שו"ת כרך של רומי קכד

שבסו"ד כתב כי לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה אין ראיה מזה שכן דרך כל הפוסקים כשיש להם ראיות אחרות יפות ובריאות יותר מספיקות לסמוך עליהן פסק דינם שמשתדלים ליפות דבריהם בדברים כיוצא באלו כדי לחזק פסק דינם יותר אבל לא מן השם הוא שנשליך שכלינו לאיבוד כי העיני' ניתנו לפני' ולא לאחור כמו שכתב רבינו הרמב"ם במורה וגם לנו לב להכריע כשהשעה צריכה לכך והדין מצד עצמו הוא דין אמת ומה יושיעונו החיכוכים להחמיר שמתחככים בהם איזה אחרונים ובפרט בהתר עגונות? גם הרב כנסת יחזקאל סי' ט' הוא נכלל בכלל זה ממש שאחר שנדונו היו בו ראיות אחרות עשה זאת טפלה בהשתמשו מסו"ד העה"ג הנז' שחשש להחמיר גם בלא טעם וריח אלא שאיננו שוה לי מה שצירף לדעת זאת ס' מוהריב"ל ח"א סוף סי' ב' באומרו אחר סי' ה' וכ"כ מוהריב"ל וכו' ומ"כ בגליון הספר מכתיבתו וח"י כתוב וז"ל. מעולם הסכים מוהריב"ל על פי' ה"ה אלא אדרבא כתב והוא סבור כלומר וליה לא ס"ל המשי"ח ס"ט עכ"ד ועכשיו אני רואה שיש בדברי טעם כשר וליראת האריכות איני מבאר דברי יותר גם הרב שב יעקב א"הע סי' יו"ד דכ"ח די להון אמרי דילנא הוא בהמשך כל הפוסקים הגדולים כי מוסכם הוא על היסוד הזה וגם מרן ומור"ם ז"ל בהגה"ה מכללם כיעויין בדבריו באורך ואין לתמוה עליו כי אם שתצריף דעת הריב"ש ז"ל לדע' ה"ה בביאו' הלבוש והח"מ שהוא משו' הבו לה דלא להוסיף עלה גם בלי טעם ואם הריב"ש נשתמש בכלל זה לאו חק' חקק אלא טעמ' יהיב למילתיה בסוף דבריו לומר. שאין הנכרי בקי להכיר אם חבירו הגוי היה מסל"ת או מכוין להעיד מה שאין שום טעם לחלק בין כתב גוי מסל"ת לבעל פה דלית להסתפוקי ביה בשום אופן ואם יפול האופן. אופן כתב משובח במסל"ת איך יאמר הריב"ש הבו לה דלא להוסיף עלה אחר שאין טעם מספיק לחלק ביניהם? וכמו שכבר כלל הדברים האלה באנפי נפשייהו יוצאות מתוך האש מפי אריה העה"ג ואנו נשתמש מהם לאתמוהי על הרב שב יעקב ז"ל בצירוף דגם דעת רבו של הריב"ש הוא הר"ן ז"ל מכלל המתירים ועלתה יפה יפה השערותינו דגם הריב"ש גריר אבתריה בלי ספק יהיה איך שיהיה גם הרב שב יעקב עם שנר' בסו"ד חוכך להחמיר הוא בלי משען ומשענה ושום סברא מחודשת כמו שיראה הרואה בדבריו וגם היה לו בנדונו הרבה דברים אחרים לסמוך התירו עליהם ועיין דרכי נועם ה"ד היד"א ח"א דע"ד ע"ב סוף אות קמ"א ודון מינה כי כן רגילי הפוסקים ושוב אחז"ר ראיתי להרשב"ש סימן רס"ד דף מ"ח ע"א

המורם מכל האמור הוא. דהוברר כשמש בחצי השמים דלדעת רוב האחרונים בס' ה"ה ז"ל דס"ל כתב גוי מסל"ת מפקא מידי גמל"ת אינו הלכתא בלא טעמא אלא טעמו כטעם לשד השמן והוא שמא ע"י הכתב לא יתברר כל צרכי הענין ההוא עד שיחזור כאילו אנן סהדי בדבר ושומעים מפי יהושע ן' נון שדבר זה היא יסוד דין גמל"ת באין זולתו ואחר שכן נדון שלפנינו אינו צריך עוד אריכות דברים כי ה"ה ז"ל יענה אמן בכל כחו כי הכתב העיקרי הנכתב בפנקס האוספיד"ל (אשר ממנו העתיק כהן הראש וכתב וחתם ונתן ביד הגוי הבא בשאלה) הכתב הראשון העיקרי הלזה הוא כתב מסל"ת כשר ומכושר עשוי ורצוי באמת