שו"ת כרך של רומי קסב

קנצי למילין ואגב אסיפ"א דמילתא אחלה פני קדשכם שתשלחו לי שני חלקי שו"ת יעבץ וס' מר וקציעה להרב הנזכר כי חביבים עלי דברי הגאון הנ"ל ז"ל בכל חיבוריו ותוכלו לשולחם בספינה דרך ליוורנו. ליד הרב רבי אברהם פיפירנו נר"ו וע"י איזה סוחר אגדל פר"ע שייוים לחסד רב יחשב גם אודיע לכם שבין כתיבה למסירה הגעני מכתבכם השנית ויען שאני טרור לא אוכל עדין להתטפל בו ובפרט כי גם סופרנו המעתיק יש לו עסקים רבים אחרים לכתוב לכמה מקומות מבית ומחוץ עד שאפילו ענין זה כתבו סירוגין וזה חדש ימים שהוא בידו להעתיקו פסקי פסקי וע"כ עמכם הסליחה כי היה העכו"ב כי לא מלבי ושו"ט יגדל ממעל לחש"ב כי היכי דתהוו אריוון באורייתא ונגילה ונשמחה בכם ובתורתכם יפוצו מעינותכם חוצה ברחובו' קרי"ה ישקו כל חית"ו ברוב אונים ותפארת בנים נטיעות דומות לשרשים כולם קדושים אראלים ותרשישי' כנ"הר והנשאה ובנפש נענה דשף מדוכתיה דוכתא דמשה לא זכה שלפיוה דרגא מתותיה. ציון היא אתרא דבסים אוירא ונפיש זכותיה וילך לנוד על פת לחם יפס"ע גבר זכותיה בקופתיה. ע"כ ודאי ראשי עטוף כאבל ואבריו כבדים עליו קרי למאניה מכבדותי"ה. יואל להשיב את שבותו על מכון הר ציון בית פלט"י א"ל בי"ן עז"ן

סימן י"ט

תשובת הגאון מהר"ש קלוגר נ"י סובב הולך על פס"ד שניתן בבית דיננו ב"ד הגדול שבירושלם ת"ו

על מעשה ב"ד הגדול והנורא הנז"ל דרך ובא לו הגאון מוהר"ש קלוגר נר"ו בעל ס' החיים אב"ד ור"מ בעוב"י ברא"ד יע"א וע"כ הכריחני הרב פקידנו מוהר"ץ הירשל לעהרן נ"ע להתטפל ולהשיב לו הן בעודני חד כרעא אארעא וחד כרעא המברא. וזה תוארו

