כלי חמדה ויקרא עה

ד' הכ"מ הייתי אומר דהר"מ ז"ל חולק לגמרי על הראב"ד וסובר דאם אין הנפילה על האוכל ברצון אע"ג בתלישתו מהקרקע הי' ברצון מיקרי שלא לרצון ואינו מכשיר שכ"נ להדי' מלשון הר"מ ז"ל שם ה"ג שכ' בזה"ל הי' המים שעל האדם ועל הכלים וכו' תלושים ברצון ונגעו בהם אוכלין ברצון הרי הן מכשירין א"כ מבואר להדי' דתלישה לרצון לחוד ל"מ וע"ז השיג הראב"ד אך בטלה דעתי נגד הכ"מ שסובר דהר"מ והראב"ד ל"פ כלל ועיי"ש וא"כ שפיר משכח"ל הכשר מים אף בקדשי קדשים. ובאמת בעיקר פירוש ד' הגמ' פסחים (דף כ') מה שנקט ר"י אמר שמואל כגון שהיתה פרה של זבחי שלמים דוקא כתבנו בחי' לה' טריפות סי' ל"ט רך פלפול עפ"מ שכ' הריב"ש בת' לחקור אי הי' צריך בדיקת הריאה במקדש כיון דהוא רק מדרבנן מ"ל דאין גוזרין גזירות במקדש אמנם נראה דז"ד בחטאת ואשם שהיו נאכלין רק בעזרה משא"כ קק"ל שהיו נאכלין בכל העיר בודאי הי' צריך לבדוק הריאה דהוי כמו שבות דמקדש במדינה וא"כ י"ל לפי פירוש הב' משום סירכא דמשכא היינו שיש בזה שמעבירין אותה בנהר תועלת לענין העברת הסירכות א"כ י"ל דבדקדוק נקט שמואל מה"ט פרה של זבחי שלמים והארכנו בזה בד' הריב"ש ז"ל ואכ"מ שו"ר בספר ראש אפרים להגאון מוהר"ז מרגליות ז"ל שרמז עליו החת"ס שם וכ"כ כדברינו דהיכא דאיכא היתר אכילה יכולין להכשיר ועיי"ש מ"ש לענין סירכא דמשכא שהעיקר כדעת הריב"ש שהיו בודקין כל הריאות במקדש אף של חטאות ואשמות נראה שהרגיש שיש לומר כדברינו אך לא ניחא לי' בזה משום דלפי האמת גם חטאות ואשמות היו צריכין בדיקה ויש להאריך עוד בזה ואכ"מ

אלה הדברים כתבתי בחי' בשנת תרמ"ה ופלפלתי בזה עם כבוד ידידיי הרבנים הג' מקול שיחי' [ז"ל] והג' מוהר"ר משה מקאזעמינקא שיחי' אמנם עתה נדפס ספר אמרי הצבי מיד"נ הגאב"ד דאברי שיחי' וראיתי בס' אמרי הצבי פ"ק אות נ"ב שהביא ג"כ ד' הקצוה"ח הנ"ל וכתב איזהו הערות מדברינו אלא שלא ביאר כל הצורך וראיתי שם בסו"ד שהביא מד' הג' אבני מלואים ז"ל בת' סי' כ' שכ' לת' קושית גינת ורדים בת' מאתרוג של מע"ש איך מכשירו כיון דאינו לרצון וכתב הג' ז"ל דלק"מ כיון דתחילת תלישתו להגניבה הוא ברצון א"כ הוי תחילתו ברצון הרי שהוא ז"ל ג"כ סובר בפשיטות כד' הכ"מ וא"כ נסתרו דבריו בקצוה"ח וגם ד' החת"ס מאתרוג של מע"ש נסתרין ג"כ כיון דבלא"ה הנפילה על האתרוג אינה לרצון ועכצ"ל משום דנפילה על האגודה הי' לרצון שוב ל"צ שיהי' הנפילה על האתרוג ברצון א"כ פשיטא דאף לר"מ ז"ל דס"ל מע"ש מ"ג מכשיר ול"ק מכאן על ד' הקצוה"ח דמה בכך דהר"מ ז"ל פסק דאתרוג של מע"ש מ"ג כיון דההכשר באתרוג ל"ב לרצון כלל כיון דתחילתו לרצון אך לפ"ז נסתרו ד' הקצוה"ח מכל וכל. וזה ברור לענ"ד בעזהי"ת: פרשת תזריע

א) העתקה מתשובה לא' מהתלמידים ושייך לסדר היום. מכתבך היקר קבלתי ושמחתי בראותי שאתה שוקד על דלתי התורה וכו' והנני להשיבך עד"ת. א' והנה בר"ד כתבת לת' מה שמקשין המפרשים על הירושלמי קידושין פ"א ה"ז דיליף דהחיוב על האב למול את הבן מקרא דביום השמיני ימול בשר ערלתו ותמי'