כלי חמדה ויקרא ז

הדור שמעצמו נתעלה בכל הענינים בעבודת השי"ת ועיד"ז זוכה לה ות מנהיגן של ישראל והוא משפיע עליהם תורה ויר"ש וא"צ להשפעת ישראל עליו רק הכל הוא מכחו. ויש מנהיג של ישראל שזוכה בעבור איזו מעלות שיש בו להיות מנהיגן של ישראל. ועיד"ז שנעשה מנהיגן של ישראל נשפע עליו מקדושת ישראל. וכבר פירשנו בזה מה שאמרו חז"ל פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה. זקנים שבדור אמרו אוי לו לאותו בושה ואוי לו לאותו כלימה. דהכוונה הוא עפי"מ שאמר מרנא הקדוש בעל חידושי הרי"ם זצוקלל"ה. שקרח הי' גדול מאוד במדריגה אמנם לא הרגיש שכל זה נמשך מקדושת מ"ר ע"ה וכן ראה שכל העדה כולם קדושים והי' סובר שקדושת מ"ר הוא מכח קדושת ישראל ולכן שאל ומדוע תתנשאו על קהל ד'. אמנם באמת הכל הי' מקדושת מ"ר שהוא הי' החמה המשפיע על כל ישראל קדושה וטהרה. ולכן בימי יהושע שהי' מנהיגן של ישראל בעבור שימושו את מ"ר. וכבר כתבנו במק"א דמ"ר שהי' איש אלהים לא הי' צריך שירות רק שהי' משרת משה לישראל מה שישראל היו צריכין ממרע"ה הי' על ידי יהושע. ולכן זכה להיות מנהיגן של ישראל והי' רק כפני לבנה שמקבל האור וכן הוא הי' בבחינת מקבל וכפי מעלות ישראל וקדושתם הי' נשפע עליו ג"כ קדושה וטהרה ולזאת הזקנים שבדור שזכרו את גדלותן בימי משה הרגישו עתה שכל קדושתן הי' ממרע"ה ולכן אמרו אוי לאותו בושה אוי לאותו כלימה. שלא הרגישו בזה כל ימי היות משה רבינו מנהיגן של ישראל. ועיין בילקוט שמואל א'. א'. על אלקנה אבי שמואל ועלה האיש ההוא. נתעלה בביתו. נתעלה בחצירו. נתעלה בעירו. נתעלה בכל ישראל. וכל עילויו לא הי' אלא משל עצמו והיינו כנ"ל שלא הי' מושפע בקדושתו ע"י ישראל רק שזכה לכל זה ע"י מעשיו הטובים עיי"ש. ובדרוש שדרשתי בעת שנתמנתי לאב"ד בפ"ק יצ"ו. אמרתי בזה לפרש דברי הירושלמי פרק מצות חליצה הלכה ו' גבי עובדא דלוי בר סוסי דרבי יהיב להון לבני סומני' את לוי בר סוסי שיהי' להם לרב ולמנהיג. ואח"כ כששאלו אותו ולא ידע להשיב באו לרבי ואמרו לי' הדין פייסינא דפייסנתיך. אמר להון דחייכון בר נש דכוותי יהבית לכון, ולכאורה תמוה אטו הי' לוי בר סוסי גדול כמו רבינו הקדוש. ופירשנו דהכוונה דרבי אמר להם ברוב ענותנתו שגם הוא כשנעשה נשיא ישראל לא הי' כלי מוכשר לקבל טהרה יותר מלוי בר סוסי רק ע"י הסכמת ישראל שמנוהו עליהם השפיעו עליו תורה ויראת שמים וכן לוי בר סוסי הוא כלי מוכשר לזה אם אתם תקבלו אותו על עצמכם להיות לרב שלכם ותהיו שמחים עמו ומכבדים אותו כראוי מבלי שאלות וספיקות ישפע עליו קדושה וטהרה להנהיג אתכם. ועד"ז נראה לפרש הכוונה שלא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חבירי דהיינו שביקש שלא יכשל בדבר הלכה והוא עיד"ז שישמחו בו חביריו ויקבלו ממנו ולא ירצו לקנטרו ולקפחו בהלכות עיד"ז יזכה ממילא לכוין כהלכה וכפי הנודע מהסיפור על השאג"א ז"ל שלא יכול לכוין הלכה בשאלה אחת והבן עיד"ז שהוא שאלה לנסות אותו כנ"ל. אמנם כל זה במנהיג שצריך להיות נשפע מישראל וצריך כוחן של ישראל. אמנם מרע"ה הוא הי' מקור התורה והקדושה והוא הי' משפיע על הכל קדושה וטהרה ועבור זה זכה להיות מנהיגן של ישראל. וזה כוונת התו"כ. ד"א משה משה. הוא משה עד שלא נדבר עמו הוא משה משנדבר עמו דגם קודם שנעשה מ"ר מנהיגן של ישראל והשי"ת שלח את דבריו על ידו לכן ישראל הי' משה בכל הבחינות כנ"ל וזה נכון בכוונת התו"כ

[אמר המחבר העתקתי דברים אלו כאן בראש ספרי זה מפני שהוא חלק מהדרשה שדרשתי בז' אדר שנת תרס"ה והזכרתי את השבר אשר השברנו כאשר נסתלק מאתנו נשיא ישראל אדמו"ר