כלי חמדה ויקרא נד

ביהמ"ק קודם ביאת משיח ויקריבו קרבן חגיגה בטומאה דהרי שבת וטומאה חדא הוא ותוס' חדא מינייהו נקטה אבל ברור הדבר דיש לחוש עיד"ז שיטעו שחגיגה דוחה שבת שה"ה שדוחה טומאה וא"כ מה תירצו התוס'. א"ו דברור הדבר דתוס' ס"ל דלא יהי' בנין מזבח קודם שיבוא משיח אף לענין הקרבת הפסח וז"ב ואמת

ומש"כ הרב ז"ל ראי' מתוס' הנ"ל דע"כ מודים דיהי' בנין מזבח קודם שיבוא משיח דאל"כ איך אמרינן בחדש גזירה משום יום הנף הא לאחר שיבואו משה ואהרן ל"ש גזירה כמו"ש התוס' א"ו דהתוס' מודים דיש לחוש דיבנה ביהמ"ק ויקריבו עומר קודם שיבואו משיח ומשה ואהרן ואז יש לחוש דיסברו דיום הנף מותר וזה טעות גדול ואין זה ענין לדברי התוס' דהתוס' לא כתבו אלא על חשש שיקריבו בביהמ"ק שלא כדין ע"ז שפיר כתבו התוס' דהקרבה נמסר לזריזין אבל בחדש דהוי טעות של כל העולם שפיר יש לחוש לטעות וז"פ. וכן מבואר בגמרא ביצה (דף ה' ע"ב)

ובאמת אף אם נימא כדעת הר"ח מפריז ז"ל שהובא בכפתור ופרח שרצה לבוא לירושלים לבנות מזבח להקריב קרבן פסח נראה דרק ק"פ רצה להקריב דהוא קרבן יחד ודינו כמו ק"צ שדוחה טומאה אבל זולת ק"פ א"א להקריב שום קרבן דקרבן יחיד א"א מצד שאינו בא בטומאה וק"צ א"א משום דצריך שיהי' מכל או עכ"פ רוב ישראל ואע"ג דמהני מסורה לציבור מ"מ צריך שהציבור כולם יסכימו לזה ואם יש הרבה מהציבור שאינם מסכימים כלל להקריב ומכ"ש כשהם בדיעותיהם רחוקים מהקרבת קרבנות כמו שהוא בזמנינו בעוה"ר בוודאי א"א להקריב ק"צ. ובאמת כבר העיר בזה מורי הגאון האדיר מקוטנא זצ"ל בהסכמתו לספר דרושת ציון וכוונתו לזה כמו"ש בספרו ישועות ישראל סי' ל"א סק"ג ועיין מ"ש בזה בספרי חמדת ישראל אות צ"ב שנראה שסגי ברוב ציבור ול"צ דוקא כל הציבור אבל זה פשוט דרוב הציבור צריכין שיהיו שוין בדיעותיהן וירצו בקרבן ציבור אבל בלא זה לא משכח"ל ק"צ כלל וזה לא יהי' עד שיבוא משיח צדקנו ויסיר מאתנו לב התועים. ובמח"כ המחבר דרושת ציון ז"ל לא הבין כלל כוונת מורי הג' זצ"ל וכתב להשיב עדה"ק מטעם שיוכל להקריב ולמסרו לציבור אמנם כוונת רבינו ז"ל כדאמרן כמו"ש בלשונו עיי"ש. היוצא לנו מתוך דברינו שכתבנו עד כה דאפי' א"נ דבנין ביהמ"ק יהי' קודם ביאת המשיח ויקריבו עליו קרבנות לא משכח"ל אלא ק"פ הבא בטומאה זולת זה לא משכח"ל לה קרבנות כלל. ומעתה מבואר סתירת דברי הגבורת ארי ז"ל דאפי' א"נ כירושלמי דבנין ביהמ"ק יהי' קודם ביאת משיח מ"מ ל"ש משום זה לאסור כהנים ביין אלא בניסן בלבד והיינו בי"ד בניסן משום הקרבן פסח וא"כ הדר"ל קושית הטו"א

איברא דבעיקר קושית הטו"א ז"ל לולא שהייתי כדאי הייתי אומר לתרץ בפשיטות דאע"ג דפליגי ר"א ור"י אימתי נגאלין אי בניסן או בתשרי היינו הגאולה השלימה קיבוץ גליות לארץ הקדושה ושבירת עול וכו' אמנם ביאת משיח צדקנו יכול להיות תמיד לבד מערבי שבתות וי"ט כמו שנראה מפשטות הסוגי' בעירובין (דף מ"ג ע"ב) דהריני נזיר ביום שבן דוד בא דאסור לשתות יין כל ימות החול ומותר לשתות בשבתות וי"ט עיי"ש היטב כל הסוגי' נראה דביאת בן דוד יכול להיות תמיד וכאשר יבוא משיח ב"ד מיד יבנה ביהמ"ק בירושלים כמו"ש הפני משה בירושלמי הנ"ל ואח"כ יהי' עוד מלחמות עם האוה"ע וינצחם ויגאול אותנו מבין העכו"ם וזה יהי' בניסן או בתשרי למר כדאית לי' ולמר כדא"ל וא"כ א"ש בפשיטות קושית הטו"א. ויודע אני שהגאון בעל שאג"א ז"ל ס"ל דסוגית הגמ' עירובין