כלי חמדה ויקרא רפ

הי' ס"ל להצדוקים דיהי' שני הקטרות אלא דס"ל דהקטורת הי' נותן מבחוץ וכן הוא בירושלמי פ"ק דיומא ודברי המזרחי צע"ג לכאורה

אמנם לאחר העיון נראה שדבר גדול דיבר רבינו ז"ל ונקדים מה שיש לדקדק בלשון הגמ' דילן יומא (ד' נ"ג ע"א) ת"ר נותן את הקטורת על האש לפני ד' שלא יתקן מבחוץ ויכניס להוציא מלבן של צדוקים שאומרים יתקן מבחוץ ויכניס מה דריש כי בענן אראה על הכפורת וכו' ותמי' מאוד על לשון הגמ' להוציא מלבן של צדוקים דזה שייך לומר בדבר אשר גם לדידן כשר כמו שעושין הצדוקים רק להוציא מלבן שהחמירו שצריך דוקא להיות כן עשו להיפוך להוציא מלבן כמו בריש יומא לענין כהן השורף את הפרה דנעשית בטבול יום להוציא מלבן של צדוקים שהיו אומרים שדוקא במעורבי שמש הי' נעשית והורו חכמים למעשה שגם טבול יום הוי בכלל איש טהור דקרא אע"פ שבהערב שמש בודאי טהור יותר מ"מ להוציא מלבם עשו כן. אמנם הכא שהמחלוקת בביאור המקראות ולחכמים אם יתקן מבחוץ אינו מקיים מצות קטורת כלל אינו מובן הלשון להוציא מלבן של צדוקים ותמהני שלא מצאתי עוד למי שירגיש בזה ובאמת בתו"כ לא נזכר לשון זה עיי"ש. עוד יש לדקדק דאמאי לא מייתי הגמ' כלל הך ק"ו דדרשו הצדוקים ממלך בו"ד

לכן נראה להעיר בדבר חדש מאוד דגמ' שלנו ותו"כ נחלקו בדעת הצדוקים והתו"כ לשיטתו וגמ' דילן לשיטתם דהנה כבר נתקשו כולם בטענת הצדוקים כיון דכתיב בהדיא בתורתינו הקדושה ולקח מלא המחתה גחלי אש וגו' ומלא חפניו קטורת סמים דקה והביא מבית לפרוכת ונתן את הקטורת על האש לפני ד' איך אפשר לפרש דמתקן בהיכל דמניח שם את הקטורת על הגחלים הא מבואר להדיא בתוה"ק דמביא מבית לפרוכת את הקטורת במלא חפניו. וראיתי להג' בשיח יצחק ז"ל שכ' די"ל דונתן היינו שכבר נתן. אך זה קשה מאוד כיון דקדושת קדשי קדשים חמירי מקדושת ההיכל ומבואר בתוה"ק דצריך הנתינה בקדשי קדשים א"כ דילמא הכא גזה"כ כך הוא ואיך אפשר מכח ק"ו למעקר קראי. לכן נראה דתו"כ לשיטתו דסתם תו"כ ר"י וס"ל דמבית לפרוכת דינו כהיכל ואינו אלא באזהרה כמבואר בתו"כ ריש פ' אחרי והוא שיטת ר' יהודה במנחות (פ"ז ע"ב) וא"כ שפיר דאע"ג דכתיב בתוה"ק והביא מבית לפרוכת ונתן מ"מ כיון שבאמת בענין הקדושה אין הבדל אם נתנן מבחוץ ובין שנתנן בהיכל דקדושה אחת היא לכן אמרינן כיון דק"ו הוא דמה לפני מלך בו"ד ל"ש לעשות את ההקטרה בפנים לכן מקטירין מבחוץ ומפרשינן הקרא דונתן היינו ונתן כבר לפני ד' פירושו בהיכל דזה בודאי אין לומר דילמא כונת התוה"ק שלא יהי' נותן מקודם לפני הכפורת וזה יהי' הפירוש דלפני ד' ושם קדושתו חמורה דבמיתה הוא בב"ר ז"א הא כתיב כי בענן אראה על הכפורת א"כ מבואר דהנתינה צריך להיות מקודם וכיון שצריך להיות מקודם א"כ שוב אין נפ"מ בין קדושת פנים להיכל ושוב אמרינן מכח ק"ו דהנתינה בהיכל וע"ו השיבו חכמים דז"א כי באמת הנתינה היא לפני ד' ופירוש דכי בענן אראה על הכפורת היינו על מעלה עשן וזה נכון מאד בפירוש התו"כ

אמנם זה דוקא התו"כ לשיטתו דס"ל בהדיא דמבית לפרוכת דינו כהיכל שפיר ס"ל כן דטענת הצדוקים הי' מכח ק"ו שיתוקן בהיכל אמנם לחכמים דס"ל דמבית לפרוכת ואל פני הכפורת חדא הוא והכל במיתה א"כ כיון דפשטי המקראות מורין שצריך להיות הנתינה בקדשי קדשים א"א לעקור הקראי מכח ק"ו ולומר דהי' התיקון בהיכל וזה הי' קשיא לי' לרבינו המזרחי ז"ל דמה עשו הצדוקים בקרא דונתן את הקטורת על האש לפני ד' לכן פי' המזרחי דלדידן ע"כ צ"ל דהצדוקים היו ס"ל דהי' שני הקטרות דמדכתיב כי בענן אראה