כלי חמדה ויקרא נ

ונשבח בהפירות הללו על חסדי השי"ת שחנן אותנו בזה ואנחנו נבוא בפירות גזולין הרי הסניגור נהפך לקטיגור ועושה ממש ההיפך המכוון במצוה זו זה הוא בגדר א"ק נע"ס וכן לפי"ד המדרש שזכרנו לעיל דמצות ד' מינין מורין על אחדות ישראל שהכל מתאחדין ואוהבין זא"ז א"כ אם מביא ד' מינין גזולין הרי הם מורין להיפך שהרי הגוזל את חבירו אינו מתאחד עם חבירו לכן לולב הגזול פסול מטעם א"ק נע"ס ומובן היטב הירושלמי דלולב הגזול הר"ז דומה כמי שבא לכבד להמלך במתנה ונמצא שגזלו מהמלך הלא יגדל החימה ביותר דלא די שגזלת מהמלך עוד אתה בא לכבדו בזה ונמצא שהסניגור נהפך עוד לקטיגור

ועפי"ז נראה דהא דאמרינן בגמ' ר"ה דהא דכה"ג אסור ליכנס בבגדי זהב לפני ולפנים מצד א"ק נע"ס אמנם בחוץ לית לן בה הכוונה הוא דלכן אסור לכה"ג לילך בבגדי זהב לפנים כיון דלפני ולפנים ביוה"כ הוא יחיד האמיתי והוא רוצה ליחד ישראל והקב"ה ולכן מבואר בירושלמי יומא דאפי' מלאך הי' אסור להיות בקדשי קדשים בשעה שכה"ג נכנס לפני ולפנים ולכן אסור ללבוש בגדי זהב דזה מעורר חטא העגל וזה ההיפך מעבודת פנים אבל עבודת חוץ דלא הי' לתכלית זה יכול הכה"ג לשמש בבגדי זהב כיון דאין מתנגד זל"ז ל"ש א"ק נע"ס ומקשינן בגמרא משופר ותרצינן כיון דלזכרון קאתי והיינו כיון דעיקר תק"ש הוא לעורר זכרון ישראל אצל השי"ת שנקבל עלינו עול מלכותו ואפס זולתו והוא מלכיות זכרונות ושופרות שעי"ד השופר מקבלים עלינו עול מלכותו ית' בלי שום אמצעי והיינו דוגמת כה"ג ביוה"כ בקדשי קדשים א"כ כלפנים דמי ולכן מה שיש בו איזה רמז שיוכל לעורר חטא העגל פסול בשופר אע"ג דהתקיעה הוא רק בקול מ"מ הכלי שתוקעין בו צריך שלא יהי' בו שום דבר המזכיר חטא העגל כיון דשופר לזכרון קאתי שאנחנו עם סגולתו שקבלנו עלינו יחוד השם יתברך. ובזה מובן דשופר הגזול כשר משום דאין גזל בקול ולא אמרי' בי' א"ק נע"ס כמו בלולב הגזול כיון דבשופר אין עבירת הגזל מתנגדת למצות השופר ל"ש בי' א"ק נע"ס ולפי"ז אין חילוק בין פנים לחוץ אלא עיקר ההבדל בענין א"ק נע"ס היינו אם יש ניגוד בהמצוה שרוצה לעשות עתה להעבירה שיכול להתעורר ע"י פעולה ההוא. ובזה נראה ענין הא דקיי"ל דכהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו ובתוס' מסכת יבמות (דף ז') כתבו הטעם כיון שהרג בידיו ולכן אמרינן אין קטיגור נעשה סניגור

ולפי"ז יש לעיין לפי"ד הפוסקים דנ"כ אינו מעכב אלא במקדש אבל במדינה ל"צ נ"כ ויכול לברך בלא נ"כ א"כ אכתי יקשה אמאי כהן שהרג את הנפש לא יברך ברכת כהנים. אמנם לדברינו י"ל כיון דנ"כ עיקרה לברכה ושתהי' שכינה שורה בישראל ושפכ"ד הוא היפך מזה שגורם קללה ומסלק שכינה מישראל א"כ הוי שני הפכים בנושא אחד ולזאת אע"ג דהוא בחוץ אמרינן א"ק נע"ס. ויש עוד להאריך בזה בכמה ענינים ועיין מש"כ בזה בפרשת אמור בענין לחה"פ ואכ"מ להאריך יותר

ב) במד"ר פרשת אחרי כ' אות ט' ר' מני דשאב ור"י דסכנין ור"י בשם ר' לוי אמרי בשביל ד' דברים מתו בני אהרן וכו' ועל שהיו מחוסרי בגדים דכתיב בו מיתה וכו' ומה הי' חסרון מעיל שכתוב בו מיתה ועיי"ש במתנ"כ שהביא בשם הרא"ש בתשו' כלל כ' שנשאל ע"ז הא כהן הדיוט אינו משמש במעיל והשיב שלפי טעותם שהחזיקו את עצמם בכהנים גדולים שהרי נכנסו לפני ולפנים עברו על ונשמע קולו בבואו אל הקודש עכ"ל. ותמי' מאוד הרי לפי דבריו שנכנסו להקטיר קטורת לפני ולפנים