כלי חמדה ויקרא נב

אמר להם מרע"ה קחו איש מחתתו ותנו בהן קטורת כדין דצריך נתינה בכזית אמנם הם לא חששו לזה ונתנו קטורת בפחות מכזית עיי"ש שהאריך בזה בדברי חכמה אך לא תי' כלל א"כ אמאי נענשו מצד שהקריבו קטורת בחוץ הא הי' פחות מכשיעור ואין הקטרה פחותה מכזית

אמנם נראה ברור כיון שעדת קרח חלקו על מ"ר ולא האמינו במה שאמר שקיבל הלל"מ גם בזה לא האמינו לו שאין הקטרה פחותה מכזית שכל זה הוא בכלל השיעורין שנאמרו למרע"ה והם חלקו גם ע"ז ואמרו שקטורת א"צ שיעור ולכן אע"פ שהקטירו פחות מכשיעור נאמר וישימו עליהם קטורת והיינו על המחתות כי הקטירו קטורת בזה לדעתם וכמו שהיו ס"ל דכל ישראל כשרין להקטרה ול"צ פנים דגם חוץ כשר להקטרה כן היו חולקין על מ"ר בזה שאמר דצריך שיעור להקטרה. אמנם נו"א בני אהרן הם בוודאי ידעו שהדין דין אמת דאין הקטרה פחותה מכזית וא"כ צריך מובן אמאי כתיב וישימו עלי' קטורת דנראה דלא הי' כשיעור. לכן נראה דבאמת הם לא רצו להקטיר קטורת זרה אלא רצו להקריב קרבן אש ולכן דיקדקו ונתנו אש כשיעור במחתות אמנם הקטורת נתנו רק על האש להוסיף ריח לכן לא נאמר עליהן כי לא היתה כוונתם להקטיר קטורת בהמחתות כ"א להקטיר אש וזהו חידוש שחידשו מדעתם להקריב אש לפני ד' שיהי' זה הקרבן ועפי"ז יתפרש היטב כל המקרא. ועיין היטב בזה באור החיים בקרא דוישימו עלי' שכתב ג"כ שקאי על האש להיות שהקפידא הי' על אש זרה לזה כינה בה המעשה. אך דבריו צ"ע. אמנם לדברינו באמת הי' זה כל חטאם ולא היתה כוונתם להקטיר קטורת כלל רק שנתנו קצת קטורת על אש כנ"ל

ג) במסכת תענית (דף י"ז ע"א) ת"ר מפני מה אמרו אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות וכו' רבי אומר אומר אני אסור לשתות יין לעולם אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו אמר אביי כמאן שתי האידנא כהני חמרא כרבי. וכתב ע"ז הגאון בעל שאג"א ז"ל בספר גבורת ארי קשה לי אמאי אסור כל השנה מטעם שמא יבנה הבית היום הא עד כאן לא פליגי ר"א ור"י אלא אי בניסן או בתשרי עתידין ליגאל א"כ אמאי אסורין כל השנה וכו' מיהו בהא י"ל דבנין ביהמ"ק קודם למלכות בית דוד דהיינו ביאת הגואל וכדאמרינן בירושלמי פ"ה דמע"ש גבי כרם רבעי הי' עולה לירושלים מהלך יום אחד לכל צד ותנאי הי' בדבר שאימתי שירצו יחזירו הדבר לכמות שהי' ר"י אומר משחרב ביהמ"ק הי' התנאי והתנאי הי' אימתי שיבנה ביהמ"ק יחזור הדבר לכמות שהי' וגרסינן עלה בירושלמי זאת אומרת שבית המקדש עתיד להבנות קודם מלכות בית דוד והשתא אפ"ל דאין יום קבוע לבנין ביהמ"ק אלא כל ימות השנה ראוי לבנינו ובחידושינו פ"ק דר"ה שיש שני מיני קיצין זכו אחישנה לא זכו בעתה. וכי נחלקו ר"א ור"י על קץ דבעתה אבל קץ דאחישנה אין לו זמן קבוע אלא כל יומא זמני' א"כ לק"מ אפילו תאמר שבנין ביהמ"ק יהי' בביאת המשיח אכתי אסורין לשתות כל השנה שמא יהי' הקץ של אחישנה אמנם אין אנו צריכים להאי טעמא כי דברי חז"ל שבירושלמי נאמנים עלינו והרחמן יזכנו לבנין הבית ולימות המשיח עכ"ל. העתקתי כל דה"ק מפני שצריך אני להתלמד בהם ויש לי לישא וליתן בהם כדרכה של תורה

והנה טרם שנבוא לעיקר דה"ק אני תמה על מרא דכולה תלמודא שברור לו דכ"ע ס"ל כירושלמי דבנין ביהמ"ק קודם שיבוא משיח ולכן אסורין הכהנים לשתות תמיד יין דילמא יבנה ביהמ"ק ויהי' צריך כהנים לעבודה כיון שיהי' בנינו קודם הגאולה והרי אביי עצמו דאמר הכא כמאן שתי האידנא כהני חמרא