לקנטר או לשום צד פניה וידענא כי גדול כבודו ורב גובריה ורב חיליה לאורייתא ובאמת שבכל רצוני היה שלא להתנגד כלל אבל מה אעשה כי מלאכתנו מלאכת שמים היא והאמת היא האהובה לשמים ולבי ולבריות וכשאני לעצמי כבר מלתי אמורה כי אני מחוייב מכמה צדדים אי מצד גדול כבוד נשיאנו בעל אכסניא נאה ודיבורו הקל הוא גופא גזרה ואי מצד כבוד רבינו הגדול המלך חיים החותם א' בפס"ד אשר מימיו אנו שותים ואנו דנים לפניו בקרקע כעיני עבדים אל יד אדוניהם לפי גודל מוניטון שלו אשר משתיו יגורו אלים ה' יאריך ימיו בטוב ואי משום כבוד המאור הגדול אביר הרועים יעקב בחר לו יה החותם הב' כי רב מאד מחנהו ונודע בשערים שמו הוא היה הרב שבדמשק שבזמן העלילה קידש ש"ש ברבים ואיהו דיין מומחה ושפט את ישראל זה ארבעים שנה ולעת זקנתו ורוב יסוריו ארי עלה מבבל לשכון כבוד תוככי ירושלים תוב"ב ועכשיו להיותי קרית חוצות צירפוה בב"ד זה וא"כ מכל הצדדים אני מחוייב גמור עד אשר מר באתריה על ראש הצעי"ר כלל ואדוני כמלאך ה' בין יבין אשר לפניו וימהר לשים שלום בארץ ושיקויימו דברי הפס"ד הנורא הזה ומביאין זכות ע"י זכאי שבדור שכמותו וח"ו לא תהיה עדת ישראל כצאן אשר אין להם רועה וכבר הבאתי למעלה מוסר מלכים מפומייהו דרבנן קדישי לקדושים אשר בארץ ז"ל על חילול ה' דמתייליד מענינים כאלו וכ"ש בדור הרע הזה כי חרפת אדם לוקח כל אשר למדן יכונה וכל הגדול מחבירו בזיונו גדול וחרפתו לא תמח מפי ההמון כי כן נא גבור הפלא חסדך לכתוב למע' נו"ף הע"י שאל יבקשו תואנות לחזור מדעתם ומקבלתם חלילה אל למלכים למשויה נפשיהו הדרנא או דרכים הנראים שהם כבורחים מדין זה ואם ככה יעשה ידע נאמנה כי קונה עולמו בשעה א' ובפרט להשקיט את הכאב הראש הזה מעל מרן מלכא חסידא המלך חיים החותם הא' נר"ו כי באמת אין מזגו שוה מרוב עול מלכות שמים ותפלתו זכה שעות דרבנן איכא בינייהו ועול דרך ארץ ועול ציבור ודינים ומשפטים מכל ארץ סוריא ומארצות טורקיאה והמערב אלף מימינו ורבבה משמאלו וכל הלילה לא שכב לבו כלב האריה ויהי ע"ר להשיב שואלו דבר על הדין ועל האמת ולא יכלה עוד לסבול סלע המחלוקות כי כן אם כה יעשה מני"ר נר"ו אני ערב לו כי יברכהו ברכות לראש צדיק כל היום באהבה וחיבת הקדש חסיה נפשי שר"י וב"י בתוס' מרובה ושכמ"ה כי אדוני יודע כי אין בנו שום פניה כלל כי ב' הקהלות אם כגרים יתחשבו אין עדיפותא ח"ו חדא על חברתא חלילה ואם כתושבים יתחשבו כמו שהוא האמת לא שייך שום פניה כולנו בני איש אחד נחנו כל העדה כולם קדושים וא"כ אם נר' להרבנים המפורסמים והקדושים הנ"ל שכך הוא מה לנו לחטט אחר מעשיהם של צדיקים אשר אין בו