כלי חמדה ויקרא פ

אלא דיש חיוב למולו אבל מי שימול אותו הרי אינו מפורש כאן כלל ובאמת בגמ' דילן ילפינן דחיוב על האב למולו מוימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים וד' הירושלמי והר"מ ז"ל צ"ע לכאורה

והנה לכאורה עלה בדעתי בפשיטות דהנה מבואר במס' שבת (ד' ק"ו) דלר"י דס"ל מקלקל בחבורה פטור הוי מילה תיקון משום דמ"ל תיקון כלי מ"ל תיקון מילה ומה הוא התיקון מילה מבואר בר"ח ז"ל הנדפמ"ח בש"ס ד' ווילנא (ד' קל"ו ע"א) בזה"ל ואם יש להקשות עוד א"ה אם המילה חיתוך בשר היא ואינה מלאכה אפי' מילה שאינה בזמנה יהא נימול בשבת מחתך בבשר הוא ופירקו כי מילה דחוי' מלאכה היא כי מתקן הוא כי כיון שחותך הערלה מתקנו לאכול תרומה ולשחוט עליו את הפסח עכ"ל נראה מבואר מד' הר"ח ז"ל דכל התיקון במילה הוא רק מה שמתקנו לתרומה וקדשים ולפי"ז נראה דדוקא באב איכא מלאכה משום דמכוון לתקנו ואפי' אם אינו מכוון הוי פס"ר אבל באחר ליכא מלאכה כלל וכנראה שזה דעת הר"א הלוי המובא בטור ה' מילה דאם יש אחר למול בשבת לא ימול האב ועי' בתה"ד סי' רס"ה מה שהאריך בזה וא"כ א"ש בפשיטות ד' הירושלמי והר"מ ז"ל דס"ל מקלקל בחבורה פטור וכל זה דהוי מלאכה הוא רק מצד דהוי תיקון גברא וא"כ מבואר מזה דאמרה תורה ביום לרבות אפי' בשבת דחיובא רמי' על האב דאל"כ למ"ל קרא דמילה דוחה שבת כיון באצל אחר ליכא מלאכה כלל וא"כ מזה דגלתה תורה דביום אפי' בשבת מוכח דהחיוב מילה על האב ובגמ' דילן קאי למ"ד מקלקל בחבורה חייב א"כ צריך להביא קרא דאברהם וז"פ. איברא דלאחר העיון הדבר קשה מאד דמלבד מה שהאריך בתה"ד שם דנראה דתיקון מצוה הוי תיקון וזה אין חילוק בין אב לאחר מלבד זאת קשה מאוד דבזמן שאין בית ליכא במילה מלאכה דאורייתא כלל כיון דאינו מתקנו במילתו כלל לכן עלה בדעתי דהר"ח ז"ל מודה דהתיקון מצוה הוי תיקון ולכן במילה בשמיני צריך קרא שדוחה שבת אמנם ס"ל דז"ד במילה בח' דהיא מצוה עוברת וחובת היום בזה ס"ל לר"י דהוי תיקון משא"כ במילה שלא בזמנה ס"ל לר"ח ז"ל כיון דשלא בזמנה היא שוב לא הוה מצוה עוברת ועי' בנוב"י מהדו"ק ח' או"ח סי' ל' שכ' מטעם זה דמילה שלא בזמנה הוי בכלל דשיל"מ וא"כ משום המצוה לא הוי תיקון גמור ולכן מוכרח הר"ח צ"ל לומר משום דמתקן לתרומה וקדשים ולפי"ז במילה בזמנה הוי תיקון משום המצוה וא"כ אין נפ"מ בין אב או אחר וא"כ הדרח"ל על הירושלמי והר"מ ז"ל

ומה שנ"ל בזה דרך פלפול ונאמר דהבבלי והירושלמי לשיטתם אזלי דהנה לכאורה יש להקשות דלמה לי קרא דביום דמילה דוחה שבת ת"ל כיון דמילה הוי עשה דלפני הדיבור ויש בה כרת א"כ נילף מפסח ותמיד שדוחה שבת וה"ה מילה ולמה צריך קרא במילה ועי' היטב בסוגי' דעלי' שכל פירכת הגמ' ומכולהו נמי שכן ישנן לפני הדיבור א"כ לענין מילה קשה כנ"ל דמילה הרי נוכל ללמוד מפסח ותמיד ואין להשיב דמה להנך שכן צורך גבוה דנראה פשוט דגם מילה הוי בגדר צורך גבוה כיון דגם מילה בכלל קרבן כמבואר בזוה"ק פ' לך לך באריכות עיי"ש אמנם י"ל כיון דבמילה לאחר הדיבור ניתוסף תיקון במילה מה שמתקן הגברא לאכול תרומה וקדשים ותיקון זה הוא מלאכה בפני עצמה דהוי בכלל מכה בפטיש דמכשירו עיד"ז לאכול כל מה שצריך וזו המלאכה היא רק לאחר הדיבור וא"כ שפיר צריך קרא דביום דאל"ה ה"א דאינו דוחה שבת כיון דכמות שהיתה המצוה לפני הדיבור לא היתה בה מלאכה זו ועתה לאחר הדיבור נוסף בה מלאכה חדשה וה"א דלא ידחה שבת לכן צריך קרא דביום דדוחה שבת אך כ"כ דמלאכה זו היא רק א"נ דאב חייב למולו אבל באחר