כלי חמדה ויקרא צב

כבשה יכולה להקריבה בלא חטאת אבל כשיהי' לה שניהם אז חטאת קודמת ונראה שכונתו רק הכא ביולדת כיון דאינן באין לכפרה י"ל כן דיכול להקריב העולה תחילה כשיזדמן לה פרידה אחת משא"כ אם החטאת בא על חטא פשיטא דחטאת קודמת ולא מצי מקריב עולה קודם אך באמת צ"ע כונת הרבינו יחיאל ז"ל דביולדת עני' דמביאה ב' תורים א' לעולה וא' לחטאת א"כ כשאין לה אלא אחת הרי תמיד תוכל להקריב חטאת ואמאי תהי' מותרת להקריב עולה קודם דבשלמא ביולדת עשירה דעולה חייבת בכבשה י"ל דקמ"ל קרא דכשיזדמן לה כבשה תוכל להקריבה לעולה טרם החטאת אבל ביולדת עני' הרי לא משכח"ל כלל דין זה ובאמת א"נ כן הי' א"ש הא דכתיב זאת תורת קודם דין יולדת עני' דדוקא בזה אמרינן למקראה הקדימה הכתוב וכפירוש רבינו יחיאל ז"ל אבל ביולדת עני' תמיד חטאת קודמת אמנם בדברי רבינו יחיאל ז"ל מבואר להיפך דאפי' ביולדת עני' יכולה להקריב עולה קודם אם אין לה אלא פרידה אחת ודוקא כשיש לה שניהם אז גזה"כ דחטאת קודמת וצ"ע בזה

ד) (י"ג א') וידבר ד' אל משה וגו'. וכתב הרמב"ן ז"ל ולא אמר בכאן דבר אל בני ישראל כי הכהנים בראותם הטמאים יכריחום להסגר ולהטהר עכ"ל ואינו מובן לענ"ד הא גם על ישראל יש מצוה זו לבוא לפני הכהן שיראה את הנגעים וא"כ אמאי ל"נ דבר אל בנ"י

וראיתי להרמב"ן ז"ל בפ' מצורע בקרא דוידבר ד' אל אשה ואהרן האמור בנגעי בתים שכ' בזה"ל והי' ראוי אחרי וידבר ד' אל משה וגו' שיאמר דברו אל בנ"י אבל יקצר הכתוב במובן או שידבר עמהם במקום כל ישראל וירמוז כי אין הכונה עתה רק ללמד להם דיני הצרעת כולם ושילמדו אותם לכהנים. ולא יזהיר משה עתה את ישראל בה רק בבואם לארץ יזהיר השמר בנגע הצרעת לשמור מאוד וגו' כי להם צוה מתחלה במשפטים האלה עכ"ל רבינו הרמב"ן ז"ל והנה נראה ברור שאין כונת הרמב"ן ז"ל על נגעי בתים דאיירי בי' דהרי בזה נאמר בהדי' כי תבואו אל ארץ אחוזתכם וכן ממה דסיים הרמב"ן ז"ל דרק בבואם לארץ יזהיר השמר בנגע הצרעת וזה נאמר על נגעי הגוף בקוצץ בהרתו נראה מזה דהרמב"ן ז"ל ס"ל דכל דיני מצורע אע"ג דהם חוה"ג ונוהגין בין בארץ ובין בחו"ל ואפי' בזה"ז אם יש כהן בקי מ"מ לא נתחייבו בדינים אלו שיבואו דוקא אל הכהן בנגעים ושיהיו מוזהרים בקציצת בהרתם כ"א משיבואו לארץ ובזה מיושב גם מה שלא אמר הקב"ה כאן דבר אל בנ"י כי באמת לשעה הי' רק מצות לימוד לכהנים אך אי אפשר לומר כן דהרי מבואר בתוה"ק והובא אל אהרן הכהן מבואר דהיא מצוה הנוהגת מיד בפני אהרן הכהן שלא הי' מבאי הארץ ועי' בתו"כ בפ' מצורע זאת תהי' תורת המצורע זאת תורת המצורע לבית עולמים ופירש הראב"ד ז"ל דהיא מצוה מיד ולדורות ומה דממעט התו"כ שא"נ טהרת מצורע בבמה היינו רק מה שמטהר א"ע לענין קדשים כיון דאינו נידר ונידב ואינו קבוע לי' זמן א"ק בבמה אבל טהרת המצורע להיותו טהור כיון דנוהג בזה"ז מכ"ש שנוהג בבמה עכ"פ נראה מבואר דפשיטא לי' דהמצוה היתה מיד ג"כ ויש להכריח כן מהא דדייקינן בש"ס דעניות כמיתה מדתן ואבירם שכ' הר"ן ז"ל דליכא למימר דהי' מצורעים כיון דהי' בקרב כל ישראל א"כ מבואר דפשוט להש"ס דהי' אז נוהג דין שלוח מצורעים אך זה אינו הכרח גמור די"ל דהוכחת הגמ' דאם הי' מצורעים אע"ג דלא הי' נוהג עוד דיני מצורע לגמרי מ"מ בזה ודאי שהי' נשמרים שלא יהי' ביחד עמהם כיון שריחו והבלו מזיקים וכמו"ש הרמב"ן ז"ל בר"פ תזריע וא"צ לומר שהי' נוהג דין מצורע וז"פ: