כלי חמדה ויקרא כו

אלא האוכל אף כאן לא הזהיר אלא על האוכל ת"ל תמעול מעל ריבה עכ"ל. וכתב ע"ז המזרחי אינו רוצה לומר מה להלן לא הזהיר אלא על האוכל ולא הנהנה בשאר הנאות אף כאן כן שהרי בכל מקום שנאמרה אכילה אף שאר הנאות בכלל וכו' דאחד איסור אכילה וא' א"ה במשמע. גם אינו רוצה לומר אי מה להלן לא אסר אלא בהנאה הבאה ע"י פגימה וכו'. מבואר מדברי המזרחי דס"ל דתרומה אסורה בהנאה מה"ת. ובגור ארי' שם כתב על המזרחי שדבר זה אינו. וראי' מסוכה דצריך קרא לסך בשמן של תרומה שאסור משום דסיכה כשתי' מבואר מזה דשאר הנאות מותר. אלו דברי הג"א ז"ל. וכתב לי ע"ז כבוד ידי"נ הרב החריף המופלא מוהר"ש נ"י מליטעטאוו שנראה שאשתמיט להו סוגי' ערוכה דחזקי' דמקשינן והרי תרומה וכו' ותרצינן שאני תרומה דכתיב תרומתכם שלכם תהי' מבואר להדיא דאיכא קרא להתיר תרומה בהנאה והוא באמת דבר מבהיל. ונשתוממתי כשעה חדא בזה ואחר החיפוש בספרים מצאתי להגאון בעל פנים יפות ז"ל שתמה ג"כ על המזרחי ולא תי' כלום

ולגודל חומר הנושא עלה בדעתי דהנה באמת צ"ע לכאורה לשון הרא"מ ז"ל שכתב אח"כ דצריך בהקדש לאסור הנאה שא"ב פגימה דזה אינו אסור בתרומה ותמי' דקארי לה מאי קארי לה דהרי א"נ דתרומה אסורה בהנאה מצד דכל היכא דכתיב לא תאכלו אחד איסורי אכילה ואחד א"ה במשמע א"כ מנ"מ בין הנאה שיש פגימה או אין בה פגימה. לכן אומר אני שבוודאי לא אשתמיט לי' להמזרחי סוגי' דחזקי' דמבואר דדרשינן מתרומתכם היתר הנאה בתרומה. אמנם הרא"מ ס"ל כדעת התוס' דתרומה אסורה בהנאה של כילוי מה"ת כמו שהאריך לברר דעתם במל"מ פ"ב מהלכות תרומות הי"ד עיי"ש. ולכאורה קשה על שיטתם איך אפשר לומר כן הא כתיב תרומתכם וע"כ צ"ל דתרומתכם אינו מתיר אלא הנאה שאינו של כילוי ולפי"ז ס"ל להרא"מ ז"ל דלפי האמת דאיכא דרשה דתרומה אסורה בהנאה של כילוי מה"ת שוב אמרי' אהדרה לאיסורא קמא ואסור בהנאה של כילוי מצד ל"ת ג"כ כיון דקיי"ל דכ"מ שנאמר ל"ת אחד איסור אכילה ואחד א"ה במשמע א"כ נהי דהתורה התירה הכא הנאה מתרומתכם אמרינן דלא התירה אלא הנאה שאינו של כילוי אבל הנאה של כילוי נשאר באיסור הקדום. ובאמת לר"א אליבא דר"י דס"ל דנפק"ל איסה"נ בכל איסורין שבתורה מאותו דאותו אתה משליך לכלב וא"א משליך לכלב כל איסורין שבתורה והנה מזה לא נשמע לאסור אלא הנאה של כילוי רק דאמרי' דאין נפ"מ כיון דאסרה תורה בהנאה ה"ה דאסור בכל הנאות. ומעתה ז"ד בכל איסורין משא"כ בתרומה כיון דכתיב תרומתכם אמרי' דאותו כפשוטו ובא לאסור הנאה ש"כ בתרומה ומתרומתכם דרשינן להתיר הנאה שאינו של כילוי וא"כ כיון דתרומה אסורה בהנאה ש"כ מה"ת מדרשא דקראי א"כ שוב אמרינן כפשטה דתרומה אסורה בהנאה מצד אותו ותרומתכם אינו אלא להתיר הנאה שאינו של כילוי וא"ש דברי המזרחי

[ובאמת י"ל עפי"ז בישוב הסוגי' לעיל דדרשינן מאותו אותו אתה משליך לכלב וא"א משליך לכלב כ"א שבתורה ועיי' ברש"י ותוס' שטרחו לתרץ דלמה לי דרשא דאותו ת"ל דיש ללמוד מגוף דבר זה שצריך היתר הנאה בטריפה ע"כ דשאר איסורין אסורין בהנאה ג"כ אמנם להנ"ל י"ל כיון דחזינן דבתרומה ובטבל יש חילוק בין הנאה של כילוי להנאה שאינה ש"כ א"כ לא נשמע מטריפה אלא לאסור בכל איסורין שבתורה הנאה של כילוי אבל מנ"ל דכל איסורין שבתורה אסורין בכל הנאות ולזה דרשינן מאותו דמיותר ואמרי' דאם אינו ענין לאסור הנאה ש"כ דזה נשמע מגופי' דקרא דרשינן לאסור גם שאר הנאות אפי' אינן ש"כ. ולפי"ז י"ל דז"ד