כלי חמדה ויקרא נג

כרבי אמר בזבחים (דף מ"ח ע"א) אלא מעתה כל שחיטת קדשים לא ליתני הילכתא למשיחא הוא אלא דרוש ומקבל שכר ה"נ דרוש ומקבל שכר ומרבא [או ר"י לפי גירסת הספרים] דמקשה על ר"נ שאמר הלכה כר"א שאמר משום ר"י ל"ק כ"כ די"ל דבאמת פר כהן משיח לא משכח"ל טרם שיבוא משיח צדקנו ויהי' כה"ג וא"כ דבר זה דאין פיגול בפר כהן משיח הוי באמת הילכתא למשיחא לכ"ע אמנם אביי דאמר על כל שחיטת קדשים דלא ליתני דהוי הילכתא למשיחא מבואר דס"ל דקודם שיבוא משיח לא יהי' שחיטת קדשים כלל ואם כן מבואר דלאביי לא א"ש בד' הירושלמי

אמנם כ"ז אני אומר עפ"ד רבינו הגדול בעל שאג"א ז"ל דפשוט לי' דפירוש הירושלמי דבנין ביהמ"ק קודם למלכות בית דוד פירושו קודם ביאת המשיח אמנם לענ"ד אע"פ שאיני כדאי להרהר אחריו בכ"ז תורה היא ולשון הירושלמי קודם למלכות בית דוד יש לפרשו דהיינו שבנין ביהמ"ק יהי' קודם שתוסד המלכות על מכונה דהרי מיד שיבואו מלכות בית דוד ויגאלינו יהי' עוד מלחמות עם שאר האומות עד שנוצח את כל העולם ויכון מלכותו וקמ"ל הירושלמי דלא יתעכב בנין ביהמ"ק עד שיכון המלכות בשלימות אלא מיד שיבוא משיח יבנה ביהמ"ק וכוונת הירושלמי י"ל דהי' ק"ל למה צריך תנאי כיון דהתקנה הי' לאחר חורבן המקדש מצד חורבן המקדש א"כ ממילא ידעינן דכשיבנה ביהמ"ק יחזור הדבר למקומו לכן פירש הירושלמי דזאת אומרת דבנין ביהמ"ק יהי' קודם מלכות בית דוד והיינו דמיד שיבוא משיח יבנה ביהמ"ק טרם שיתוקן המלכות ויהי' עוד מלחמות ולא יהי' עוד מנוחה בירושלים ולולא התנאי לא הי' ידענו שיחזור מיד למקומו עד שתכונן המלכות בכל ענינים לכן אמר ר"י דתנאי הי' בדבר שמיד שיבנה בהמ"ק יחזור הדבר לכמות שהי' ונראה שס"ל כפי' התוס' שם דהפירוש בירושלמי דמדצריך תנאי הא הב"ד שאח"כ יכולין לבטל וע"כ דלא יהיו גדולים כמו הב"ד הזה וע"כ משום דבנין ביהמ"ק יהי' קודם אך אפי' לפי פי' זה כ"כ בספר מלאכת שלמה למר"ש עדני ז"ל דהירושלמי ל"ק הכי במסקנא וס"ל דקרבנות יהיו לאחר ביאת משיח עיי"ש וגם הפני משה פי' באופן אחר דברי הירושלמי עיי"ש שדבריו נוטים לדברינו דהפירוש דבנין ביהמ"ק קודם למלכות בית דוד היינו שיתיסד המלכות אבל זה ברור אצלו דבנין ביהמ"ק לא יהי' קודם ביאת משיח ב"ד אך שהוא מפרש בלשון קושי'

הכלל יהי' איך שיהי' אין לבנות יסוד על דברי הירושלמי הנ"ל דבנין ביהמ"ק יהי' קודם ביאת משיח צדקנו ועיין בתוס' פסחים (דף קי"ד ע"ב) ד"ה אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה שכתבו בזה"ל כשחל י"ד להיות בשבת א"צ רק בישול אחד דחגיגת י"ד אינה דוחה את השבת ומיהו אומר ר"י דמ"מ אין לחלק וכו' ואין שום חשש אם אנו עושין אע"ג דל"צ דליכא למיחש שמא יבנה ביהמ"ק ויאמרו אשתקד עשינו זכר לחגיגה בשבת והשתא נמי יקריבה בשבת דהקרבה מסורה לזריזין וכשיבנה משה ואהרן יהא עמנו וליכא למטעי עכ"ל מבואר מדברי התוס' דלא יהי' בנין ביהמ"ק קודם שיבואו משיח ומשה ואהרן. וראיתי בספר דרושת ציון במאמר קידושין (דף ל"ח ע"ב) הביא שהקשה לו כן ח"א וכתב הרב ז"ל דשם בפסחים מיירי לענין קרבן חגיגה וחגיגה אינה באה בטומאה וכשיבנה מזבח לא ירשה רק ק"צ שבא בטומאה אבל חגיגה לא ירשה עד בוא משיח ויהי' לנו אפר פרה א"ד. ובמחכ"ת דברי שגגה המה וכתב שלא בהשגחה כלל דהרי ע"ז גופא יש לחוש כיון דיעשה היום שני תבשילין א' לפסח ואחד לחגיגה וא"כ יטעו דחגיגה דינה כדין פסח דהוי ק"צ שדוחה שבת א"כ ממילא דוחה גם טומאה וא"כ דילמא אח"כ יבנה