הנה מכתבם מי"ב ניסן קבלתי ר"ח סיון דנא ע"י הגביר וכו' וכו' מוהר"ר צבי הירש"ל לעהרן נ"י והנה נפשם בשאלתם נדון המעות הנשלח על ידו לשם משנת תר"ה למי הוא שייך מדינא אם להם או להכת חסידים אחר שנעשה פשר הדבר שיהיה שייך בראד לק"ק החסידים הנה ענוותנותם תרבני ומטיבותם קאמינא כי לדעתי הדבר פשיט כי הוא שייך להם. והוא כי הנה זה גלוי וידוע דפשרה בלי קנין לא מהני כמ"ש בח"מ סימן י"ב ואם היה קנין צריך שיקנה לו החפץ שלא יהיו קנין דברים א"כ כיון דבעינן בזה קנין המועיל בעלמא במקח וממכר וא"כ היכא דהוי דשלב"ל ואינו ברשותו מה מהני בזה קנין וא"כ כיון דהקנין אינו כלום א"כ יכולים לחזור מכל פשר ולכן נהי דאינן חוזרים ורוצים לקיים דיבורם עכ"פ במה דכבר נגבה עבורם ואין רוצים ליתן לאחרים הוי הרשות בידם. וגם אין לומר בזה דהוי מכח סילוק דמהני בדשלב"ל דהמעיין בש"ס ופוסקים באה"ע סימן צ"ב מבואר דסילוק לא מהני רק באם זכה בו קצת כמו בכותב לה ועודה ארוסה אבל כל שאין בו עדיין שייכות כלל לא מהני סילוק. ובזה ישבתי דברי הסמ"ע סימן ר"ט מה שתמה עליו הט"ז רק היות כי אח"ך מצאתי בקצה"ח כן לכן לא הארכתי בו עי"ש. ועוד הרי דעת מהרי"ט בתשובה הובא בקצה"ח סימן ר"ט דאף בסלוק דמהני יכול לחזור בו. ומה שהקצה"ח תמה עליו מדברי הרן נראה דאין זה ראיה דהכלל כך הות דודאי היכא דמסלק נפשיה מדבר דהוי ברשות אחר הזוכה בו תכף ומיד כגון התם באומר בנכסי פליגנא לך כיון דשניהם הם יורשים וכל עוד שאינו מיבם הוי הנכסים בחזקת שניהם וא"כ כיון שסילק היבם זכותו מיד נשארו מחצית הנכסים בחזקת אחיו וכן נמי בנדון יתומה מפותה דהפועל הוי מיד מוחזק בשלו ולכן הרי בדשלב"ל אם תפס קודם שחוזר בו מהני א"כ ה"ה נמי בסילוק מהני ואין לחזור בו אח"ך אבל המהר"ם מיירי שהתנה עם האשה שלא יתפוס מטלטלין שלה עבור בעלה הנה אם היה מתנה עם הבעל היה שפיר מהני אבל הוא הרי לא התנה עמו רק עמה ולגבי האשה אף אם סילק המלוה שעבודו ממטלטלין שלה מ"מ לא נשארו הנכסים בחזקתה רק בחזקת הבעל ועדיין הם בחזקתו א"כ ממילא משועבדים למלוה דעמו לא התנה רק עמה והיא לא זכתה בו דעדין הם ברשות הבעל לכן יכול לחזור בו ומה שהוצרך לחלק מהך דפ' הכותב היינו דהוא היה קשה לו לשיטת הסוברים בא"הע סימן צ"ב דמהני סילוק אפילו לנכסים שנפלו לה אחר הנשואין וא"כ כיון דאין הנכסים בידה עתה א"כ לא זכתה בהם מיד לכן היה ראוי שיועיל לה חזרה ולכן הוצרך לחלק שם כדמחלק והעולה מזה דבסילוק אם הדבר מיד שכנגדו יכול לחזור בו וא"כ ה"נ יכולים לחזור בהם

והנה מלבד כל זה הרי מבואר בהגהות רמ"א ביו"ד סימן מ"ג דמי שקיבץ מעות אין בע"ח יכולין לגבות ממנו והנה מקור דין זה במרדכי פ"ק דב"ב ומביא ראיה מן התוספתא דפאה אין פורעין ממנו למלוה וחוב ואין נותנים ממנו לגומלין ע"ש א"כ מפורש שם דאפילו ליתן במתנה לאחרים אין יכולים וע"ש במרדכי דהטעם משום דאסור לשנות מדעת הנותנין דנתנו רק לו. וכוונתו נראה דאף דלא קי"ל כר"מ דהמשנה מדעת בע"הב נקרא גזלן היינו רק אם רוצה לשנות בזה לא אלים האומדנא כל כך כיון דכיוון להנאתו ממילא הוי אומדנא להיפוך דנתן לו כל מה שירצה לעשות בו ואף דאמר לעשות בו חלוק לא הוי לדוקא ובזה לא אלים האומדנא לעשותו בתנאי גם י"ל כיון שאמר תחילה שנותן לו ואח"כ אומר שיקח לו חלוק הוי זה כמו ב' דברים כמו הבו ליה ד' מאות זוז ולנסוב ברתי והוי כמעשה קודם לתנאי אבל לענין שיהיה נותן לאחרים והוא לא יהנה ממנה הוי אומדן גדול ובזה מורים רבנן. וא"כ אין יכולים להתפשר ליתן מעות של בראד לאחרים וממ"נ אם ירצו אנשי הפרושים לזכות בהם ומידם יהיה ניתן להחסידים אין רשאים לשנות מדעת הניתנים כמ"ש המרדכי הנ"ל וקי"ל כן ואם יהיה מטעם סילק ולא ירצו החסידים לזכות בו כלל הרי שוב איך אפשר שיטלו החסידים אותו אם המתנדבים נותנין לפרושים א"כ אם הפרושים מסלקין ידם יחזרו להניתנין והוי כגזל ביר החסידים ובודאי לא נעלם זה מהם וגם המעיין בב"ב בהגמר' שם מפורש אומר דכל כה"ג יש דעה גם לאשתו ובניו לעכב כי נתנו ע"ד שיתפרנסו גם הם מזה ויד כולם שוה ויכולים גם הם לעכב וא"כ גם בזה יכולין הטף והנשים לבטל הפשרה ולעכב את הדבר ובודאי לא נעלם כל זה מהרבנים שעשו הפס"ד בזה רק כוונתם