שו"ת כרך של רומי קלה

עם הבי דואר כי עת לעשות לה' לא עת מנוחה לא עת השקט ושיקוי לעצמותינו עת צרה היא ליעקב וממנה יושע אם נהיה באחדות ותניחו לדבר אחד רועה ישראל להנהיג הענין ה' עמנו אל תיראון כיר"א

עוד אני מודיע לכם שתכף יעתיק אותה מרדכי שמואל בכתב רש"י חשוב ומע' החבר ר"י פאסאני נר"ו או תלמידנו משה עזבאריאל הי"ו יעתיקוה איטלקית ויותר טוב משה מפני שהוא מורגל בלשוני וכתבי כדי שתבינו הדברי' בשורשם ויתחזק לבבכם לרוץ לפני ה' וברכה ושלו' לכל אנשי הועד והנצב והנאמן והסוכן ושלום לכם לכם אל תיראו: כ"ד מעתיר בעדכם מרביץ תורה בישראל דל (חתום) מאשפות הצעיר ישראל משה חזן ס"ט (מקום החותם

) נתאחרה ההעתקה עד היום י"ג לחדש מנחם תרי"ב כ"ט לחדשם ליליו ואני מודיע עוד שיש דברים רבים כאן שהוספתי היום שלא היו בהעתקה וע"כ אני מחלה שתתנו דעתכם ע"ז כי לא היה לי שהות להעתיק הדברים המחודשים פה ושלום

כל זה כתבתי במחרצאות ויטירב"ו יע"א חכם בלי ספרים כדי לחזק את לבב ממוני הזמן וטובי העיר וכמתוכח כמנהגי הטוב מיום שבאתי בארצות אלו לברר כל הדינים מפשטי המקראות לסתום פי המקטרגים אשר רבו כמו רבו בחלק הכדור הלזה אבל עכשיו כי חזרתי לחט"ול פה העירה יע"א וכותלי בית מדרשי מלאים זיו ומפיקים נוגה מספרי תורתנו שבעל פה אשר באורה יראה אור כל אשר בשם ישראל יכונה. וגם שמע' הממונים והנאמן אחר דברי לא שנו והזמינו לי כאשר צויתים גופא דעובדא היכי הוה מרישא דסדרא כפי אשר נמצא באוצר הקהלה מזה עשרה שנים עד היום חובה עלי לברר הדברים הנז"ל מתוך ספרי הפוסקים אשר בית ישראל נכון עליהם דברים ברורים כשמלה להראות לכל באי העולם שבדברי מתוך ויכוחי בפשטי המקראות כן הוא ממש לעיקר דינא באין נופל דבר ואען ואומר הנה אחד הרואה בעיניו יראה שמכל מ"ש בויכוח השכלי הנשען על יסודי תורת משה ונבואתו לבד מבורר יוצא שהחלטתי ה' החלטות או כמו שתאמר ה' פרטי דינים ואלי ה' א' שקדושי פאלומבא אשר נעשו במאמר הויקאריו הם קידושין גמורים מכל צד ופנה. ב' שאונס משפטיי ודתיי לא יקנה מעולם שם מעשה מעושה או באונס. ג' שקידושין אלו הנהוגים בישראל דהיינו קידושי כסף ושטר וביאה הם קידושין תוריים ונבואיים מאז היה ישראל לגוי אחד בארץ אלא שקידושי ביאה הוא אופן הקנין הג' אפי' דאם קידש באופן זה בפני שני עדים הוו קידושין גמורים עכ"ז מנדין ומלקין אותו. ד' שבקידו' אלו לבד בלי כל הצירימוניאר"י בז' ברכות והדומה קנתה האשה המקודשת דין אשת איש גמורה לחייב כל הבא עליה או מסיבתה בכל העונשים הכתובים בתורה הכל לפי מה שהוא ענין העון. ה' שענין איסור ב' אחיות תלוי בקידושין דוקא שתכף שקידש את הראשונה נאסר באחותה גם לבוא עליה בדרך זנות ואין לו תקנה ליקח אחותה או לבעול אותה אם לא כשתמות הראשונה הא לאו הכי אין לה שום תקון בשום אופן ע"י גט אפי' שיהיו גרושי הראשונה מחוייבי הרת כגון שזנתה וכדומה לזה עכ"ז כל זמן שהיא (ר"ל האחות הראשונה) בחיים חייתה אסור לבוא על אחותה האחרת ואם בא עליה והוליד ממנה בניו ממזרים גמורים והם תחת מקרא מלא לא יבא ממזר בקהל ה' הן אלה ה' סעיפי דינים אשר אני מחוייב להראות לעיני כל העם איך מבוררים המה כשמלה בתורה שבע"פ וזאת חובתי ואעשנה ואבא היום להשיב על הראשון ראשון והוא אם קידושי פאלומבא הם עשוים כדת של הורה וכתחז"ל או לא וע"ז נאמר דמצד מעשה הקידושין גופייהו אין ריח ספק בדבר שהרי נעשו במנין עשרה ואחד חכם מסדר הקידושין לעיני ממוני הזמן ונאמן הקהל כמו שבא מבואר בשאלה וא"כ מצד עצם מעשה הקידושין אין בו שום ערעור כי תלי"ת נעשו כדת של תורה וכתחז"ל ולא נשאר לפקפק בהם כי אם מצד עישוי ב"ד הויגאריו שקדמם ונעשו בכח ואל באיומים וגזומים כי הא לאו הכי היו מניחים אותו בבית הסוהר מקום אשר אסירי המלך נענשים שם ע"י עול הגאליר"א הידועה וע"ז גמר אומר לקדשה וא"כ נמצא שקידושי פאלומבא הם לפום ריהטא קידושין באונס גמור וא"כ יאמר האומר כי בטלו הקידושין מעיקרא וכמו שלא היו בעולם וא"כ ממילא יוכל ליקח את אחותה כיון שקידושי פאלומבא לא חלו מעיקרא הסכת ושמע קורא נעים כמה טענות מספיקות לחזק קידושין האלה כראי מוצק עד שיבלו שפתותיך מלומר די

