כלי חמדה ויקרא צא

בחידושי לפ' שלח מ"ש בזה באריכות ואכ"מ מ"מ כיון דמרבינן מקרא בחטאת יולדת חטאת עוף הבאה על הספק ג"כ דאינן נאכלות וא"כ ליכא בהו אלא זריקת דם לבד ובזה לכ"ע חטאת קודמת ושפיר צריך זאת תורת דלמקראה העולה קודמת והיינו לאמירת הפרשה כנ"ל ועי' באבן עזרא בקרא והקריבו שכ' בזה"ל וכן לא הוזכר מליקת חטאת העוף כי הכהן אינו אוכל חטאת העוף עכ"ל ולכאורה דה"ק סתומין וחתומין במ"ש שאין כהן אוכל מליקת חטאת העוף ביולדת ודרך פלפול י"ל דכונתו לר"ש דס"ל דהוא משום שקופצת ונשבעת שלא תיזקק עצמה לבעלה אך לפי"ז אם יולדת בריוח הרי אינה נשבעת וע"כ דהוי כחטאת עוף הבא על הספק וממילא אינה נאכלת ועי' בזה בפנים יפות להג' בעל הפלאה ז"ל שהעיר בזה וכתב לת' עפי"ז דקדוק הלשון בשעה שכורעת לילד דהיינו מיד בשעת התחלת הלידה מחמת פחד שמא יהי' בצער מיד קופצת ונשבעת ושוב הוי חטאת ודאי אך בשיטת האבן עזרא י"ל דס"ל באמת דאינה נאכלת אך זה דוחק ויותר נראה בכונת הא"ע ז"ל דכולל גם חטאת הבא על הספק שא"נ לכן אינו מפורש בתורה המליקה הגם דפשיטא דלענין הזאת על המזבח צריך ג"כ מליקה מ"מ עיקר המליקה להתירו לאכילת כהנים וצ"ע עוד בזה ויש עוד מקום לומר בדעת האבן עזרא דס"ל דהא דחטאת העוף נאכל לכהנים ה"ד במקום דבא לכפרה והוי אכילת הכהנים מצוה אבל בקרבן יולדת וכיו"ב דלא אתי' לכפרה באמת אין הכהנים אוכלים את הבשר אך מפני שקשה לומר עליו שחולק על קבלת חז"ל ע"כ נראה עיקר כמוש"ל]

והנה בעיקר הפירוש בהא דאמר רבא דלמקראה הקדימה הכתוב עי' בתוס' זבחים שם בשם רבינו חיים ז"ל דקאי על ההקדש בהקדש צריך שיהי' תחילה על העולה ואח"כ יקדיש החטאת אבל להקרבה החטאת קודם ותמהו בתוס' מהא דמבואר בערכין (דף כ"א) דל"ל דהא דאין ממשכנין בעולות היינו עולת יולדת כיון דאמר רבא למקראה הקדימה הכתוב ולפ"ד ר"ח ז"ל דקאי על ההקדש א"כ ל"ש בזה ממשכנין כיון דצריכה להקדיש העולה קודם ועי' במנ"ח מה שמתרץ לנכון דעת הר"ח ז"ל וכונתו בעצמו לדבריו ביתר ביאור דנראה דלדעת הר"ח ז"ל דרק להקדישה תחילה הקדימה הכתוב אפי' א"נ בזה מעכב דצריך להקדיש העולה תחילה ה"ד אם מביאה עתה את העולה וחטאת אבל אם אין לה עתה אלא חטאת העוף ואין לה עוד הכבשה לעולה בודאי דיכולה להקריבה החטאת קודם כיון דבאמת מצות הקרבה בחטאת קודמת רק דמצות הקדש קודמת בעולה א"כ ז"ד אם איתא לתרווייהו אבל בלא"ה אינו מעכב

אמנם בחי' לכבוד יד"נ הרב החריף המופלא מוהר"ש נ"י [כעת הרב המאוה"ג אב"ד דשם] מליטעטאב כתבתי דרך פלפול דנראה דאם מקדישה את העולה ואח"כ את החטאת ומקריב הכהן את החטאת אם תתשל אח"כ על הקדש העולה לא עברה כלום במה שהקדישה את החטאת דאע"ג דחכם עוקר למפרע מ"מ כיון דבשעת קריאת שם חטאת הי' קדוש העולה מיקרי עולה קודם ויכולה אח"כ למיתשל על הקדש העולה ואין בזה עקירת דברי תורה דהקדש עולה צריך להיות קודם וכמו"ש האחרונים כיו"ב לענין הפרשת תרומה דלא הוי ברכה לבטלה אם שואל אח"כ על הפרשה וה"נ דכוותי' ומעתה שפיר מקשינן בגמ' דליכא למימר דבעולת יולדת אין ממשכנין משום דעולה קודמת לחטאת כיון דרק למקראה הקדימה הכתוב והיינו רק להקדש אבל בהקרבה חטאת קודמת וא"כ אחר הקרבת החטאת יכולה למיתשל על הקדש העולה ושוב יהי' צריך למשכנה ועי' בשטמ"ק זבחים בש"ס ד' ווילנא שכ' בשם רבינו יחיאל ז"ל בפירוש דלמקראה הקדימה הכתוב היינו מלשון מקרה דאם נזדמן לה פרידה אחת לעולה או