כלי חמדה ויקרא צג

אמנם לכאו' יש להכריח כן מהא דאמרי' בגמ' גבי מרים מסגירה מבואר מזה דאם הי' עצה ע"י הסגר היתה צריכה הסגר אך ג"ז אינו הכרח גמור די"ל דאהרן הכהן אמר למרע"ה שאם הי' עצה ע"י הסגר הי' מסגירה אבל עתה שאין עצה ע"י הסגר צריך תפילה דוקא שתתרפא אבל לא שההסגר מוכרח ובאמת בדרושים כתבנו דלכן מרע"ה לא התפלל מקודם להקב"ה טרם בקשת אהרן כיון דמרע"ה זר הי' והי' מוטל עליו הקרא דהשמר בנגע הצרעת לשמור ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים לכן לא רצה לעשות בזה שום פעולה עד שיבקשהו אהרן להתפלל וא"כ הרי מקיים בזה ככל אשר יורו אתכם הכהנים כיון דאהרן צוה לו לרפא אותה ע"י תפילתו הרי מקיים בזה מצוה זו אבל מ"מ אינו מוכרח מזה דהי' כל אלה מצוה חיובית במדבר אך כ"כ שמתוה"ק נראה מבואר דהיתה מצוה מיד לכן נראה בכונת הרמב"ן ז"ל שדבריו בכאן ודבריו בפ' מצורע עולין בקנה אחד שזה ודאי דהמצוה של טהרת מצורע הי' נוהג מיד אם הי' בא אל הכהן להראות את נגעו הי' כהן מכריחו להסגר וליטהר אבל המצוה על ישראל שלא לקוץ בהרתם רק שיבואו אל הכהן ושיעברו ע"ז בעול"ת זה נאמר רק לבאי הארץ כמ"ש הרמב"ן ז"ל לקמן ולכן עתה נאמר הדיבור רק לכהנים ומ"ש הרמב"ן ז"ל לקמן שהי' רק ללמד לכהנים דיני נגעים זה קאי על נגעי בתים ונגעי בגדים שהיו נוהגין רק בארץ אמנם נגעי הגוף היו נוהגין מיד כשבאו לפני הכהן אמנם אזהרה על ישראל הי' רק משבאו לארץ כנלע"ד בדעת הרמב"ן ז"ל

ולולא דמסתפינא הייתי אומר שזה הענין שלא מצאנו זהירות בזה"ז בדיני מצורע אע"ג שכ' הס"מ והראב"ד ז"ל הנ"ל שנוהג גם בזה"ז וכמבואר בתו"כ הנ"ל ומ"ש בזה הג' יעב"צ ז"ל בשאילת יעב"צ ח"א סי' קל"ו מצד דליכא שילוח חוץ לג' מחנות ומצד טומאת ארץ העמים א"ל מובן כיון דמבואר ברמב"ם וראב"ד ז"ל להיפך ועי' בס' תולדות אדם להג' מוהר"ז מוולאזין ז"ל (דף ל"ה) מ"ש בזה מצד דאין לנו אלא כהני חזקה וכתב ולכן דקדק הר"מ ז"ל על הזמן שהיו כהנים מיוחסין דוקא ולא אדע מה יענה לד' התו"כ שמבואר להדי' בזה"ז והתו"כ חברו רב לדעת רבינו הר"מ ז"ל ואז שוב הי' ג"כ רק כהני חזקה וכן בפי' הראב"ד ז"ל מבואר בהדי' דאפי' בזה"ז שייך דין טהרת מצורע

אמנם לענ"ד נראה עפ"ד הרמב"ן ז"ל הנ"ל שכ' דאע"ג דהוזהרו במדבר מיד בדיני טומאת מצורע מ"מ הל"ת ועשה לא היתה על ישראל כ"א בבואם לארץ אמנם מקודם לכן היו מותרין לקוץ נגע הצרעת ולא הי' מוטל עליהם לאו ועשה הנ"ל ומעתה י"ל דה"ה בזה"ז אע"ג אם יבוא לכהן ויראה לו את הנגעים מצוה על הכהן לטמאו ולטהרו הכל כמו"ש בפרשה מ"מ על ישראל אינה מצוה מוכרחת ויכול לעשות בזה השתדלות ורפואות שענין זה להיות ל"ת ועשה על ישראל שלא לעשות פעולות אחרות בנגע הצרעת כ"א ע"י הכהנים זה הי' רק בזמן היות ישראל על אדמתן ושכינה שרוי' ביניהם והי' הקב"ה מתנהג עמהם למעלה מן הטבע בכל ענינים לזאת היו מוזהרין שלא לעשות בנגע הצרעת כ"א עפ"י כהן אמנם אחר חורבן הבית בעוה"ר בטל זה ועפי"ז יש לחזק ד' הגאון תולדות אדם ז"ל דא"א עפ"י כהן בזה"ז כיון דהם רק כהני חזקה אינו דוחה ל"ת דהשחתת שער מספק דדילמא לאו כהן הוא ואינו נטמא וא"צ טהרה כלל דלכאו' יש לעי' בזה הא כהני חזקה גם לענין דאורייתא הם כהנים כמו נשיאת כפים אם אמרינן דזר עובר בעשה וכבר האריכו בזה הגדולים להכריח דסמכינן על כהני חזקה גם לענין דאורייתא וכ' מזה במק"א ואכ"מ

אמנם להנ"ל י"ל כיון דבזה"ז אין המצוה על ישראל להתטהר דוקא ע"י כהן ויכול לעשות רפואות אחרות ג"כ