כלי חמדה ויקרא רסו

דכוונתו לשלול בזה דאינו מקיים מצות אכילה בהבני מעים שהם אינן גופו של פסח אלא בתוך הפסח וכבר העיר בזה הגאון המובהק בעל צפנת פענח בהל' ערכין פ"ג סוף הי"ג בדקדוק לשון הר"מ ז"ל עיי"ש ונדבר בזה אח"כ אי"ה במה שרוצה להוליד מזה דבר חדש אבל בזה בודאי צדקו דבריו דהר"מ ז"ל ס"ל דאינו מקיים מצות אכילת הפסח כ"א בגופו של כבש ולא בב"מ כיון דאינו למשחה ולגדולה ומעתה צדקו דברי הנחלת יעקב דקושית ר"ע כמין בישול הוא זה לא קשה אלא מכרעיו דבזה אסור צלי בתוכו כיון דיהי' צריך מליחה תחילה ויהי' נפסל ממצותו מחמת דחוי משא"כ ב"מ כיון דבלא"ה אין מקיימין בהם מצות אכילת פסח א"כ שוב אין המליחה מגרע כלל כיון דאינו נפסל בזה מחמת צלי מחמת ד"א כיון דבטל שם הפסול רק דנימא דעיד"ז ידחה ממצותו זה ל"ש בב"מ דבלא"ה אינן ראוין למצוה מצד דאינן למשחה ולגדולה כנ"ל

שו"ר להג' המובהק מהר"י מהרמילוב ז"ל בהסכמתו לס' ביכורי שלמה שכ' להוכיח דבפסח ל"צ למשחה ולגדולה מקושית ר"ע דכמין בישול הוא זה וא"נ דצריך למשחה ולגדולה א"כ אין יוצאין בב"מ מצות אכילת פסח וא"כ ליכא בהם כלל איסור דצלי מחמת ד"א דכל שאינו בקום אכול צלי אינו בבל תאכל נא כדאיתא בפסחים (ד' מ"א) והנה מלבד שתמה עליו שלא הרגיש שאכתי קשה קושית ר"ע מכרעיו יצדקו בזה דברי הנחלת יעקב ז"ל שס"ל באמת כן ואולי הוא מטעם הנ"ל שס"ל דבב"מ ל"ש כלל איסור בישול אמנם מלבד זאת אפי' א"נ דכונת הגז"ל לד' רש"י במשנתינו דנראה מבואר דס"ל דקושית ר"ע הי' מבני מעים ג"כ מ"מ עיקר הדין שכ' הגז"ל לדבר פשוט דמה שאינו מקיים בו מצות אכילת הפסח מצד דאינו למשחה ולגדולה אינו באיסור בישול אינו מחוור דמה בכך דבב"מ אינו מקיים מצות אכילת הפסח מ"מ הרי מפורש בתורה מצות צלי אש על כל הפסח וא"כ הוי בקום אכול צלי וא"ע כלל לד' הגמ' פסחים (ד' מ"א) כמו שיראה כל מעי' ובאמת הדבר מוכרח שלא תלי' זב"ז דהא כל הראי' שלו מד' רש"י ז"ל שנראה שס"ל דקושית ר"ע גם מב"מ ורש"י בעצמו ס"ל בפשיטות לקמן (דף פ"ו ע"א) דבפסח ג"כ בעינן למשחה ולגדולה וע"כ כדברינו כיון דהוא בכלל בשר הפסח נהי דהמצוה מקיים רק בגופו של כבש מ"מ הוי בכלל ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש

עוד ראיתי להג' ז"ל שם שכ' להוכיח דבפסח ל"צ למשחה ולגדולה מד' הירושלמי בסגין אהא דס"ל לריה"ג דנותן את ב"מ לתוכו מה כירך עבה עביד לי' ריה"ג או קרא דריש מה נפיק מבינהון צלאו בגדי של חולין אין תומר כירך עבה עביד לי' ריה"ג כשר אין תומר קרא דריש פסול מבואר להדיא דיוצאין יד"ח פסח באכילת ב"מ דהא הגדי של חולין הוא עכ"ל. וא"י מה קאמר מר הרי אדרבה מלשון הירושלמי דמספק"ל אי כשר או פסול נראה דאין האיבעי' שלו אי יוצאין בו יד"ח פסח רק אם לא נפסל מחמת בישול או דהוי בכלל צלי וכשר הוא ומותר באכילה ומ"ר מזה דיוצאין יד"ח פסח בב"מ ואם כונת הגז"ל למה שכ' אח"כ לחדש דאם א"י בו יד"ח פסח אינו פסול משום בישול א"כ ל"צ להוכיח מן הירושלמי דכן מבואר ומוכרח מקושית ר"ע דכמין בישול הוא זה וא"נ דמר"ע א"ר די"ל דקושיתו מן כרעיו גם מירושלמי אין ראי' דהנפ"מ על כרעיו דהוי בשר הכבש ממש כמובן ע"כ כונת הגז"ל צע"ג בזה ובעיקר הדבר כבר כתבתי לעיל שנראה עיקר כד' הג' בעל צפנת פענח שיחי' דמוכח דעת הר"מ ז"ל דאין יוצאין יד"ח פסח אלא בגופו של כבש וכ"כ בת' זה זמן כביר להרב בעל ביכורי שלמה שיחי' דנראה דאפי' א"נ כדעת התוס' דלמשחה ולגדולה ל"ש אלא במתנות כהונה ולא בשאר קדשים מ"מ בפסח דעיקרו משום חירות בודאי צריך בי' למשחה ולגדולה וכמו"ש