כלי חמדה ויקרא פג

לקיים ב' מ"מ דוחה שבת וקשה לפי"ז למה לי קרא דתקריב ואפי' בשבת דמליחת האימורין דוחה שבת ת"ל מדגלי קרא דהקטרה דוחה שבת וע"כ משום דחביבא מצוה בשעתא כנ"ל וא"כ ממילא מוכרח דגם מליחת הקרבנות דוחה שבת דא"נ במליחה א"ד א"כ כשיקטירם בשבת יקטירם בלא מליחה אמנם אם ימתין עד לערב יקיים גם מצות מליחה דקרבנות א"כ הרי מצוה מן המובחר להמתין עד מוצ"ש א"כ ל"ש בזה חביבא מצוה בשעתא כמו שהאריך בזה הג' חכ"צ ז"ל בת' סי' מ"ה דהיכא דאם נמתין עם המצוה נוכל לעשותה מן המובחר לא אמרינן חביבא מצוה בשעתא וכ"נ פשטות הסוגי' במס' פסחים (ד' ק"ה ע"ב) דמקשינן בגמ' ומי אמרינן חביבא מצוה בשעתא ועי' ברשב"ם ז"ל דמפרש לענין ברכה ותמי' דאמאי לענין ברכה לא נימא חביבא מצוה בשעתא אמנם נראה דכוונת הגמרא הוא משום דאם נמתין עד למחר יהי' מצוה מן המובחר לא אמרינן חביבא מצוה בשעתא והארכנו בזה בחי' שם ואין כאן מקומו ואולי י"ל דבלאו קרא דתקריב ואפי' בשבת וה"א דמליחת הקרבנות א"ד שבת א"כ ע"כ דקרבנות של שבת א"צ מליחה כיון דמסברא לא ידעינן דדחי שבת ולא גלי קרא ע"ז ה"א כן וא"כ שוב אינו מצוה מן המובחר כלל אם נמתין עד מוצ"ש שיתקיים בהם מצות מליחה כיון דהתורה לא גילתה דמליחה דוחה שבת א"כ א"צ מליחה כלל ויש עוד לעי' בזה ואכ"מ. יהי' איך שיהי' זה נראה נכון בסברא דסברא זו דכבר דחתה ל"ש לענין מליחת הקרבנות כיון דא"נ דוחה שבת לא יהי' שייך בהם מצות מליחה כלל וא"כ א"ש ד' השאילתות דכוונתו כנ"ל כיון דמצות פריעה היא מצוה מוכרחת כמו מילה כמו דאמרינן בגמ' דמקשינן סוף מילה לתחילת מילה וכיון שכן אפי' א"נ דא"ד אבת אבל יהי' מוכרח לקיים מצות פריעה למחר שוב דוחה שבת מצד שכבר דחתה מילה

ואם כנים הדברים י"ל בזה מה שהעירו המחברים א"נ דמציצה היא ג"כ חלק ממצות מילה א"כ מנ"ל לדייק דיש במניעת מציצה סכנה מדדחי' שבת ת"ל כיון דהיא מצוה דחי' שבת ואע"ג דלית בה כרת מ"מ דוחה שבת מצד שכבר דחתה מילה כמו דאמרינן לענין פריעה דדחי מה"ט את השבת אמנם להנ"ל ההבדל מבואר דדוקא פריעה כיון דהמצוה מוכרחת לעשותה לאח"ז עכ"פ לכן דוחה שבת מצד שכבר דחתה מילה משא"כ מציצה א"נ דליכא סכנה במניעת מציצה רק שהמצוה ידחה את השבת ע"ז י"ל כיון דא"ב כרת א"ד את השבת וא"ל מצד שכבר דחתה ז"א דהרי א"נ דמציצה א"ד שבת שוב ל"ש כלל מציצה במילה בשבת דהרי מציצה ל"מ לה אלא מיד לאחר מילה וכיון שכן ל"ש לומר דידחה שבת מצד שכבר דחתה מילה כיון דא"נ דאינו דוחה שבת הרי לא יהי' מצות מציצה כלל במילה [ודוח"ל דימול סמוך לחשיכה שיתקיים בו אח"כ מצות מציצה ז"א דלענין מילה אמרינן מצות זריזין ועוד דאם יהי' הרבה מילות לפניו למול בשבת אין עצה בזה והבן ודוק היטב בכ"ז]

אמנם כבוד אהובי ידידי ב"ג הרב החריף המופלא מוהרי"מ נ"י שו"ב מומחה דק"ק ווארשא אמר שלדעתו נראה דהא דאמרינן בגמ' שכבר דחתה שחיטה את השבת ולכן ההקטרה ג"כ דוחה שבת היינו רק בקרבנות ששורש הקרבן הוא השחיטה והזריקה והקטרה ואין יתרון מזה על זה לכן שפיר אמרינן אע"ג דהקטרה אפשר לקיים שניהם מ"מ כיון דשחיטה דחי' שבת ה"ה הקטרה משא"כ במילה כיון דזה דמילה דחי' שבת הוא משום דיש בו חומר דכרת וי"ג בריתות וחומר זה ל"ש במציצה ל"ש דידחה שבת מצד שכבר דחתה מילה דהרי מילה שדחתה שבת היא מצד חומר כרת מה שאינו במציצה א"ד ויפה אמר לכאורה. ועפי"ז א"ש בפשיטות ד' השאילתות דצריך באמת ההיקש לפריעה