כלי חמדה ויקרא ו

פרשת ויקרא

א) בתורת כהנים פרשתא א' סי"ב איתא בזה"ל. משה משה. אברהם אברהם. יעקב יעקב. שמואל שמואל לשון חבה. ולשון זירוז. ד"א משה משה הוא משה עד שלא נדבר עמו הוא משה משנדבר עמו עכ"ל וצ"ב. ונראה דהענין הוא עפי"מ שכתב רש"י ז"ל בפ' בהעלותך בקרא ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה. דפירש רש"י ז"ל בעבדי אע"פ שאינו משה. במשה אע"פ שאינו עבדי עכ"ל. ותמי' לכאורה דבמשה אע"פ שאינו עבדי מה הוא היתרון הלא כל מעלתו של משה רבינו ע"ה שהי' עבד השי"ת ומה הפירוש משה אף על פי שאינו עבדי

ונלענ"ד בביאור הענין עפי"מ דמבואר בברכות (דף ל"ד ע"ב) שאמר ריב"ז על ר"ח ב"ד הוא דומה כעבד לפני המלך ואינו דומה כשר לפני המלך. וברש"י ז"ל בן בית נכנס ויוצא שלא ברשות כשר לפני המלך שאינו רגיל לבוא לפניו עכ"ל. וצריך מובן הכוונה. ונראה דריב"ז הי' שר התורה. ותורה לאו בשמים היא וניתנה לחכמי הדור כפי"מ שיורו זאת הוא התוה"ק כמו שמבואר בכמה דוכתין וזה נקרא שר לפני המלך. אמנם רחב"ד הי' עמוד העבודה והי' כל עסקו בצדקות ומע"ט לעבודת השי"ת ולזאת הי' כבן בית ונכנס ויוצא שלא ברשות וזה שהשיב ריב"ז לא שהוא גדול ממנו אלא שהוא בחינת עבודה ואנו בחינת תורה. ולפי"מ דקיי"ל תורה גדול שמביא לידי מעשה א"כ ריב"ז עוד גדול מרחב"ד. אמנם לענין שיתקבלו תפלותיו רחב"ד נתעלה יותר מריב"ז כיון שזה הוא הבחינה שלו וזה עבודתו. ומעתה נאמר שזהו הפירוש בעבדי אע"פ שאינו משה. במשה אע"פ שאינו עבדי. דמרע"ה היו בו ב' הבחינות אלו עד היסוד שהי' כל ימיו עוסק בתועלתן של ישראל ומתפלל עליהם תמיד ומשפיע עליהם יראת שמים. ומלבד זה הי' יסוד התורה וזה בחינת משה. וכמו שאמרו חז"ל בכמה מקומות משה שפיר קאמרת. וזהו הפירוש עבדי אע"פ שאינו משה היינו אם הי' בחינת עבד גרידא ג"כ הי' צריך לכם להזהר שלא לדבר עליו וכן אם הי' משה בלבד היינו בחינת תורה אע"פ שלא הי' בבחינת עבד. ועתה שהוא בשני הבחינות הו"ל בתכלית השלימות מדוע לא יראתם לדבר. וזה האמת בכוונת רש"י ז"ל

ומעתה נאמר שהנה לשון זריז שייך בעבד שמזרזו לעשות פעולתו בזריזות. אמנם לשון חבה שייך בשר שמדבר עמו המלך בלשון חבה כדרך שמדבר המלך עם שריו. וזה כוונת התורת כהנים דמה שמצינו במשה רבינו ע"ה ובאאע"ה וביעקב אבינו ע"ה ובשמואל הנביא ע"ה שכפל הקב"ה שמותם. היינו מפני שהם הי' להם שני הבחינות. בחינת שר לפני המלך ועבד לפני המלך. כמו שאמרו חז"ל על א"א שלמד וקיים כל התורה והי' לו תלת מאה פירקי במסכת עכו"ם וכן הי' עמוד הגמ"ח. וזה בחינת עבד לפני המלך. וכן יעקב אבינו שהי' איש תם יושב אוהלים וזה שר לפני המלך אמנם מלבד זה הי' בבחינת עבד לפני המלך. כמו שאמרו חז"ל עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי. וכן הא דיעקב אבינו תיקן תפלת ערבית. וכתבו המפורשים דעבודתו הי' להכניס הרשות ג"כ לעבודת השי"ת וזהו תכלית עבודת ישראל. ושמואל הנביא ג"כ הי' בו ב' הבחינות הללו שהי' שופט ישראל והי' נזיר השם. ולכן מצאנו בהם כפל בקריאת שמותם לשון חבה ולשון זירוז כיון שהי' בהם שני בחינות הנ"ל. וא"ש דברי התו"כ

ואח"כ כתב התו"כ ד"א משה משה. והיינו כי על מרע"ה יש לומר עוד טעם אחר בכפילות קריאת שמו דהוא משה עד שלא נדבר עמו הוא משה משנדבר עמו. והכוונה נראה דהנה יש שני בחינות במנהיגי ישראל יש מנהיג