הטענה הראשונה שכתוב במימוריא"ל שעשו אביה ואם הנערה פאלומבא שהיה אונס גמור שהנואף האחד סרסור עבירה שמואל סונינו הכה אותה על זרועה מכה בלתי סרה ואיים אותה שלא תצעוק כדי להניח לשותפו של עמלק למלא תאותו אין לך אונס גדול מזה שאנס אותה וממילא. כדין עשה הויגאריו לחייבו לקדש אותה בעל כרחו מה תאמר וכי מפיה ומפי אביה ואמה אנו חיים? ואם כדבריך לא שבקת חיי לכל בריה ולמחר כל זונה נשכחה תעשה בדעת להטיל זוהמא לשרי וטפסרי ארץ ולומר בא אלי העבד העברי והכני פצעני ובא עלי ככל אות נפשו ועל הכל שכב' פס' הרמב"ם פ"א מה' נערה בתולה דין ב' וז"ל כל הנבעלת בשדה הרי זו בחזקת אנוסה ודנין אותה בדין אנוסה עד שיעידו עדים שברצונה נבעלה וכל הנבעלת בעיר הרי זו בחזקת מפותה מפני שלא צעקה עד שיעידו עדים שהיא אנוסה וכו' עכ"ד נמצא דנבעלת בעיר הרי היא בחזקת מפותה ואינה נאמנת לומר אנוסה הייתי אם לא בעדים וכ"ש לדעת הראב"ד החולק עליו וס"ל דלעולם בין בעיר בין בשדה אינה יכולה לטעון אנוסה הייתי אם לא בעדים גמורים דבכל התורה