כלי חמדה ויקרא צ

בלמודה אינו בעשי' וסומא אינו בלמודה דדברים שבכתב א"א רשאי לאומרם על פה עכ"ל ותמי' לכאורה א"כ נשים דליתני' בלמודה אמאי איתני' בעשי' ועי' יבמות (ד' ק"ט ע"ב) בר"פ דריש מהך קרא להיפך דכל שאינו בעשי' אינו בלמודה אבל לידרוש דכל שאינו בלמודה מכח אונס אינו בעשי' קשה מאוד מנשים אמנם א"נ דבמצות שישנן בעשי' ה"ה דישנן בלימודה א"ש ההבדל בין אנשים לסומא דאינו בלימוד כלל משא"כ נשים אע"ג דאינן בת"ת היינו רק בת"ת בפני עצמה אבל בחלק הלימוד של המצוה גם נשים חייבות ולכך שפיר ישנן בעשי' אך גוף ד' הלק"ט אין מוכרחין כלל כמובן ועי' מ"ש בזה בהקדמה לספרי חמדת ישראל ח"א ועי' לקמן במקומו מ"ש עוד בזה ואכמ"ל יותר שוב מצאתי בפנים יפות פ' צו בקרא דוזאת תורת המנחה שכ' לפרש כן הקרא דוזאת תורת הילדת עיי"ש נראה מבואר דפשיטא להגז"ל דאין נפ"מ בין אנשים לנשים בזה וכמוש"ל

ובאמת בביאור הקרא דזאת תורת היולדת הי' מקום לומר בפשיטות עפ"מ דמבואר בזבחים (דף צ"ו ע"א) דאפי' חטאת העוף קודמת לעולת בהמה ומקשינן בגמ' מהא דתני' בחטאת יולדת דעולה קודמת ואמר רבא למקראה הקדימה הכתוב וברש"י ז"ל שתהי' נקראת בענין תחילה. ומעתה י"ל דלכן כתבה רחמנא זאת תורת הכא דקמ"ל דאפי' בעולת בהמה קדמה רק למקראה וזה הפירוש זאת תורת היולדת דהיינו דרק למקראה העולה קודמת אבל להקרבה חטאת העוף קודם ואי הוי כתיב זאת תורת הילדת בסוף הפרשה ה"א דדוקא ביולדת עני' דגם העולה היא עוף לכן קודמת רק למקראה אבל בעשירה ה"ה דקודמת להקרבה לכן קמ"ל קרא דזאת תורת בקרבן עשירה דאעפי"כ רק למקראה קודמת ובאמת דכונת רש"י ז"ל דפירוש דלמקראה היינו שתהי' נקראת בענין תחילה שתמהו בתוס' מה חידוש הוא זה הי' מקום לומר דכונת רש"י ז"ל במקרא הפרשה במקום קרבן כגון בזה"ז דליכא קרבן דצריך לקרות הפרשה כנ"ל אז עולה קודמת וצ"ע מפני מה הראשונים לא נחתי כלל לפרש כן הא דלמקראה אם לא דס"ל כדאמרן דל"ש קריאת הפרשה ביולדת כלל ל"מ לפ"מ דס"ל להסוגי' דהתם דלא אתי' לכפרה בודאי כן הוא אך אפי' לר"ש דאתי' לכפרה על השבועה מ"מ נשים לאו בני אמירת הפרשה הם וי"ל עוד מטעם אחר עפמ"ש האחרונים לת' קושיית המג"א סי' א' ס"ה דהא דמבואר בש"ע דטוב לומר פרשת המילה וחטאת ואשם הא קי"ל דחטאת קודמת ות' משום דבאמירה דהיא במקום כל הקרבה היינו הזריקה והקטרה עולה קודמת דאברי עולה קודמת לאימרי חטאת וא"כ א"ז רבותא הכא דלמקראה הקדימה הכתוב דהרי בכל מקום כן הוא אפי' בחטאת בהמה ג"כ עולה קודמת למקרא הפרשה אך יש לדחות ולומר דאע"ג דבחטאת ועולת בהמה עולה קדמה באמירה היינו משום דבאמירת העולה איכא הקטרת העולה ובחטאת איכא הקטרת אימורים ואם יאמר פ' חטאת תחילה הרי יקטיר האימורים מקודם טרם הקטרת העולה לכן העונה קודם משא"כ חטאת העוף דאין למזבח אלא דמה ולית בה הקטרה למזבח כלל א"כ כמו דאמרינן דלענין הקרבה חטאת קודמת כיון דלענין הדם חטאת קודם ה"ה דאמירה צריך להיות חטאת קודמת כיון דאמירה אינה אלא במקום דם שנזרק על המזבח ולענין זה חטאת קודמת ולכן שפיר צריך קרא דאינו כן דאע"ג דלהקרבה חטאת קודמת מ"מ למקראה היינו למקרא הפרשה במקום שאין קרבן עולה קודמת ואפי' אם נימא דגם בחטאת העוף כיון דאיכא אכילת כהנים הוי כמו הקטרת איברים בעולה א"כ באמירת פ' חטאת כולל ג"כ אכילת כהנים דהוי כמו הקטרה ומקדימו לעולה וא"כ שוב ידעינן מסברא דעולה קדים ול"צ קרא ועי' בזה