שו"ת כרך של רומי קמ

הקידושין היה לשם שמים שאם האשה לא היה מתקדשת תקלה יוצאה נמצא שזה המאנס לא עשה שלא כהוגן אלא כהוגן עשה ועליו תבא ברכת טוב שאנסה כדי שתקבל קידושין להנאתה ולטובתה או להנאת המקדש בכגון זה לא שמיה אונס כלל ולא נתבטלו הקידושין מעיקרא עכ"ד הא ראית שאפילו באשה שאליבא דכ"ע אין האשה מתקדשת בעל כרחה וכמו שיבא לקמן ואם נתקדשה הוו הקידושין בטלין ומבוטלין עכ"ז כתב הרב ז"ל דכיון דכונת המאנס היתה לשם שמים ולא לשום פנייה אחריתי תפסי הקידושין כ"ש בנ"ד שה אונס היה אל האיש ולא אל האשה שאליבא דרוב הפו' אשר בית ישראל נכון עליהם ופסק מרן מוהר"י קארו ז"ל הוא דבכל מין אונס שאנסוהו לאיש קידושיו הוו קידושין וכמו שיבא לקמן וגם האונס שאנס אותו הויגאריו היה לשם שמים גמור להשקיט המריבות והתלונו' כמו שמתחילה כבר צוה אל הממונים שיעשו כל טצדקי לקרבם ולא עלתה בידם ושוב כיון שראה שלא הועילו עם הנבל מוסקאטו דברים רבים ופיוסים ע"ז שפך כאש חמתו וגליה לדרעיה זרוע תפארתו וחייבם בכח ואל לקדש אותה בע"כ לתקנתם בגין דא ודאי אין מי שיוכל להכחיש שדין ב"ד הגדול של הויגאריו שדן אותם ח"ו וחלילה שיקנה שום אונס ועישוי חליל' וחס! לא יאמרו זה כי אנשי החונף והשקר המכסים שמים בעלי שומים ועלי בצלים וגם דבר זה ברור מאד

הטענה הד' לחזק קידושין הללו הוא כמו שאומר אבל טרם כל דבר חובה עלי להגיד כי ישר כי כל עצמה של טענה זאת לא ניתנה ליכתב כי אם לסתום פי המקטרגים מכל צד ופינה ותאלמנה שפתי שקר הדוברות על קידושי פאלומבא בגאוה ובוז באמרם יום ויום דבטלין מדין אונס כי לפי האמת המבורר הס כי לא להזכיר שגזרת הב"ד של הויגאריו שמוסקאטו יקדש פאלומבא היתה שלא כדין כי באמת ובתמים ריח אונס לא עדת בה אפילו כמלא נימא. ועכ"ז להעביר גלולים מן הארץ ויסכר פי דובר שקר מכל הצדדים אני אביא מ"ש הרמב"ם פ"ד מה' אישות וז"ל אין האשה מתקדשת אלא לרצונה והמקדש אשה בעל כרחה אינה מקודשת אבל האיש שאנסוהו עד שקידש בעל כרחו הרי זו מקודשת ע"כ וכתב הרב המגיד שם וז"ל והטעם עם דעד כאן לא אפקעינהו רבנן הלא כשאנסו את האשה שאם היו הקידושין לא היתה יכולה להפקיע עצמה ממנו אלא ברצונו אבל האיש הרי הוא יכול לגרשה בעל כרחה והלכך הרי היא מקודשת וכו' וכבר הכריע הרשב"א כ"א כדעת רבינו עכ"ד וכן פסק וסתם מרן מוהר"י קארו בש"ע סימן מ"ב אות באות כדברי הרמב"ם כי עו"ש לתוספת חיזוק אני אביא עוד אותה תשובה של זקן אהרן הנז"ל והוא שהרב נשאל באיש יהודי שאנסוהו דייני גוים לקדש אשה אחת ובשעת קידושין מצא טענה שאין לו במה לקדשה והוציאה היא וזרקה לו חרוזה של טבעות ובתוכם אחד שנתנו לה הוא בתורת פקדון והוא הוציא את הטבעת שלו מתוך החרוזה ועכב אותו בידו ונתן לה קדושין בטבעת אחר משלה אי קידושין אלו הוי קידושין אי מטעם האונס ואם מט עם דהורה לדעת של א רצה לקדשה בטבעת שלו כי אם בשלה וע"ז הרב ז"ל האריך הרחיב בענין זה של אנסוהו לקבל קידושין כיד ה' הטובה עליו ואחר פלפולו בסברת כל הפוסקים כתב וז"ל וכיון שהרי"ף והרמב"ם והרא"ש והמרדכ"י והרש"בם