כלי חמדה ויקרא כח

פרשת צו

א) בתו"כ הובא ברש"י ז"ל אין צו אלא זירוז אמר ר"ש ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס. והנה מה הוא החסרון כיס נתחבטו המפורשים. ועיין ברמב"ן ז"ל שכתב בזה"ל ויתכן שנאמר שיש בצו זה חסרון כיס לכהנים. בעבור זה קרבן אהרן ובניו הנמשך בצוואה זו עכ"ל. וכוונתו הקדושה על מנחת חביתין ומנחת חינוך הכתוב בפרשה שני' וזה דוחק כיון שיש שם דיבור מיוחד

ולדעתי י"ל בפשיטות כיון דבפרשה זו כתיב והקריב עלי' הכהן את העולה ודרשינן העולה עולה ראשונה והיינו הקרבן תמיד וזה צריך שיהי' גם לכהנים חלק בהן ויש בהן חס"כ וכיון דהכא הוא הקרבן הראשון שהוא קרבן ציבור וכן עצי המערכה היו באין מתרומת הלשכה והי' גם לכהנים חלק בהן לכן צריך זירוז ביותר. וא"ש בזה גם מה שדקדק במדרש על מה דבפרשת ויקרא כתיב בני אהרן והכא כתיב אהרן ג"כ ולהנ"ל א"ש דלעיל מיירי בקרבנות יחיד דכשרים תמיד בכהן הדיוט משא"כ הכא דמיירי בקרבן תמיד דביוה"כ אינו כשר אלא בכה"ג לכן כתיב גם אהרן. ובפנים יפות כתב משום תה"ד ביוה"כ וזה תליא בפלוגתת הרז"ה והרמב"ן ז"ל אי ביוה"כ הי' פייס לתה"ד ולא אדע אמאי לא כתב כדברינו משום קרבן תמיד ביוה"כ דצריך לכ"ע כה"ג

והנה ראיתי לרבינו הגאון הקדוש בס' אור החיים שכתב לפרש על הא דהוי חס"כ בזה"ל עוד נראה כי חס"כ הוא לצד שמצות עולת תמיד צריך שיהי' עולה ראשונה וכו' ותני' בתוספתא דפסחים כל הקדשים שהקריבן קודם לתמיד של שחר פסולים הא למדת אם אין עולת תמיד כל הנעשה קודם לה פסול ומזה ישתלשלו דברים רבים שיש בהן חס"כ הרי שהביא כבש בן שנתו ואם הי' מקריבו סמוך להבאתו הי' כשר ולצד שאומרים לו עמוד עד שיקריב תמיד של שחר הר"ז הפסידו בשהיית שעה אחת כי מונין שעות לקדשים וכו' גם משכח"ל שיהי' לזמן שלא יהיו כבשים להקרבה בזמן שהיתה ירושלים במצור ואין מציאות לעבודת בית אלהינו להקריב קרבן מהקרבנות הבאים משאר בע"ח והמנחות והקטורת וצריכין ישראל לתת ממון רב בכבש לצד שאין מציאות להקריב עד שיקדים. וכן תמצא שהיו משלשלין קופה מלאה דינרי זהב בעד כבש אחד ואין לך חס"כ גדול מזה ואולי שאם לא הי' העיכוב הנזכר לא היו נותנים כל הפלגה בכבש אחד כל יום ובפרט מנכסי גבוה עכ"ל. העתקתי לשונו הזהב מפני שכל הדברים תמוהין ומופלאין בעיני ולא זכיתי להבינם כלל

והנה ריש דבריו מ"ש מתוספתא הנה תוספתא הלז הובא בתוס' מנחות (דף מ"ט ע"א) וביומא (דף כ"ט ע"א) ומפרשי לה דהוא רק דרבנן אבל מה"ת אינו נפסל ואפי' א"נ דהוא מה"ת מ"מ נראה ברור דזה רק אם מקטיר האימורין קודם התמיד אבל בשחיטה וזריקה קודם קרבן התמיד בוודאי לא מיפסל מה"ת לכ"ע וא"כ נסתר מ"ש דפוסל שעות בקדשים הרי יכול לשחוט קודם התמיד ולזרוק הדם ולהקטירו אחר התמיד דבשחיטה וזריקה לפני התמיד אינו נפסל כיון דקרא זה מיירי רק בהקטרה ועיין היטב בדברי התוס' שציינתי לעיל ובמל"מ ריש הלכות תומ"ס שהאריך והרחיב הדיבור בזה עיי"ש

אמנם אם נדחוק בכ"ז שדעת רבינו ז"ל אינו כן וס"ל דהכל פסול מה"ת אם נעשה קודם התמיד. אמנם מ"ש שדין זה גם בליתא כבשים לתמיד ולא נוכל לעשות שום עבודה במקדש זה תמי' מאוד מגמ' ערוכה דמנחות (דף מ"ט ע"א) דמבואר להדיא בגמרא דקרא זה דהעולה עולה ראשונה היינו רק כשיש עולת תמיד אז המצוה שיהי' התמיד הקרבן הראשון אבל כשליכא תמיד ל"ש קרא זה כלל עיי"ש היטב ועיין בתוס' במקומות הנ"ל ובמל"מ