כלי חמדה ויקרא לב

לסדר היום וז"ל שם. יקרתך השגתי וכו' ואשר התאמצת לתרץ קושית הג' רש"ש ז"ל על הא דמבואר בשקלים פ"א משנה ג' דהא דאמר ריב"ז אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן וכל מנחת כהן כליל תהי' ל"ת הואיל ועומר ושתה"ל ולחה"פ שלנו האיך נאכלין. והקשה הגאון הנ"ל לדעת רש"י סוכה (דף כ"ז ע"ב) ד"ה כל האזרח שנראה מד"ק דאם יש לאדם זכות בדבר פחות מש"פ הוי בגדר אינו שלו א"כ ה"נ כיון דאין לכהן ש"פ בשתה"ל ולחה"פ לא הוי שלו וא"כ מ"ר מזה דא"ח בשקלים. והנה הגהות הנ"ל אין אתי וא"י מה כתוב שם לתרץ

אמנם בפשיטות נלענ"ד דלק"מ דהרי לפי"ז גם לכל ישראל אין יותר חלק מכהנים וא"כ יד הכל שוין בה כהנים וישראלים והוי כמנחת שותפות של כהן וישראל. ועיין סוטה (דף כ"ג ע"א) באשת כהן דמנחתה נשרפת משום דשניהם שותפין בה ואע"ג דאינה כולה כליל ע"ג המזבח לשם מנחה מ"מ אינה נאכלת וא"כ יפה שאלו הכהנים דאם אנחנו שוקלים ג"כ הרי יד הכל שוה בה כהנים וישראלים ואמאי אתה קורא אותה מנחה יותר ממנחת כהנים שיהיו נאכלות וז"ב ופשוט. [ועיין בקרבן העדה בשקלים שם שפירש במשנה דבאמת לריב"ז אין לוקחין בעבור מעות הכהנים שתה"ל ולחה"פ והוא פלא]

אמנם בגוף דברי רש"י ז"ל הארכתי זה איזהו שנים במכתב לידידינו הרב החריף המופלא מו"ה "וועלוויל" נ"י "מרוסשיץ" אולי יש עוד מכתבי תח"י תמחול לעיין שם. אמנם כעת חדשות אני מגיד דהנה כבר נתקשו התוס' על דברי רש"י במסכת גיטין (דף י"ב ע"ב) דס"ל דאין הקדש חל על פחות מש"פ והתוס' תמהו שם דא"כ אמאי לא חשיב זה במשנה דהזהב עיי"ש. והנה לכאורה עלה בדעתי דרך פלפול דסברת רש"י ז"ל דאין הקדש חל על פחות מש"פ הוא כמו שכתב הפנ"י בחי' דאין אישות לחצאין וקידושין שא"י לחייב מיתה אינם קידושין כלל א"כ י"ל דה"ה הקדש אשר אין בו מעילה ל"ח עליו שם הקדש כלל דאין הקדש לחצאין ואע"ג דמצאנו הקדש דאין בו תורת מעילה כמו קדשים קלים וקרקע דאין בו מעילה זה נתמעט מגזה"כ וכן מצאנו בקידושין דהתורה מיעט ממיתה היינו ביבם קטן לדעת רש"י קידושין (דף י"ט ע"א) אבל במקדיש מטלטלין לבדה"ב דאית בי' מעילה א"כ היכא דהוא מקדיש באופן דלא יהי' בו מעילה הוי הקדש לחצאין ואין ההקדש חל כלל. ומעתה א"ש קושית התוס' כיון דתני במשנה דהזהב שם דאין מעילה בפחות מש"פ ממילא נדע דאין הקדש חל בפחות מש"פ ודא ודא אחת הוא

ובזה יש לתרץ קושי' גדולה מה שהקשיתי בחידושי לכריתות ואח"כ מצאתי שכבר הערו האחרונים בזה על שיטת רש"י הנ"ל דאין הקדש חל על פחות מש"פ מכריתות (דף י' ע"ב) דמבואר בגמרא דלאו אורח ארעא לאתויי פחות מפרוטה למקום. מבואר דחל הקדש על פחות מש"פ. והיא קושי' גדולה. ולהנ"ל י"ל לפמ"ש הנתה"מ בסי' כ"ח וקדמו בזה בתוס' ישנים כריתות במשנה דיש אוכל דהא דמעילה תליא בפרוטה היינו רק בקדושת בדה"ב דהוא מצד גזילת הקדש אבל בקדה"ג תלי' בכזית עיי"ש. א"כ בקדה"ג דלא תליא בפרוטה גם רש"י מודה דהקדש חל על פחות מש"פ וזה נכון דרך פילפול

אך לקושטא דמילתא זה אינו דהרי מבואר בכריתות (דף כ"ג ע"א) דגם נותר אינו מועל אלא אם לא הי' נותר הי' ש"פ אבל היכא דהוא באמת פחות מש"פ בעצם אין בו מעילה וכוונת הנתה"מ ותוס' ישנים הוא בהבדל בין קדושת הגוף לבדה"ב דבדה"ב דהוא מטעם גזילת הקדש צריך דוקא שיחסר מהקדש ש"פ אבל אם הוא אסור בהנאה שאינו מחסר מהקדש אין בו מעילה אע"ג דנהנה