כלי חמדה ויקרא מט

ומכשיר גם אתנן ומחיר ויוצא דופן ואינה בגדר קרבן כלל לכן ס"ל דנקחת עגלה ג"כ דל"ש בזה כלל א"ק נע"ס דאינה בגדר קרבן. ואפי' א"נ דר"א מכשיר גם אתנן ומחיר. ויוצא דופן מודה דפסול וס"ל ג"כ כחכמים דהוי כמו קדשים כיון דכתיב בי' חטאת הוא ועיין בר"ש שם משנה ג' דמסופק בזה מ"מ בלא"ה י"ל דר"א שמותי הוא וס"ל דשינוי אינו קונה א"כ ס"ל דשינוי אינו פועל כלום ולכן לדידי' אין נפ"מ לענין א"ק נע"ס בין עגל לפרה. יהי' איך שיהי' מבואר מזה דפרה אדומה שלא היתה נעשית ע"י אהרן אע"ג דהיתה נשתנה והיתה בחוץ מ"מ כיון דבאה לכפר על מעשה העגל אמרינן א"ק נע"ס לענין אהרן כיון שהי' מסייע לחטא העגל וא"כ הדר"ל קושית המזרחי ז"ל הכא אמאי הי' כשר הפר ועגל ע"י אהרן עצמו

אמנם מה שנראה עיקר בזה כמו ששמעתי מפ"ק אדמו"ר הגאון הקדוש מגור זצוקללה"ה בעהמ"ח ספר "שפת אמת" שאמר כיון דבתשובה מאהבה קיי"ל דזדונות נעשין כזכיות וליכא כאן קטיגור כלל ולכן הי' אהרן יכול להקריב פר ועגל והי' כפרה על חטא העגל כיון דהי' תשובה מאהבה והקטיגור בעצמו נהפך לסניגור ול"ש בזה א"ק נע"ס כלל. וכן פר ועגל של ישראל כיון דהי' זה עיקר הקרבן לכפרה על חטא העגל והי' בתשובה שלימה מאהבת השי"ת ומתוקן החטא לגמרי משא"כ פרה אדומה אף דמכפרת ג"כ על חטא העגל אבל עיקרה לא באה לכך רק לטהרת טמאים ולא הי' בזה ענין התשובה הצריכה ומוכרחת בקרבן שבא עיקרו לכפרה לכן שייך בה א"ק נע"ס ודפח"ח

ואולי יש להעמיס זאת בכוונת הג"ח בפרשת חקת הנ"ל. וי"ל בזה דברי הרמב"ן ז"ל פרשת אמור בקרא דפרי עץ הדר שכתב בזה"ל ועל דרך האמת פרי עץ הדר הוא הפרי שבו רוב התאוה ובו חטא אדה"ר שנאמר ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וגו'. והנה החטא בו לבדו ואנחנו נרצה לפניו עם שאר המינים עכ"ל. וראיתי לכבוד ידי"נ הרה"ג בס' ביכורי שלמה שיחי' סי' כ"ה או"ק קי"ב שהעיר בזה משום א"ק נע"ס וכיון דהי' החטא בפרי זה איך נוכל לרצות בו וכתב שזה כוונת הרמב"ן ז"ל במ"ש דהחטא הי' בו לבדו ואנחנו נרצה לפניו עם שאר המינים וכיון דאינו מרצה אלא בצירוף שאר המינים ל"ש בזה א"ק נע"ס. ואין זה סברא כלל כיון דסוף כל סוף גם הוא מרצה ואיך מרצה הא א"ק נע"ס אמנם עפ"י הנ"ל י"ל כפמ"ש המפורשים דסוכות הוא תשובה מאהבה ול"ש בזה א"ק נע"ס כלל דאדרבה הקטיגור נהפך לסניגור וי"ל דזה כוונת הרמב"ן ז"ל במ"ש שאנחנו נרצה לפניו עם שאר המינים לפי"מ דאיתא במדרש ענין צירוף ד' מינים שיתאחדו כל ישראל יחד שישראל נמשלו לד' מינים אל וכיון שנעשין אחד הרי ממילא הוי תשובה מאהבה ומגעת תשובתם עד כסא הכבוד ומתקן הקטיגור לגמרי ול"ש בזה א"ק נעשה סניגור. וז"נ בעזהשי"ת

ובעיקר הענין דא"ק נע"ס ובפירוש הגמרא דר"ה הנ"ל דיש חילוק בין לפנים ולחוץ ושופר דהוי לזכרון כלפנים דמי שהדברים צריכין ביאור כתבנו בדרוש לשבת שובה שנת תרנ"ח עפי"ד הירושלמי סוכה פ' לולב הגזול ה"א דאיתא שם בזה"ל. תני ר"ח ולקחתם לכם משלכם ולא הגזול א"ר לוי זה שהוא נוטל לולב גזול למה הוא דומה לאחד שכיבד את השלטון תמחוי אחד ונמצא שהוא שלו אמרו אוי לו לזה שנעשה סניגורו קטיגורו עכ"ל. מבואר מדברי הירושלמי דלולב הגזול ביו"ט שני פסול מצד א"ק נעשה סניגור. וצ"ע המשל בזה. ונראה דכוונת הירושלמי דהענין א"ק נע"ס היינו כדוגמת סניגור וקטיגור שאם העבירה היא מתנגדת להמצוה למשל במצות לולב שאמרה תורה שנקח מד' מינים שבירך אותנו השי"ת בתבואת הארץ