והרשב"א וריב"ש ור"י והטור פסקו שקדושיו באנסוהו הוו קידושין מי יקל ראשו כנגדם וכ"ש דהוי לחומרא ונשאר עתה לבאר אם יש הפרש בין אנסוהו גוים לאנסוהו ישראל ובין כדין ושלא כדין וכו'. ונאמר לענין אנסוהו גוים או ישראל על כרחיך באנסוהו שלא כדין ואפילו הכי הוו קידושין וכנז"ל דאי באנסוהו כדין אונס ומפתה פשיטא דהיו קידושין וגמר וקדיש משום מצוה לשמוע דברי חכמים וכו' ואפילו באנסוהו אפילו גוים ושלא כדין הוו קידושין דאגב אונסיה גמר ומקדש וכו' יעי"ש שהאריך בראיות ובענון מה שקידש אותה בטבעת שלה ג"כ האריך בראיות ברורות דהוו קידושין גמורים וסיים וכתב וז"ל הכלל העולה שאשה זו מקודש' בטבעת זו אעפ"י שהיה שלה אם הבעל מסרה לה ואמר הרי את מקו' לי בטבעת זו דודאי מקו' גמורה ואפילו נתנה לו בהשאלה כיון שהיא נתנה וחזרה וקבלה אותה על דעת להתקדש בו על כרחך בכל דרכי הקידושין כוונה ועל דעת זו ניתנה עכ"ד הראתיך בעיניך קורא נעים! נדון נפלא כזה שאפילו היה אונס גמור על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו והיה שלא כדין בכל פינות חלקיו וגם היה בו רעותא אחרינא שגם הטבעת היה שלה והוא הורה לדעת שלא לקדשה בשלו עכ"ז כתב הרב דרוב הפוסקים אשר בית ישראל נכון עליהם (ובראשם שלשת הרועים הרי"ף והרמב"ם והראש אשר עליהם בנוי ס' הש"ע שחיבר מוהר"י קארו ז"ל וכמו שאתה ידעת) שפה אחת לכולם (ולענין דעת הרי"ף עיין בדבריו ותמצא נחת ואכמ"ל) דהוו קידושין גמורין מבלי שום ריח ספק כ"ש בנדון שלפנינו דהקידושין עצמם נעשו כדת משה וישראל מבלי שום רעותא כאשר העיד המשכיל הר"י תנורי ז"ל שסידרם בפני פני העדה. וגם הב"ד של הויגאריו שגזר וחייב אותם היה מצר הדין והטוב והיש' בעיני אלהים ואישר חיליה שהשתדל להוציא אל הפועל בכחו הגדול קידושין אלו עשויים באמת וישר מבלי שום ריח אונס כלל ועיקר כי אם באמת דין ומשפט החלטי כראוי לעושי עולה ואנסים ורמאים ומפתים את הבריות ועל הויגאריו תבא ברכת טוב כי כונתו היתה לשם שמים וכמ"ש הרב יד אהרן ז"ל ה"ד לעיל ואל יבהלוך רעיוניך מראות מעשה מפורסם של קידושין עשויי' בכחואל וביד חזקה ובחרב ובחני' ודייני' שאינם מאומתנו וכל צבאם עומדים מימינו ומשמאלו ובאימתה ופחד וכל איום וגזום אומרים לו בזאת ראה וקדש ועכ"ז אתה שומע שאין בכל מעשה זה ריח אונס כלל ועיקר הא ודאי תתפלא ותאמר שאין אלי אלא גזירות בלי טעם אי לזאת לא אפרד מעמך מפרט זה עד שתצא מלפני מפוייס ושבע רצין הט אזנך ושמע מ"ש אדוננו המימו"ני בסוף פ"ב מה' גירושין וז"ל מי שהדין ניתן שכופין אותו לגרש את אשתו ולא רצה לגרש ב"ד של ישראל בכל מקום ובכל זמן מכין אותו עד שיאמר רוצה אני ויכתוב הגט והוא גט כשר וכן אם הכוהו הגוים ואמרו לו עשה מה שישראל אומרים לך ולחצו אותו ישראל ביד גוים עד שיגרש ה"ז כשר וכו' ואין אומרים אנוס אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחוייב בו מן התורה כגון מי שהוכה עד שמכר או שנתן אבל מי שתקפו יצרו לבטל מצוה או לעשות עבירה והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו או עד