כלי חמדה ויקרא נא

הרי הי' צריך ד' בגדים דגם כה"ג כשמשמש לפני ולפנים משמש רק בד' בגדים וא"כ מהו הפירוש שהי' חסרון מעיל. והנה בפשיטות י"ל דכוונת הרא"ש ז"ל כיון דמקבלה ואילך מצות כהונה והקבלה היתה על ידם בכל הקרבנות כמבואר בתוה"ק וימציאו אליו את הדם וא"כ לפי שיטתם היו עובדים אז מחו"ב והיו ח"מ על הקבלה בלא מעיל אמנם מה שנלענ"ד בזה לתרץ הדבר על נכון להבין אם הי' החטא חסרון מעיל אמאי כתיב בתוה"ק שהקריבו אש זרה נראה דמשום זה נענשו וגם עיקר דברי הרא"ש ז"ל שטעו בזה שיש להם דין כה"ג קשה לענ"ד

לכן נלענ"ד ביאור ענין זה על נכון עפי"מ דמבואר במד"ר בפ' אחרי פ כ"א אות ז' אמר הקב"ה למשה לא כשם שאתה סבור לא עת לשעה ולא עת לשנה וכו' אלא בכל שעה שהוא רוצה ליכנס יכנס רק שיכנס בסדר הזה עכ"ל ועיין בחידושי הרד"ל בשם הגר"א ז"ל שזה רק באהרן אבל לבניו נאמר לדורות חוקת עולם אחת בשנה ביוה"כ לבדו עכ"ל, ונראה ברור דזה רק אחר הציווי אבל קודם לכן גם בני אהרן אם היו כה"ג היו יכולים ליכנס בסדר הזה כמו אהרן. ומעתה נאמר דבאמת באותו היום הי' להם דין כה"ג כמו שכתבו המפורשים והיו באמת לובשין שמונה בגדים רק שמעיל הי' חסרון משום שידעו שיפסוק הכה"ג מהם אין להם ללבוש מעיל שנאמר בו לא יקרע כאשר כתב בזה בטו"ט הג' בידי משה ז"ל ובאמת רצו נדב ואביהוא ליכנס לפני ולפנים בקטורת והגם שלא הי' בציווי השי"ת מ"מ כיון שהי' להם דין כה"ג אז היו יכולים ליכנס עם קטורת לפני ולפנים אם עושים בסדר הזה. והנה בסדר הזה איכא עולה שלו ועולת העם שהי' נעשית בבגדי זהב כמבואר בתוה"ק פרשת אחרי וא"כ אח"כ כשעשו כל הסדר והשלימו להקריב את העולות בבגדי זהב בלא מעיל הי' מחו"ב והי' עבודה זו פסולה וממילא חסר מסדר העבודה ולא עשו כסדר הזה ושוב נתחייבו מיתה על הקטורת דלפני ולפנים וזה נכון

ובעיקר חטא נדב ואביהוא נלענ"ד להעיר בדבר חדש לתרץ בזה מה שהקשו המפורשים על מה שנאמר ויקריבו לפני ד' אש זרה ולא נאמר ויקריבו לפני ד' קטורת אשר לא צוה אותם וכן מה שנאמר וישימו עלי' קטורת ולא נאמר עליהן ועיין ברמב"ן ז"ל ובפנים יפות מ"ש בזה. ולענ"ד נראה עפי"מ דיש לדקדק בלשון הקרא שנאמר ויקחו בני אהרן וגו' איש מחתתו "ויתנו בהן אש" "וישימו" עלי' קטורת וגו' מבואר באש לשון נתינה ובקטורת לשון שימה וצ"ע לפי"מ דמבואר במנחות (דף נ"ט ע"ב) לענין מנחת חוטא דכתיב בתוה"ק ולא ישים עלי' שמן ולא יתן עלי' לבונה דאם נתן משהו שמן ע"ג כזית מנחה פסול דשימה בכ"ש משמע אמנם בלבונה אינו פוסל את המנחה עד שיתן כזית לבונה דנתינה בכזית עיי"ש מבואר מזה דשימה היינו כ"ש ונתינה בכזית וא"כ הכא כיון שרצו להקטיר קטורת על האש וקיי"ל דאין הקטרה פחותה מכזית אמנם האש בוודאי ל"צ שיעורא כלל כיון דאין המצוה להקטיר האש אלא הקטורת א"כ איפכא הול"ל וישימו בהן אש ויתנו עליהן קטורת

הן אמת דגבי קטורת של עדת קרח ג"כ כתיב כלשון הזה עיי"ש היטב דמקודם אמר להו מרע"ה ותנו בהן אש ושימו עליהן קטורת ואח"כ אמר מרע"ה וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטורת ובהקרבה כתיב ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטורת והוא תימא שינוי הכתובים. אמנם שם כבר התעורר בזה הגאון מוהר"ש ז"ל בספר בנין אריאל פרשת קרח ועיי"ש שכתב דמתחילה לא הי' מרע"ה רוצה שיקריבו קטורת זרה וצוה במכוון שיקריבו פחות מכשיעור ולא יהיו בכלל מקטירי קטורת זרה בחוץ כיון דאין הקטרה לפחות מכזית אמנם אח"כ כשהכעיסו אותו