וישר שלא נראה כמוהו בעולם ומשעה שנכתב ונחתם בפנקס העיקרי הלזה ויצא הקול בעולם שכך כתוב בפנקס ההיא הרי אשה זאת יוצאת מכבלי העיגון התוריי אליבא דכולהו תנאי ואמוראי דכל קול שהוא במילתא דעבידא לאגלויי אינו קול הברה בשום אופן דלא חיישינן לשקר כל עיקר שהרי הפנקס פתוח באוצר האוספידא"ל וכל הרוצה ליטול דברים ככתבן יבא ויטול ועיין יד"א ח"א דמ"א ע"א או' קע"ז וקע"ח ומה שהודה הוא ז"ל להרב כנסת יחזקאל כשתבוא ותטול עי"ש ואין לך מילתא דעבידא לאגלויי גדול מזה כמו שיעויין להרב יד"א ח"א פ"ז ואילך ועיין לו עוד בח"ב די"ד אות ק"ב דמשם תוכיח דנדון שלפנינו הוא מילתא דעבידא לאגלויי גמור ושלם שלא קם כמוהו וגם התשב"ץ ח"א כתב באמצע תשו' סי' ס"ו דידיעא מילתא בדוכתיה דהיא לא זייפתיה ודוק היטב בכל הענינים הללו כי לקצר אני צריך וא"כ בקול משובח כזה דעביד לאגלויי דידיע מילתא בדוכתיה דכן כתוב בפנקס האוספידא"ל הא ודאי מיום שיצא לאויר העולם הקול הזה איתרע חזקת אשת איש מעל האשה הזאת ואבד כל זכר לה וכ"ש אם דרך מקרה והזדמן היה נמצא העתק הפנקס העיקרי הלזה שנפל מהמעתיקו דודאי היינו דנים דין מצאו כתוב המובא בש"ס ובפוסקי' לפי דעת כל הני רבוות' הנז"ל שהרי הנה כתו' לפנינו באופן מסל"ת נחמד ונעים עד שאין מי שיוכל להסתפק בו כל עיקר שמלבד שנכרים דברי אמת שודאי מת ברומי כאשר כתוב שם בכתב הנמצא הלזה דהא קושטא דמילתא שאין הענין דומה למי שיצא לדרכו ונתעלם ואפשר לא מת והלך לקצוי ארץ דזה נודע שהיה ברומי ומשעה שנכנס לשם דומה לתוא מכמר כנודע דאין מניחים אותו לצאת אם לא באלפי עכובים וקשורים כנודע אצלי דבר ברור זה ואם היה נוסע היו כותבים אותו בגזיטא רומאנא היוצאת יום יום והדברים ארוכים ומי שיעמוד בדברי הרב א"ר בתשו' סי' ג' במה שהביא הרב יד"א ח"א דע"ב או' פ"ה בעיניו יראה דאחר בירור דבר זה שכן ענין המומרים הנכנסים לרומי שהוא יותר מנתינת המגדל שכ' הרב ז"ל בעיניו יראה ממש שאם כאשר מת נמצא כתוב הכתב הנז' וכיוצא הא ודאי כמו שכבר אמרתי איתרע חזקת אשת איש מעל האשה הזאת ריעות' דלא תוסיף קום בשום אופן שבעולם וחוץ מזה האופן הנמצא כתיב הוא אופן מסל"ת שיש בו כל סעיפי סעיפים הנצרכים לדין מסל"ת בכל פינות חלקי חלקיו עד שה"ה ז"ל וביאורו יענו בכל כחם אמן שהוא כאילו היה הגוי עומד לפנינו ומסיח כל דברים הרעים בתומו וביושרו מבלי שום ריח ספק ואפשר עדיפא לן דבעמדו לפני יהודים ופיו ידבר את כל המאורע אפשר יש לחוש שמא לחשו באזניו סדרי הדינים והחוקים הישראלים האלה כאשר חשש הר"ן ז"ל על השליח הגוי הבא בתשו' הרמה אבל בנמצא כתוב בדרך מקרה ככל נדון שלפנינו הא ודאי היותר מסל"ת משובח שיוכל להיות בעולם שגם חששא רחוקה זאת ליכא ואז ודאי אפי' בלא קיום היינו מתירי' אותה לינשא. ומאי דמספקא ליה להרב בני דוד ז"ל בקו"ע סי' פ"ח בדעת הרמב"ן והרשב"א פשיט' לי גם בדעת ה"ה ז"ל וטעם הדברים דאחר דכל הפוסקים האחרונים מסכימי"ם ומערבי"ם לדעת הרמב"ן והרשב"א וכן דעת התשב"ץ בהרבה מתשו' ומכללם (עיין ח"ג סי' יו"ד וכ"כ וס"ו ועוד אחרות כלם נקבצו באו לך