שו"ת כרך של רומי קיח

שהרי כתב על זו שבנדונו שאינה ראויה להתיבם כיון ש שאינה מורדת נוטלת כתובתה ותעמוד עגונה דוק מינה הא אותה שבפ' אע"פי ופסקה הרמב"ם וכל הפוסקים שראויה להתיבם ואינה רוצה לחלוץ הויא מורדת גמורה דבההוא פחדא יתבי כל הנשים שבעולם ולא יהבי ליה אחריתי ואין לך מרד גדול מזה שבסיבת עכובה ישאר בטל זה מג"ור והדברים נתבררו כשמלה הודו לה'

ועל השאלה הה' על מי יפלו ההוצאות של חליצה (אם למסדר לדעת היש נוהגים שהביא הכנ"הג ליקח שכר ודלא כמ"ש מר בהחלט לאסור עם שאני לעצמי מן המחמירין ברוך ה' וכל הזקנים עדים היום וכל הקהל עכ"ז לא ניחא לי לאסור הדברים בהחלט שלא להוציא לעז על הכהנים) אם שאר הוצאות כחזנים ושמשים ושכר המנעל מהקהלה וכדומה. ידידי! מה אענה ומה אומר כי לפום ריהטא יצאתי לחפשי על הספרים ולא מצאתי לפי שעה הדבר מבורר אבל נוכל ללומדו במכ"ש מגט בזה האופן השתא ומה בגט שעל הבעל לתת שכר הגט דהרי וכתב ונתן אמר רחמנא ועכ"ז תקנו חכמים שהיא תפרע השכר משום תקנת עגונות כמ"ש הפוסקים ועיין בתי כהונה ח"ב בסדר הגט א"כ כ"ש בחליצה שעניה זאת קשורה עמו בכבלי ברזל א"כ אין לך תקנת עגונות גדול מזה. ולעולם ראינו בבל בתי דינינו שהחולצת מוצאת והיא שלחה כל ההוצאה והשכל גוזר כן שהרי אם היא מתפרשת ונותנת ליבם חלבה ודמה לפי ראות עיני הדין כדי שיחלוץ לה ולצאת מכבלי העיגון כ"ש שתפרע גם הוצאת החליצה והוא ברור

ותשם בסוף שתי תשובות בסקירה אחת על שאלתו ששית ושביעית אם חרם רגמ"ה נתפשט ואם היה עד אלף החמשי ותו לא ואען ואומר אמת שבין הספרים לא נתפשטה כל עיקר כאשר כתב מוהרלנ"ח סימן ל"ו והרדב"ז הובא בתשובות מוהר"י בירב סימן ס"א ונחלת יעקב והוא האמת שאנחנו הספרדים נושאים נשים על שלשים ועל רבעי' אבל ברשות הא' יען מנהג הספרדים לישבע בשעת נישואין שלא לישא אשה אחרת עליה ולא לגרשה כי אם מדעתה ורצונה. נמצא דאי לאו משום שבועת הכתובה אנו מותרים ועומדים לישא עד ד' נשים. אבל לדעתי כל זה לספרדים יושבי תוגרמה (ועיין פרח מטה אהרן ח"ב סי' ס"ו שכתב להדיא דבערי תוגרמה לא נתפשט חרם תמ"ה יעו"ש) אבל ללועזים אשר תחת אמונת הנוצרים אני מסתפק מאד ועל הרוב מתחי' האטלקים כולם אשכנזים או קרוב להם כמו שנר' ממנהגם ותפלותיהם א"כ הספרדים שבאו כאן ניתנין להם חומרי מקום בלי ספק וא"כ לכל אפיא מידי ספק חרם רגמ"ה לא נפקי כל אלו ההרצות ואסורים לישא ב' נשים בכל אופן שבעולם וממילא הופשט גם הס' הז' אם החרם הוא עד אלף החמישי או לעד ולעולם בהא ודאי תמהני עליה דמר שהרי ממקום שבא מלשון ההגהה נראה שהוא לעד ולעולם שהרי רמ"א בעל ההגה"ה היה של"ט אחר אלף החמשי ועכ"ז פסיק ותני דאין להניחו להשיאו אשה אם לא שיחלוץ משום חרם רגמ"ה הרי דס"ל דעד זמנו היה חרם ולהלן דאי לא"ה למאי הלכתא קבעו בש"ע והוא ברור דהאשכנזים עד היום ומחר בכלל תפסי ס' זאת וחוששים לחרם רגמ"ה וכן עד היום בכל בתי דינינו אין אנו מניחין לשום אשכנזי לישא ב' נשים בשום אופן ואפי' בשוטה ונכרית אין אנו מתירין אלא בהתר מאה רבנים וכמו שהוזכר בבאר היטב א"הע סי' ובהיותי בע"הק ירושלים תוב"ב נמנה בב"ד הגדול כנודע בא מעשה לפנינו באשכנזי שהיה לו אשה שוטה ואני חד ממאה חתומים בהיתרו ואעיקרא כבר כתב מוהרש"ך ח"ב סי' ל"ו שאפי' לדברי האומרי' שחרם רגמ"ה אינו אלא עד סוף אלף החמשי מ"מ כיון שקבלו עליהם ועוד אח"ך הלכו אחריו יש לחוש עכ"ד וא"כ לפי כל האמור ומדובר כל הלועזים בין ספרדים בין אשכנזים ודאי אין מניחין אותם לישא ב' נשים ולא ליבם לישא אם לא שיחלוץ כי הא ודאי ס' חרם להחמיר והא אוקמוה ושפיר

