כלי חמדה ויקרא סא

בשחיטה שוב הב"מ אסורין לב"נ לכ"ע כיון דל"ש מא"מ כיון דגם לישראל אין השחיטה מתרת דאסור מצד נבילה וצ"ל לפי"ז הא דכתיב בקרא גבי נבילה לגר תתננה ואכלה או מכור לעכו"ם או דאינו קאי על הב"מ או דקרא מיירי במתה מאלי' אבל בנתנבלה בשחיטה הב"מ אסורין לב"נ ול"ש בי' העשה. ולפי"ז בישראל האוכל מהב"מ של נתנבלה בשחיטה לוקה מצד נבילה כיון דב"מ לא נל"ע וא"כ שוב הלאו דנבילה כולל יותר מעשה וא"כ גם נבילה לא הוי לאו הנל"ע ושפיר מקשינן בגמרא על ר"ל דשאל רמז לטריפה מה"ת הלא כתיב ובשר בשדה טריפה וזה נכון בס"ד

איברא דיש לעיין בזה אם הב"מ אסורין מצד נבילה היכא דנתנבלה בשחיטה די"ל דנהי דבהמה אסורה משום נבילה היינו כיון דמתה אח"כ אבל על הב"מ ליכא לישראל ג"כ אלא איסור אבמה"ח כיון דמיד ששחט הקנה הריאה כמאן דמנחה בדיקולא דמי' וא"כ נהי דהבהמה נעשה אח"כ נבילה אבל הריאה לא הוי אלא אבמה"ח וא"כ אכתי אין הלאו כולל יותר מעשה דבכה"ג אין אסור משום נבילה כלל. אך באמת א"ש לפי"מ שהכריח התבו"ש בסי' ל"ג דנהי דהר"מ ז"ל ס"ל דאינו מטמא משום נבילה עד שתמות מ"מ איסור נבילה חל מיד כשנתנבלה בשחיטה ועיי"ש בסו"ד שכתב להדיא דאיכא ב' איסורין אמה"ח ונבילה א"כ גם על הב"מ איכא איסור נבילה והעשה ליכא כיון דאסור לב"נ משום אמה"ח ושפיר הוי לאו כולל יותר מעשה

אמנם יש לעיין לפ"ז לאוקימתת רבא בחולין (דף ק"ג) דר"ל ס"ל בהמה בחיי' לאברים עומדת ולא אתי איסור טריפה וחל על איסור אבר מה"ח עיי"ש. א"כ ה"ה נבילה לא מצי חייל על איסור אבמה"ח א"כ בנתנבלה בשחיטה ליכא על הב"מ אלא איסור אבמה"ח דאיסור נבילה לא מצי לחול על איסור אבמה"ח לדידי' ושוב אין הלאו כולל יותר מעשה. וי"ל עפ"ד המרי"ט בחידושי קידושין דנהי דאין איסור חע"א ה"ד בהזיד על שניהם אבל בשגג על א' מהם והזיד על השני חייב עליו א"כ אכתי הלאו דנבילה שייך אם שגג על אבמה"ח דבכה"ג יהי' לוקה משום נבילה כיון דלא הוי נל"ע ושוב הלאו כולל יותר מעשה ולא הוי לאו הנל"ע וא"ש

ומעתה נבוא לתרץ קו' המפורשים דהנה באמת יש להעיר על הר"מ והטור ז"ל דאיך ילפי מזה דלכלב תשליכון אותו טריפה א"ח הא צריך להיתר הנאה לר"א בפסחים בסוגי' דחזקי' ולחזקי' לאסור בהנאה חשנ"ב. אמנם נראה דכוונתם מדלא כתבה התורה ענין היתר הנאה הכא כמו גבי נבילה דהיינו מכירה לעכו"ם וכתבה לכלב תשליכון אותו ע"כ להורות דטריפה אינה חי'. וכן כתבו המפורשים

אמנם לכאורה יש לעיין בזה דהנה כ"כ לעיל מה דקשה בנבילה איך אמרה תורה נתינה לגר ומכירה לעכו"ם הא נבילה כולל גם על הב"מ והם אסורין לב"נ משום אמה"ח וע"כ צ"ל דקרא מיירי במתה מאלי' ולא בנתנבלה ע"י שחיטה ושפיר אמרה תורה מכירה לעכו"ם כנ"ל. אך ז"ד בנבילה אבל בטריפה דע"כ מיירי דשחטה אח"כ דאל"כ היינו נבילה וע"כ דשחטה וא"כ הב"מ אסורין לב"נ מצד אמה"ח וא"כ הוכרחה תורה לכתוב היתר הנאה דלכלב דלא מצי למיכתב היתר הנאה דמכירה ונתינה כיון דהב"מ אסורין אף לב"נ וא"כ שוב לא נשמע דטריפה א"ח. אך באמת א"ש דבטריפה אין אסורין הב"מ לב"נ מצד מא"מ כיון דלישראל השחיטה מתרת ה"ה לב"נ. ואע"ג דאסור לישראל מצד טריפה כ"כ התב"ש לחלוק בזה על התורת חיים דס"ל דבכה"ג ל"ש מא"מ והוא ז"ל כתב דז"א כיון דמ"מ השחיטה מהני לישראל נהי דאסור מצד טריפה זה