שו"ת כרך של רומי קס

דפרק החולץ נמצא אח נושא את אחותו ואב נושא בתו ועל זה נאמר ומלאה הארץ זמה עכ"ד הרי דגם להרמב"ן ז"ל ס"ל דהוא מדרבנן זהו מה שנראה לפום ריהטא כי איני יכול לחפש הדק היטב גם הפנאי אינו מסכים לעמוד על מחלוקת הר"מ והרמב"ן ז"ל בלאו דלה תהיה קדשה שהוא ענין בכ"ע ודוק כי קצרתי הרבה וא"כ בואו ולא נאסור חשה בזנות לישראל מאי אית לך למימר שמא יבא לישא את בתו אנא אמינא לך דבו בפרק אני מתירה לו כל אשה שתבא לפניו בסתם בזה האופן זאת הנערה הנצבת אימא רוב כשרים היו אצלה ומיעוט הראוין להיות קרובין אצלה ואי אזלי אינהו לגבה כל דפריש מרובה פריש ואי אזלא איהי לגביהו דילמא הלכה אצל רוב כשרים. וממילא הנערה הזאת אינה בתו או אינה אחותו וכדכתב רבינו ברוך ז"ל על אותה דפ' עשרה יוחסין דע"ג והכא ליכא לדחויי מה שדחה מוהרימ"ט שם בסי' ג' ודוק ג"כ אין לדחות כמו שדחה מוהרימ"ט ז"ל בההוא שרקפא בטוענו דאין לנו להתיר קודם שיגיע הס"ס לידינו כיעו"ש וא"כ גם הכא ידחה הדוחה לומר איך נתיר זנות אשה פנויה לישראל ועדיין לא הגיע אפי' חד ספיקא לידינו אבל הא ודאי בורכא היא דהתם שאני דאיסור דרוסה איתיה בעולם וע"ז דין הוא שלא נתיר אותי אם לא אחר דאתילידו ביה תרי ספקי שלמים אבל הכא מאן נימא לך דתאסור דבר המותר משום העתיד והלא בעתיד אם יבא לירך בלאו הכי מותר מטעם ס"ס אלא לאו כדאמרן דבכל דבר דפגע באיסור קדושת הגוף כגון הא שמא יבא לגלות ערות בתו או אחותו אפי' באלף ספיקות חיישינן להו ואסרינן לה אותה אשה הפרטית בזנות כיון דאיתיה בתקנתא בהיתר הנישואין וגם ראיה זאת לפום ריהטא כאשר צבי רץ כדרכו ממש נ"ל ראיה מהימנא ודוק

איך שיהיה הנלמד מכל האמור דכל אלו הספיקות דחולצות ולא מתיבמות המפוזרים בתלמודינו הקדוש ז"ל בין ס"ס דאורייתא או ספיקא חדא דרבנן דינם לחלוץ ולא ליבם מטעם דלעולם עומדת בספק איסור תחתיו כיון דאית בה ס' קדושת הגוף לאותו פרטי כמו ס' קדושת בכור בהמה טהורה והוא חילוק נכון ומוסכם וראוי לבנות עליו דייק ואילולי דטרידנא הרבה מהרבה הייתי נטפל לכתוב כמה גוילין ולתקוני לכולי גולה מכמה וכמה דיות שנשתפכו בזה בגדולי האחרונים הלא בספרתם

