כלי חמדה ויקרא רעט

ולהתיר על ידו איסור כרת והכא אפי' לפ"ד האומר מתיבמת הרי מודה דאסורה להתיבם בעת נדתה כיון דאין עדל"ת שיב"כ א"כ אינו נצמח מזה בשו"א היתר איסור כרת ואיך נעשה זקן ממרא אמנם לד' הטו"ז וכפ"מ שביאר דבריו הג' מבעזאן שיחי' י"ל דזה כונת הקנאת סופרים דמשכח"ל בנדה שא"י ליטהר דאינה בגדר אפשר לקיים ב' א"כ לד' האומר מתיבמת כיון דבשוגג הוי טעה בדבר מצוה ממילא אמרינן עדל"ת שיב"כ וא"כ שפיר ע"י הוראתו נצמח היתר איסור כרת לכתחילה ושפיר נעשה זק"מ ונסתעי' מד' הר"מ ז"ל ד' הטו"ז ז"ל

כד) בפ' אחרי ט"ז י"ג ועיי"ש ברש"י ז"ל. אעתיק בזה פרט אחד מתשובה שכתבתי להרבני החו"ב זית רענן מוה' צבי יהודה הלוי נ"י מאמעליאק מקאליש כאשר שלח לי את ספרו מלחמות יהודה לבקש הסכמתי וחו"ד בדבריו מה שנוגע לסדר היום וז"ל שם. ומ"ש באות ל"ז ע"ד הג' בעל חסד לאברהם ז"ל (בה' עבודת יוה"כ פ"ה הל"א שכ' לת' דעת הר"מ ז"ל דגם עבודות שבהיכל סדרן מעכב עפמ"ש לחדש דדבר זה אי מתנות שבהיכל מעכבות כמו סדר עבודות לפני ולפנים במחלוקת שנוי' בפלוגתת ר"י ורבנן במנחות (דף כ"ז ע"ב) אי מבית לפרוכת דינו כאל פני הכפורת או דדינו כהיכל דלרבנן דמבית לפרוכת דינו כקדשי קדשים א"כ נהי דריבה קרא דעבודות שבפנים מעכב סדרן לא שמעינן היכל מיני' דקולא בקדושתי' ולכן אין סדרן מעכב לרבנן דקיי"ל כוותי' אמנם לר"י דס"ל דקדושת היכל ומבית לפרוכת חדא מילתא הוא וא"כ כיון דאתרבי דעבודת פנים מעכב ה"ה עבודת היכל) יפה כתבת דעבודת יוה"כ בפנים הי' במקום הכפורת ולד"ה במיתה ואע"ג שמבואר בתוס' ישנים יומא (ד' נ"א ע"ב) בד"ה מספקא לי' ובריטב"א שם דהי' יכול להקטיר קטורת שבפנים ולהזות הדמים שבפנים מיד כשנכנס מבית לפרוכת עיי"ש נראה ברור דהוא רק לרבנן דס"ל דמבית לפרוכת חדא קדושה היא עם לפני הכפורת והוי הכל בכלל לפני הכפורת אבל לר"י דס"ל דרק לפני הכפורת במיתה א"כ ע"כ דקטורת היתה צריכה להיות לפני הכפורת ממש כיון שמבואר בתוה"ק דעל ב"ר בלא הקטורת ח"מ א"כ ע"כ דהי' לפני הכפורת ממש

ובאמת בח' כתבנו לת' בזה קושית התוס' ישנים והריטב"א בטעמא דר"י ולהנ"ל י"ל דר"י ס"ל כר"י וא"כ הי' אפשר לעשות הפרוכת לבד חוץ ולא יצמח טעות וז"נ לענ"ד. ובלא"ה לא אדע מה פעל בזה לת' ד' הר"מ ז"ל הא הר"מ ז"ל פוסק כרבנן דמבית לפרוכת במיתה וא"כ היכל צריך להיות כלחוץ ולזאת אין מקום לד' הרב ז"ל

אמנם מפני שידעתי כי משתוקק אתה לדברינו אמרתי לרשום בזה מה שאמרתי בענין זה לת' דברי רבינו הגדול הר"א מזרחי ז"ל עה"ת בפ' אחרי מות ט"ז י"ג על מה דפירש רש"י ז"ל על האש "שבתוך המחתה" שצ"ע הכונה וכ' רבינו ז"ל נראה לי שהוצרך לזה אע"פ שהוא מבואר בעצמו לאפוקי מהצדוקים שהיו אומרים מבחוץ הי' משים הקטורת על האש ואח"כ הי' נכנס לפני ולפנים מדכתיב בענן אראה על הכפורת וכשטענו חכמים עליהם מקרא דונתן את הקטורת על האש לפני ד' ע"כ הי' להם להשיב שאין זאת האש הנתונה במחתה אלא אש אחרת הי' לפני ד' ושם הי' נותן קטורת כדי שיכסה ענן הקטורת את הכפורת אבל הקטורת הנתון על האש שבתוך המחתה מבחוץ הי' נותנו לפיכך פי' רש"י ז"ל על האש שבתוך המחתה כלומר שלא יתכן לפרש כדרך הצדוקים עכ"ל. העתקתי כל דבריו ז"ל מפני שתמוהין המה מאוד דהרי מבואר בתורת כהנים פ' אחרי דטענת הצדוקים הי' עיקר מק"ו דגם לפני מלך בו"ד אין עושין כן עיי"ש א"כ מוכרח דלא