כלי חמדה ויקרא צז

מטעם ל"ת ועשה ואח"כ הוחלט לטמא ונפקע ממנו העשה ולא נשאר אלא חיי"ל ועדל"ת מה"ת וא"כ השאלה אי היא ראוי' ליבום מה"ת אם אמרינן דהוי בגדר יבמה שא"ר בשעת נפילה כיון דשעת נפילה לא אתברר שהוא טמא ומידחא דחי מאלמנה ושוב אינה ראוי' ליבם א"ד כיון דבאמת מרבינן מיבמתו לחליצה א"כ זה שא"ר ליבום היינו פטור שהתורה אמרה שכה"ג א"צ ליבמה ויכול לחלוץ לה ולכן עתה כשהוחלט לטמא מותר ליבמה מה"ת וז"נ דר"פ וחידוד

וי"ל עוד בזה מה שדקדק רבא האיבעיא דוקא במשיח שנצטרע אמאי לא שאל בפשיטות כה"ג שנצטרע ולהנ"ל י"ל עפמ"ד בירושלמי גבי כהן משיח דקדושתו אינה בטילה עולמית וכבר כתבו האחרונים די"ל דז"ד בכהן משיח אבל בכה"ג מרובה בגדים י"ל דכשנסתלק בטל ממנו קדושת כה"ג וא"כ י"ל דבזה פשיטא לרבא דכשנצטרע ליכא עליו העשה ולאו הבא מכלל עשה דבתולה וא"כ פשיטא דעדל"ת אמנם במשיח אבעי' לי' אם נשאר בקדושתו גם לענין המצות שיש בכה"ג או רק לענין הלאוין וע"ז פשיטא לי' מוהוא לרבות אפי' עבר מחמת מומו היינו דאעפ"כ נשאר גם בקדושת כה"ג במה שנוגע במצות כה"ג ג"כ לבד מה שאינו יכול לקיים בימי צרעתו ולפי"ז י"ל דאף לפי"מ דאיפשטא האיבעי' דמוזהר בעשה אף בימי צרעתו מ"מ י"ל דה"ד כהן משיח אבל כה"ג מרובה בגדים אם נסתלק מדין כה"ג נהי דאיסורי כה"ג עליו אבל מ"מ אינו בעשה דבתולה ולא בעולה אך לקושטא דמילתא ז"א כיון דמרבינן מוהוא שוב אין נפ"מ בין זל"ז וראי' לזה דא"כ יקשה באלמנה לכה"ג אמאי פשיטא להגמ' דבאלמנה מן הנשואין אינה מתייבמת מה"ת מצד אין עשה דוחה ל"ת ועשה לפי"מ שכ' התוס' בשם הירושלמי דכה"ג מתמנה בפה ומסתלק בפה והיינו בכהן המרובה בגדים כמו"ש האחרונים וכשנסתלק לא יהי' מוזהר על מצ"ע דבתולה א"כ עשה זו יכול להתבטל ממנו והוי כמו איתא בשאלה דהוי קיל א"כ נימא עדל"ת ועשה בפרט לשיטת הריב"א ז"ל דהל"ת נדחה רק דא"ד משום העשה דאמרינן מאי אולמא והכא ל"ש זה כיון דעשה דבתולה יכול להתבטל ממנו אם יסלקו אותו מדין כה"ג א"ו דברור הדבר דאפי' אם יסלקו אותו מדין כה"ג נשאר בכל איסורי כה"ג גם בעשה דבתולה וז"ב ופשוט

אך בעיקר פירושו בסוגי' אם כי הוא נכון דרך פלפול עפי"ד רש"י ז"ל אך לפי"ז עיקר חסר מן הספר כיון דלא נזכר שום דבר דמיירי כשנפלה לפניו ליבום ובפשיטות נראה דאיבעיית רבא היינו דבימי צרעתו כיון דאינו ראוי עתה לכה"ג מותר לגמרי באלמנה ובפרט לפי מסקנת רבא ביבמות שם דאף בחיי"ל מה"ת א"ר ליבום משום דאפשר בחליצה בודאי אא"ל כדברינו בביאור ד' רבא כאן והבן] ומה שהקשינו מהא דצריך קרא לענין פריעה ופרימה וכן הר"מ ז"ל אתי עלה רק מטעם עדל"ת וא"כ ע"כ דיש עליו דין קדושת כה"ג בימי צרעתו ג"כ יש לת' דרבא ס"ל דיש הבדל בין איסור פריעה ופרימה דהוא מפני כבודו של כה"ג וקדושתו וזה לא בטל ממנו אף בימי צרעתו ובפרט בכהן משיח כיון דקדושה שבו לא ירד ממנו לעולם וכשיתרפא מצרעתו חוזר הוא לקדושתו וא"צ משיחה חדשה לכן מה שאסור לו מפאת כבודו ה"א דאסור אף בימי צרעתו וצריך קרא או מטעם עדל"ת אמנם איסור לקיחת אלמנה לכה"ג הי' ס"ל לרבא דהוא מפאת עבודתו וכמו ב' נשים דאסור עליו מצד כפרת יוה"כ ה"ה בכל השנה שאיסור עליו שלא לישא אלמנה מה"ט שאין עבודת כה"ג ראוי אלא אם נשא אשה בתולה וכיון דשורש איסורו מפאת עבודתו א"כ במצורע שאינו חזי לעבודה יהי' מותר באלמנה וזה מוכרח בכונת רבא וע"ז פשיט הגמ' מוהוא אפי' עבר מחמת מומו והיינו דגם איסורים אלו הם מפאת קדושת כה"ג ולא מצד עבודת כה"ג: