כלי חמדה ויקרא רעו

דטבילה בלא מילה מהני אם יחתך גידו ויהי' סגי בטבילה גרידא משא"כ מילה בלא טבילה ל"מ בשום אופן ואם כן טבילה בלא מילה עושה ממנו ישראל עכ"פ להחמיר שיתקדש בקדושת ישראל שלא לעבור על כל התורה ושחייב למול את עצמו את"ד היקרים

ולפענ"ד אני מתפלא מאוד לבנות על יסוד כזה דין חדש מה שלא נראה ולא נשמע עד היום ומסתימת הש"ס וכל הראשונים נראה להיפך כמבואר לכל מעי' ומקודם אומר שאפי' אם יסודו אמת דמוכרע מירושלמי כיון דיש כח יותר להפרת האב דיש לה מקום שיהי' חלה בלבדה אם ימות האריס מ"מ זה נראה מסברא דאם אמרינן דלא מהני הפרה זו שמיפר השתא לכשימות הבעל שוב אין בכח האב השתא יותר כלל מהפרת הבעל דאע"ג דאם נתרוקנה רשות הבעל והאב יפר יהי' מהני הפרת האב מ"מ השתא כמות שהוא אין הפרת האב בלחוד מהני ושוב שניהם שוין המה דכמות שהיא עתה ארוסה הרי אין ביד האב לעשות כלום בלא הבעל ול"צ למ"ש הגאון המחבר שיחי' משום דיש גם לבעל עדיפות רק דזה אינו עדיפות כלל כיון דעתה אין כח האב מרובה משל בעל והבן היטב

והמעיין בקרן אורה בפנים יראה דלא הוצרך לזה משום קושית הג' שיחי' רק דהוא רוצה לומר דכח הבעל עדיף משום זה עיי"ש אבל באמת זה אינו נראה כלל כיון דתלי' בדידה או באב למוסרה לחופה לבעל אך העיקר כדאמרן דאם אמרינן דלא מהני הפרת האב דהשתא לכשימות הארוס ממילא שניהם שוין ובזה א"ש מ"ש הרא"ש והר"ן ז"ל דה"ה דבאב קמיבעי' לי' וחד מיני' נקט ומעתה נאמר בנ"ד במילה וטבילה לא מבעי' לדעת ר"ת והרא"ה ז"ל דטבילה קודם מילה לא מהני כלל א"כ אין התחלה לד' הג' שיחי' אך אפי' לדעת הפוסקים דטבילה קודם מילה ג"כ מהני מ"מ נלענ"ד דזה בודאי גר הבא להתגייר ורצונו לקבל גירות ע"י מילה וטבילה כדת אפי' אם טובל א"ע מקודם מילה כיון דאין בדעתו להיות ישראל ע"י טבילה גרידא רק לעשות כדת תורה הקדושה לטבול ולימול ועיד"ז יהי' גר אם אח"כ יתחתך ערלתו ולא יהי' אפשר מילה יהי' צריך אח"כ טבילה חדשה לשם גירות כיון דהטבילה הראשונה לא היתה שיהי' ישראל על ידה לבדה רק בצירוף המילה. ויותר נראה לי דאפי' אם נודה לד' הגאון שיחי' דהיכא דרוצה להיות ישראל בטבילה גרידא מהני הטבילה לעשותו לקדוש ואינו קדוש מ"מ כיון דזה מודה הגאון שיחי' דאינו נעשה ישראל גמור ע"י הטבילה וצריך מילה ג"כ להשלימו להיות ישראל אם אח"כ נחתך גידו וא"י למול את עצמו צריך טבילה חדשה במקום מילה דל"ש לומר דנעשה ישראל למפרע כיון דטבילה זו לא יכלה לעשותו לישראל גמור כיון דאז הי' בר מילה א"כ במי שיש לו ערלה והוא בגדר מילה אין שום אופן שטבילה יעשה אותו לישראל גמור ואם יהי' נחתך גידו יהי' צריך טבילה חדשה א"כ אין עדיפות לכח הטבילה על המילה ואע"ג דמשכח"ל טבילה גרידא אם בשעת הטבילה לא יהי' לו גיד מ"מ כיון דכמות שהוא עתה בר מילה אין שום אופן דטבילה זו יעשה אותו לישראל גמור אפי' אם יחתך גידו אח"כ א"כ שוב אין מעלה לטבילה על מילה ושוב לא נתקדש יותר בטבילה מבמילה וז"ב לענ"ד לפ"מ שביארנו ד' הגמ' בנדרים והירושלמי ואפי' אם נימא דלא כמו שכתבנו ונאמר דאם נימא דמהני הטבילה לעשותו לחצי ישראל עכ"פ אם נחתך גידו נעשה למפרע ישראל גמור או דמכאן ולהבא פשטה קדושה בכולה כיון דא"א במילה מ"מ כיון דזה בודאי הכל מודים דא"נ דטבילה גרידא ל"מ לעשותו לקדוש ואינו קדוש יהי' אח"כ צריך טבילה חדשה אם יחתך גידו בנתיים א"כ ממילא נסתרין ד' הג' שיחי' דאין לומר דטבילה יש בה כח יותר ממילה דאם יחתך גידו אח"כ יהי'