זו בלבד לא יכולתי להלום מה שראיתי למורנו הגאון מהרי"ט אלגאזי ז"ל בס' הל' יו"ט על מתני' דבכורות הנ"ל ד"ט שהביא דברי הרא"ש ז"ל הנז"ל שכתב דאפי' בס"ס של פטר חמור מפריש טלה כיון דלא מפסיד מידי חייב לתקן ע"כ ע"ז הקשה הרב הנ"ל ז"ל דא"כ קי"ל בעלמא דבשאר ח"י טרפיות אף לכתחילה אין צריך לבדוק ומאי שנא מהכא יע"ש שהאריך ועתה מקרוב ראיתיהו שנדפס מחדש בפרסבורג ברב אלפס ח"א והניאני ואשר לא טוב עשו המדפיסים שחיסרו המפתחות מן ההדפסה זאת שארי להו מארייהו כי חסי"ר עינ"ן ואחרי המחי"ר מגודל עיונו ובקיאותו לאו שמא מתיא ולפי דבריו תקשי ליה בהאי דקי"ל כרבנן דר"מ גבי יבם קטן וקטנה דס"ל יגדלו זע"ז ולא חיישינן שמא ימצאו סריס או אילונית הרי דסמכו ארוב ולא חיישי למיעוטא לעשות תיקון שלא יגדלו וע"ז כיון דלא מפסדי מידי אם יהיו פרושים עד שיגדלו אלא לאו מאי אית לך למימר כי שם ביבם קטן וקטנה שניא היא דלא אתיליד בהו רעותא וע"כ ודאי סמכי' ארוב דעלמא ויגדלו זע"ז ולא חישינן. וכן בשאר טרפיות דלא אתיליד בהו רעותא ודאי סמכינן ארוב דעלמא ולא מטרחינן לבדוק אבל כאן בס"ס של פטר חמור שהרי אתיליד בהו רעותא בכולם שהרי השכים לבקר ומצא שילדו חמוריו בבת אחת ולא ידע אי קדים וכיוצא ובכל אחד ואחד אחת מיני אלף ספיקות הוא בכור ודאי וע"ז ס"ל להרא"ש דודאי צריך להפריש טלה לעצמו וכד דייקת שפיר זהו עצמו מחלוקת הרמב"ם והגאונים בפ"ב מה' חמץ ומצה ה' ט"ז בב' חצאי זתים אחת בבית ואחת בעליה דסלקא בתלמודא בתיקו ופסק הרמב"ם לקולא והגאונים הו"ד בהגמ"י שם כתבו דכל תיקו דאיסורא לחומרא ואפי' בדרבנן כיעו"ש וע"פי האמור הנה נכון דעת הגאונים והוא סברת הרא"ש בס"ס של פטר חמור. והטעם דכיון דאתיליד בהו רעותא בבית ובעליה והא איכא חמץ ודאי באחת משתיהן והס' אינו בא לאוסרם איסור עולם כי אם לתקן הדבר בבדיקה כמו התם דתתקן ע"י הפרשת טלה ודאי מחיבינן לבדוק כיון דלא מפסיד מידי למה לא יתקן ויחפש אחריו ויבדוק כדין לצאת מכל מין ריח ספק כס' הרא"ש בס"ס של פטר חמור לא נופל דבר והוא ברור כשמש כי יש לי הרבה ראיות לדבר זה עם כי ממקומו הוא מוכרח עכ"פ תשורה ה"ן להביא סבא מיינייהו והוא מה שסילקו הרי"ף והרא"ש בפ"ק דחולין בהא דקי"ל רוב מצויין אצל שחיטה מומחים הם וכנגד זה דקי"ל בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת והם תרתי דסתרן ותי' דבלא אתיליד רעותא מהני רוב ובאתיליד בהו רעותא מהני חזקה עי"ש וחפץ היתי להאריך עוד בסוג זה ובכל הסוגים הללו אבל כבר מלתי אמור' כי אין אני בן חורין

אבל עכ"פ האמת אגיד כי צר לי מאד על קושיתנו על רבינו ברוך הנ"ל ועל מוהרימ"ט ז"ל ועל כל מי שבא לידו דברי רבינו ברוך ז"ל הנז"ל איך לא נתעוררו ממשנה ערוכה הנז"ל ואמת קושיא זאת כתורה מונחת אליבא דידי הקרובה אל החל"ל והאבן גדולה משקל ב' סלעים רבוצה כארי תוך חדרי לבי כי ע"כ אני תולה הסרחון באמת ובתמים בעניות דעתי או אפשר אגב טרדאי ואגב ריהטאי לא עיינתי יפה כדי לחלק בין הנושאים כי ע"כ אחל"י יכונו דרכי לפני פני להבים אחים ולא יתפרדו למען תחיו ורביתם שתשתדלו להשיב על פרט זה תשובה נצחת. ואת כל ונוכחת. בריאה ברורה. וסברא ישרה. ולא דוחקים הררים התלוים בשערה. כי נפשי כחלה בהם ותשקוט האר"ש

ד' המקצוע הד' הוא ס' הרשב"א והר"ן ושורש דבריהם מאיש לוקחו הוא הרמב"ן בנימוקיו כמו שנדפסו מחדש לא כביר בס' לקוטות הרמב"ן שהקשו עלה דרב שקרא את המגילה בי"ד וכט"ו בהוצל ובטבריא והאריכו וזו הלכה העלו דהגם דס' דרבנן לקולא וא"ת כן אתה מעקר תקנתא דרבנן ומבטלו ממצות מקרא מגילה ועיין להרב מש"ל הל' מגילה שתמה על הר"ן ממ"ש בפ' ע"פ עלה דאמרי' כולהו צריכים הסיבה כתב דאע"ג דקי"ל ס' דרבנן לקולא אי נזיל לקולא צריך לפטרו לגמרי ומיעקרה מצות הסיבה ומ"ש דהתם קרי ליה מדת חסידות ותי' דבמגילה לא מיעקרה