כל זה כתבתי בעטי"ו של נח"ץ כי נח"ץ ינח"ץ איש אשר כמוני עומד בפ' הנסיעה ובאמת זו הלכה בת יומא וע"כ סלח נא אנכי מבקש על איזה דברים שפלטן הקולמוס שלא מדעת בעלי' ושו"ט דמר ושלום תורתו ירום ויגדל ממעל לחש"כ האפוד באות נה"ר גם נשאה ובנפש נענה דוה לבב שנעכרה צורתו מרוח סועה מצע"ר רבים ונכבדים עלו בי עצבים וגדולה שבכולם כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' עיר האלהים ירושלים דדהבא יואל אלוה להשיב את שבותי אני וביתי על מכון הר ציון בית פלט"י א"ל בי"ן עז"ן: הצעיר ישראל משה חזן ס"ט

פסק דיני זה שלחתיו לי"הק הגאון האמיתי הרב מו"ר דודי המלך דוד חזן הי"ו אב"ד ק"ק אזמיר יע"א (הוא הקדוש שעמד על כסא ההוראה בע"הק ירושלם ת"ו לראש וראשון לציון) והשיב לי בכתב פס"ד ארוך על כל קוץ וקוץ ומרוב טירדת לימודי ועסקי הצבור נאבד ממני חבל על דאבדין

סימן ט"ז

לאנקונא יע"א אור שמיני לנרות יתר שאת ויתר עז לפ"ק

שאלה אבינו רועה ישראל גדול ורב כמו שנאמר שמו בישראל ראשון לציון ירושלים תהלה ועמוד הגולה. יחד שבטי ישראל. הוא הקדוש מעלת תהלת הרב הגדול. מבטח עוז ומגדול. המופלא שבסהנדרין מרן מלכא משיח"א נר"ו. והנה ה' נצב עליו לשמרו. והיה אדירו. למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל כיר"א

את הראשון למ"ר שלמי חובה ושלמי נדב"ה. לאלפי רבבה. מספר בני ישראל. וסמיכין עליהון זריזין מקדימין תפלות ותחנונים לפני הקב"ה בשם כל ישראל. יתקיים רבוני מלכא ר"ב חיי"א אריכ"א. ואל יחסר לעולם מלך ישראל. וזרעו לברכה בני המלוכה. ועקרת הבית כבודה בית מלך יחד כלם יתברכו מפי עליון ה' מקור ישראל. וגם הוא יהיה עליכם סתרה. צנה וסוחרה. בר מיניה דמ"ר ומנייהו. כל חולי וכל מכה וכל המחלה שגם זה הוא רעיו"ן המיצ"ר לישראל. ויהי עתם לעולם עת דודים בהם ובמשנתם ושלומם וטובתם ישמח ישראל כיר"א

הן בעודני עומד על המצפה שומר יום כנגד יום המלך יעננו. שומר מה מלילה. שומר מה