כלי חמדה ויקרא רפב

לשון כל ישראל נראה דכה"ג מתודה עבור כל ישראל ובשליחתם ועי' במנ"ח שהעיר בזה לפ"ד המרי"ט דמילי לא ממסרי לשליח אף לשליח ראשון א"כ איך מהני ווידוי שלו עבור כל ישראל אך הד"נ מאוד דהכה"ג הוא כלל ישראל וכל נפשות ישראל תלוין בו וכמו שכ' הר"מ ז"ל במלך דלבו לב ישראל ה"ה כה"ג לכן מהני תשובתו עבור כל ישראל כיון דנכלל בו שורש כל הנפשות מישראל

ומעתה נראה דבאמת אין הבדל כלל בין יוה"כ לשעיר המשתלח וכללא הוא דיוה"כ אינו מכפר בלא תשובה מגזה"כ דאך והא דשעיר המשתלח מכפר על הקלות בלא תשובה היינו משום דתשובת כה"ג מועיל עבור כל ישראל אך ז"ד בקלות אבל אם חטא בחמורות דהיינו חייבי כריתות ר"ל דנכרת הנפש משורשה וא"כ שוב נפסק החיבור שיש לו עם הכה"ג ושוב אין מועיל עבורו תשובת הכה"ג ולכן צריך תשובה דוקא ומעתה בזה"ז שאין לנו כה"ג אין יוה"כ מכפר בלא תשובה אף על הקלות כיון דבאמת כללא הוא שאין יוה"כ מכפר בלא תשובה אך הא דשעיר המשתלח מכפר על הקלות בלא תשובה ה"ט כיון דכל זמן שלא עבר על החמורות עדיין הנפש יש לו חיבור עם נפש הכה"ג ומהני תשובת הכה"ג עבורו כמו דמהני ווידוי שלו (ואע"ג דגם ש"ש ושקר שאין בהם כרת ג"כ הוי מהחמורות כ"כ המפרשים דש"ש ושקר הוי כחיי"כ כמבואר ר"פ שבועות הדיינים וז"פ) עבור כלל ישראל

כו) בפרשת אמור אות ו' הארכנו בד' הרמב"ן ז"ל בעניני מועדות. והנה זה מקרוב הראה לי ח"א בת' הריב"ש ז"ל סי' צ"ו שכ' בזה"ל וגם עדיין לא נצטוו בשביתת המועדות עד לאחר שהוקם המשכן עכ"ל והתפלא ע"ז מנ"ל להריב"ש ז"ל שלא שמרו מיד בשנה ראשונה לאחר מתן תורה מועדי ד' ר"ה ויוה"כ וסוכות ושוב הראו לי התלמידים שכבר הרגיש בזה הג' מלבוב ז"ל בבית יצחק יו"ד ח"ב סי' קמ"ג והוסיף להקשות דא"נ דלא נצטוו על המועדות מיד דהרי באמת קשה כיון דספירת העומר בזה"ז דרבנן לרוב הפוסקים והעומר ושתה"ל אין קרבין מנ"ל דחג העצרת מדאורייתא כיון דהתורה תלתה בכל מקום החג בספירת העומר ובהקרבת ביכורים והרי למצה ומרור צריך קרא בזה"ז דליכא פסח כדאיתא בש"ס פסחים ואמאי לא הוצרך לחג העצרת וע"כ מוכח דשביתת המועדים נצטוו תיכף אף קודם שהוקם המשכן דלא היו מקריבין עומר וב הלחם ועל כרחך דלא תלי' שביתת החג בעומר וב' הלחם וספירה א"ד. וא"י מו קאמר כיון דאינו מפורש בתורה דנצטוו מיד בשנה ראשונה ואדרבה נראה מתוה"ק דתלי בספירה והקרבת העומר ושתה"ל א"כ איך אפשר לומר להוכיח מזה דנצטוו מיד וכמו שקשה לו על זה"ז כן יקשה על שנה ראשונה מנ"ל דנצטוו אך באמת לא ראה ד' הרמב"ן ז"ל במקומו שהרגיש בזה וכ' בזה"ל והוצרך לומר חוקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם ובשביתת חג השבועות מפני שהוא תלוי במנחת העומר וכו' לומר שאפי' אחרי גלותינו בחו"ל שאין עומר ומנחה יצוה בהם ולא הוצרך להזכיר כן ביום הזכרון וחג הסוכות והזכיר כן ביוה"כ כי בעבור שתלה כפרתינו בקרבנות וכו' אמר בכאן כי איסורו נוהג בכל מקום וכו' עכ"ל מבואר מדברי רבינו ז"ל טו"ט ודעת היכן שצריך התורה להזהיר שאיסור מלאכה הוא חוקת עולם והיכא שא"צ ובעצרת ויוה"כ הזהירה התוה"ק זה שלא נטעה שתלי' בקרבנות וז"ב ואמת

ובעיקר ד' הריב"ש ז"ל הנה זה בודאי דר"ה ויוה"כ לא הי' באפשרי שינהגו באותו שנה כי בימים ההם הי' מרע"ה על ההר ולאחר שניתן תורה לישראל לא דיבר עמהם מרע"ה שום מצוה חדשה עד שירד מן ההר עם לוחות אחרונות ואז נצטוו בנ"י על מלאכת המשכן אמנם על חג הסוכות הוא קשה מנ"ל להריב"ש ז"ל שלא נצטוו מיד כשירד משה מן ההר