כלי חמדה ויקרא רעז

סגי בטבילה זו ז"א כיון דאמרינן דאין לה כח יותר הרי יהי' צריך אח"כ טבילה חדשה כיון דטבילה זו לא עשה אותו לישראל כלל וא"כ אין עדיפות לזו על זו כלל ועי' בס' נחלת יהושע להג' מסלאנים ז"ל סי' י"א שג"כ עמד בענין זה הא דפשיטא לש"ס דבנדרים היכא דיש שני מתירים עושה אחד פעולה במקצת ועיי"ש שהעלה פירוש חדש בש"ס דהפירוש דבאמת אחר שאכלה לאיסורא גם השני הפר לה והאריך בזה לפרש דברי הירושלמי ובחידושינו כתבנו לדחות דבריו

אך באמת אין להביא ראי' מנדרים כלל. א' משום דשני המתירים שוין המה מצד הפרתם והוא רק דיבור גרידא והוי ס"ל לש"ס דא"נ דאין דיבור האחד פועל כלום בשעתו והרי היא כמו שהיתה שוב אפי' אם אח"כ מפיר השני ג"כ ל"מ כלל כיון דדיבורא דראשון כבר כלתה ושוב ל"ש לצרף וכיון דלא מצאנו שצריך שיפירו בב"א דוקא ע"כ דכל אחד עושה פעולה אמנם היכא דיש שני מעשים המתירים שפיר י"ל דאע"ג דבפני עצמם כל אחד אינו פועל כלל אמנם בצירוף מתירים הם ומלבד זאת כיון דבנדרים קיי"ל דהפרת האב והבעל מצד כל הנודרת על דעתם היא נודרת שפיר איבעי' לי' בירושלמי כיון דמשכח"ל דתהי' עוד לגמרי ברשות האב אמרינן דנודרת ע"ד וכמו כן יש סברא להיפוך משום דעומדת להכנס לרשות הבעל היא נודרת ע"ד משא"כ היכא דהוא גזה"כ שצריך מעשים אלו להיותו ישראל שפיר י"ל דאין אחת מהם פועלת כלל. אמנם אף א"נ דהכ"נ בטבילה פועלת הטבילה במקצת מנ"ל לעשותו ע"י הטבילה לקדוש ואינו קדוש דהיינו חציו ישראל וחציו א"י שזה לא אשכחן כלל הלא יש סברא לומר דע"י הטבילה נעשה כגר תושב ואע"ג דאין מקבלין גר תושב בזה"ז אך הסברא נותנת כן א"נ דטבילה פועל קצת היינו דע"י הטבילה נכנס כלל לקדושת ישראל ודינו כגר תושב אבל שע"י הטבילה יהי' מחצה ישראל ומחצה א"י זה אין הדעת מקבל כלל. ואמת אגיד כי בדרושים שלנו כתבנו להעיר לפ"ד הר"מ ז"ל דגם בני קטורה חייבין במילה לדורות א"כ מילה לכאו' אין זה אות הגירות כיון דמילה גם בני קטורה חייבין משא"כ טבילה ענינו רק מפאת קדושת ישראל דבב"נ ל"ש כלל ענין טבילה ועי' ביבמות (דף מ"ה ע"ב) מי לא טבלה לנדתה מי לא טבל לקריו ועי' בירושלמי פ"ג דקדושין שלהי הי"ב אלא ריב"ל כהדא דתנא ב"ק דתנא ב"ק גר שמל ולא טבל הר"ז כשר שאין גר שלא טבל לקריו וכו' אמר ר"י ב"ב כיון שזו וזו לשם קדושת ישראל עלת לי' מבואר דטבילה הוא רק מפאת קדושת ישראל (ובאמת לפי"ד ריב"ל בבבלי וירושלמי הנ"ל יש מקום לומר היפוך ד' הגאון שיחי' דמילה דצריך לעשות פעולה יותר מטבילה דהרי במילה אף אם לא יטבול לשם גירות מ"מ אם יקיים מצות התוה"ק לטהר עצמו בטבילת זב ומצורע וכיו"ב עלתה לו טבילה לשם גירות ג"כ וא"כ אין הטבילה לשם גירות מוכרחת משא"כ טבילה בלא מילה א"א לעשותו לישראל גמור איברא דהר"מ ז"ל פי"ג מאיסורי ביאה הל"ט מפרש פירוש אחר בד' הגמ' ועי' מ"ש הרה"מ שם ובת' לחם רב סי' מ"ד ובקובץ על הר"מ ז"ל פ"ד מהל' ק"ש הל"ח ומ"ש בח' שם ואכ"מ להאריך יותר) וא"כ נראה לכאו' דעיקר מה שמכניסו לדת ישראל הוא ע"י טבילה אם לא שנימא דהר"מ ז"ל סובר דבני קטורה א"ח בפריעה אך אינו נראה כן מסתימת דבריו הקדושים כמו"ש במק"א מזה וכתבנו די"ל דהאמת כן הוא דכללא הוא דמי שבא להתגייר להכנס בדת ישראל צריך שיהי' מזרעו של אאע"ה ובלא זה א"א לו להיות מישראל שיהי' תחת השגחת השי"ת וממקבלי תורה הקדושה וזה הוא ענין מילה שעיד"ז נלוה על בית אאע"ה ועיד"ז יכול לכנוס בטבילה לדת ישראל ועי' בס' חמדת ישראל בדיני ב"נ אות נ"ח בשם המדרש דנרא' דלאחר מילה שוב יכול לשמור את השבת אע"ג שלא טבל עדיין לקדושת ישראל כיון