כלי חמדה ויקרא צח

ודע שיש לי עיון בענין זה על רבינו הר"מ ז"ל שלא ראיתי בשום מקום שהעתיק ד"ז דאפי' אם עבר מחמת מומו שא"ר לכה"ג שבו איסורין אלו היינו לקיחת אלמנה ופריעה ופרימה ועי' במל"מ פ"ה מכלי המקדש שהקשה על רבינו ז"ל שלא ביאר שד"ז שאינו קורע על מתו נוהג אף במשיח שעבר ועיי"ש שכ' שיש לומר שסמך עצמו על מ"ש בהלכות עבודת יוה"כ אך לענ"ד עדיין לא הונח לי דמשם לא נשמע אלא בעבר מחמת שהראשון חזר לעבודתו דגם השני ראוי לעבוד בכה"ג ואם עבד עבודתו כשירה כמו"ש הר"מ ז"ל שם וא"כ שפיר אמרינן דנשאר בכל איסורים אלו אבל מי שעבר מחמת מומו וא"ר שוב לעבודה בשום פנים מנ"ל דיהי' אסור בכל אזהרות אלו ובפרט לפ"ד הר"מ ז"ל בסה"מ ובר"מ ז"ל פ"א מביאת מקדש ה"י שנתן טעם שאסור כה"ג בקריעת בגדים ובפרימת הראש משום שהוא תמיד במקדש א"כ היכא דעבר מחמת מומו וא"ר לעבודה צריך שלא יהי' בו אזהרות הללו ומה שכ' המנ"ח במצוה קמ"ט שמוכרח הוא שא"ז מפאת עבודת כה"ג כיון דגם משוח מלחמה אסור בכל אלו כמבואר בהוריות (דף י"ב) הנ"ל וא"כ ממילא ידעינן דגם כה"ג אסור בהם לעולם אף אם אינו ראוי לעבודת כה"ג כיון דגם משוח מלחמה אסור בהן הנה אם אמנם כי צדקו דבריו בזה אבל תמי' לי שלא הרגיש שהר"מ ז"ל לא הביא כלל ד"ז דמשיח מלחמה מוזהר באזהרות אלו כאשר תמה עליו המשנה למלך שם. יהי' איך שיהי' צ"ע שלא ביאר הר"מ ז"ל בהדי' דאפי' עבר מחמת מומו וא"ר לעולם לכה"ג יש בו חומר כל אזהרות אלו ונראה דהר"מ ז"ל סמך עצמו על מ"ש בה' ט"צ הנ"ל בהא דכה"ג מצורע מותר בפריעה ופרימה הוא רק משום עדל"ת הא בלא"ה במקום דליכא עשה חסור בפריעה ופרימה וע"כ דאיסורים אלו לא נפקעו ממנו בשום פנים ומ"ש הר"מ ז"ל שכה"ג תמיד הוא במקדש ע"כ כונתו שקדושת כה"ג לא בטל ממנו בשום פנים אף בהיותו חוץ למקדש דהוי כמו תמיד במקדש וממילא אסור גם באלמנה כיון דכללא דקדושת כה"ג אף כהן המרובה בבגדים לא נפקעת ממנו בשום פנים ועי' בספר יערות דבש ח"ב בהדרשה שדרש בבואו לפראג שכ' דר"מ ור"י פליגי אי כה"ג מתמנה בפה ומסתלק בפה דר"מ ס"ל דאף כהן המרובה בגדים א"י להסתלק מדין כה"ג אמנם ר"י ס"ל דכה"ג המרובה בגדים יכול להסתלק מדין כה"ג. ובני היקר הרב החו"ב מו"ה אלעזר יהודה ז"ל אמר די"ל דר"י ס"ל שפיר ביומא (דף י"ד ע"א) דכה"ג אינו מקריב אונן מצד גזירה שמא יאכל ותמי' לכאורה הא מפורש בתורה להתיר לכה"ג שיהי' מקריב אונן וא"כ איך גזרו חכמים שמא יאכל וידעינן ד' הטו"ז שדבר המפורש בתורה להתיר א"כ ביד חכמים לאסור אמנם להנ"ל י"ל דכונת ר"י על כה"ג המרובה בגדים דשפיר חכמים יכולין ליגזר עליו שלא יעבוד שמסלקין אותו יום זה מדין כה"ג וא"כ ממילא אסור להקריב אונן אמנם הת"ק שם דהוא ר"מ כמבואר בירושלמי רפ"ב דסנהדרין לשיטתו דל"מ לסלק אותו מדין כה"ג ודפח"ח ויש לדחות אך רשמתיו שיהי' למזכרת אמנם נראה דאף לר"י מ"מ דאיסורי כה"ג נשאר וזה א"א להבטל ממנו בשום פנים אף כשנסתלק מדין כה"ג אם כי הראי' מיבמות באלמנה מן הנשואין יש לדחות כיון דסת"מ ר"מ ור"מ ס"ל דא"י לסלק מדין כה"ג ומלבד זאת כ"כ במק"א דדוקא אפשר בשאלה חשיב קולא משום דאפשר להפקיע למפרע אבל לא מה שיש עצה לבטל האיסור מכאן ולהבא זה אינו בגדר קולא ועוד י"ל דדוקא מה שיש בידו בעצמו להפקיע כמו שאלה דאמרינן בגמ' דהוי בגדר בידו זה חשיב קולא לענין עדל"ת משא"כ מה שאינו תלי' בדידי' כמו כה"ג דהוא בעצמו א"י לבטל ממנו הכה"ג בשום פנים כ"א ע"י המלך ואחיו הכהנים זה לא חשיב קולא ושפיר אמרינן דאין עשה דוחה